"הממשלה ייבשה את מערכת החינוך; הלמידה מרחוק לא משרתת את המטרות"

"הממשלה ייבשה את מערכת החינוך, לא תקצבה את התקשוב שלה ובמקביל המשיכה ביישום שיטות לימוד מיושנות בכל מה שקשור לבחינות הבגרות – שיטות שאבד עליהן הכלח. הדיבורים על כך שהמורים עברו ללימוד מתוקשב מאז תחילת הקורונה רחוקים מהמציאות. רוב המורים לא יודעים להשתמש בטכנולוגיה ומדינת ישראל נמצאת בפיגור של שמונה שנים לפחות. להגיד שכל המורים מיישמים את הטכנולוגיה זה אגדה אורבנית. המצב רחוק מאוד מלהיות כך", אמר מנשה לוי, יו"ר ארגון מנהלי בתי הספר התיכוניים.

לוי אמר את הדברים בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן). הדיון עסק בטכנולוגיות למידה מרחוק ובתוכניות לתקשוב מערכת החינוך.

לדברי לוי, ד"ר עופר רימון, האחראי על תקשוב מערכת החינוך, והצוות שלו עושים עבודה נפלאה, "אבל הבעיה אינה בהם, אלא בכך שבמשך 10 שנים הממשלה לא תקצבה את תקשוב בתי הספר ולא הכינה אותם לכך. אילו היא הייתה עושה זאת, היינו היום במקום אחר".

הוא הוסיף כי "הלמידה מרחוק מנציחה את הפערים בין האוכלוסיות ולכן, הממשלה צריכה להכיר בעובדה ששנת הלימודים תשפ"א תהיה הכנה לשנת תשפ"ב". הוא קרא להכריז על מצב חירום במערכת החינוך, לדלג על נהלי מכרזים, לרכוש ציוד במהירות ולהשקיע בתשתיות.

ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

את הדיון פתח ד"ר רימון, שפרש את תוכנית התקשוב של משרד החינוך. הוא אישר כי על אף שחלף עשור מאז שהוצגה התוכנית הראשונה לתקשוב כל בתי הספר, הרי שערב הקורונה, רק 1,900 מהם היו מתוקשבים. עוד הוא ציין שבינתיים, משרד החינוך עבר למודל הענן, מה שמאפשר גמישות רבה בלמידה מתוקשבת.

ד"ר רימון התייחס לפער הדיגיטלי ולמחסור במחשבים ב-1,500 בתי ספר. הוא חזר על הודעת משרד החינוך שלפיה השלב הראשון בסגירת הפער מתוכנן לינואר הקרוב ויתר המחשבים יינתנו עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כלומר – עד לקיץ של 2021.

במענה לטענה בדבר חוסר האוריינות הדיגיטלית של רבים מהמורים הוא ציין שמשרד החינוך לא רואה בזום ובלמידה מרחוק את חזות הכול, אלא שואף שהתלמידים ילמדו בלמידה עצמית. "בלמידה המתוקשבת, אנחנו רוצים לקדם את הלמידה העצמית, ולא רק להתבסס על הרצאות בזום. תפקיד המורה, לפני הקורונה ובמיוחד עכשיו, הוא להפוך את התלמיד לאדם לומד", אמר.

הצד של התלמידים

דובר נוסף שהשתתף בדיון היה איתי קרויטורו, יו"ר מועצת התלמידים הארצית. הוא אמר כי "הזום לא עונה על הציפיות של התלמידים בכל הנודע ללמידה מרחוק. משרד החינוך חייב לחשוב על מערכות שיאפשרו חוויית למידה משותפת, אינטראקציה אישית עם המורה ולמידה עצמית. בני הנוער מאסו לשבת מול הזום כל היום, לא לזה הכוונה בלמידה מרחוק".

אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. צילום: ניב קנטור

בדיון נטל חלק גם אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, שמחלקת מחשבים ומעניקה הדרכות עליהם למורים, במסגרת תוכנית ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה. הוא אמר כי "יפה שכשמדברים על למידה מתוקשבת מציינים בדרך כלל את התלמידים שאין להם מחשבים ואת העובדה שרבים מבתי הספר לא מתוקשבים, אבל משום מה, לא מדברים על כך שלפי נתוני הממשלה, למחצית מהמורים אין מחשבים, והם לא יכולים בכלל ללמד מרחוק, אף אם לכל התלמידים בכיתה שלהם יש מחשבים. וגם אם יש להם מחשב בבית, הרי שבמקרים רבים הוא משמש גם את בני המשפחה האחרים. הוועדה חייבת להתייחס לנושא הזה, ולדרוש ממשרד החינוך שיטפל בכך".

עוד השתתפו בדיון נציגים של חברות וארגונים טכנולוגיים שמספקים פתרונות ללמידה מרחוק, בהם מגוגל, מיקרוסופט ומט"ח, וכן נציגי משרדי ממשלה וארגוני הורים ומורים שעוסקים בלמידה דיגיטלית. אלה ציינו כי על משרד החינוך לשתף יותר את ההורים והתלמידים, ולהקשיב להם יותר.

ח"כ קאבלה אמרה לסיכום הדיון כי "בשונה מהסגר הראשון, הציפייה היא שמשרד החינוך יסיק מסקנות בכל מה שקשור ללמידה מרחוק, וישתף ויקשיב למורים ולתלמידים, כי הם הלקוחות הסופיים של טכנולוגיות הלמידה המקוונת. בכל הנוגע לטכנולוגיה, משרד החינוך צריך לשפר באופן מיידי את הנגישות של תלמידים ומורים למחשבים, כי אחרת אין ללמידה מרחוק כל ערך ולא ניתן יהיה להתקדם בתחום".