"הממשלה התקדמה בשירות מרחוק לעומת סגר א' – אך יש מה לשפר"

ח"כ עינב קאבלה טרייה בתפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. היא מונתה אליו לפני כחודשיים וחצי, אחרי הבחירות ולאחר שמאמציו של בנימין נתניהו להקים ממשלה צלחו. קאבלה היא חברת כנסת מטעם כחול לבן, השותפה המרכזית של הליכוד בקואליציה.

לח"כ קאבלה אין רקע במדע או בטכנולוגיה. לעומת זאת, יש לה ניסיון משפטי רב, כמו גם קילומטראז' ארוך עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן: לאחר שסיימה בהצטיינות תארים ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן וקיבלה את ההסמכה לעריכת דין, היא מונתה ב-2010 למנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומ-2014 כיהנה כראש המטה של ניסנקורן, שהיה אז יו"ר ההסתדרות. בתפקידה האחרון היא עבדה במשרד שבו ניסנקורן היה שותף – ד"ר הר זהב, ניסנקורן ושות', ועסקה במשפט מנהלי ובדיני עבודה.

בבחירות לכנסת, כמו גם לשתי הכנסות הקודמות קצרות המועד, עקב שלוש מערכות הבחירות שידעה המדינה, היא שובצה במקום ה-37 ברשימת כחול לבן. קאבלה נכנסה לכנסת ביוני האחרון בעקבות התפטרותו מהפרלמנט של שר התיירות, אסף זמיר, במסגרת החוק הנורבגי.

בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקיד, מצביעה ח"כ קאבלה על הכיוונים שבהם היא מתכוונת להוביל את הוועדה והנושאים שהיא תדון בהם, וכבר החלה לעשות זאת. הכוונה היא בעיקר לממשקים הדיגיטליים שבין הממשלה לכנסת. כלומר, למלא את אחד מתפקידיה המסורתי של הכנסת: לעקוב אחר פעילות הממשלה, במקרה של הוועדה שבראשותה בתחומי המדע והטכנולוגיה, ולבקר את פעולותיה במקרה הצורך. בין היתר, היא פועלת להסרת חסמים ביורוקרטיים וסחבת במשרדי הממשלה, במיוחד בתקופת הקורונה, שבה מרבית השירותים הממשלתיים ניתנים לאזרח בצורה מקוונת. כמו כן, על שולחן הוועדה עומדים צמצום הפער הדיגיטלי, הטיפול והסיוע לענף ההיי-טק ומעקב עמוק אחרי פרויקטים תקשוביים ממשלתיים, בהם תעודות הזהות החכמות והחתימה הדיגיטלית.

אנחנו בפתחו של הסגר השני, שבו שוב, מרבית שירותי הממשלה יינתנו אונליין. האם הממשלה ערוכה לכך טוב יותר מאשר בסגר הראשון?
"ממה שהספקתי להתרשם עד כה, אפשר לומר שהשירותים הציבוריים הלכו מעט קדימה מאז הסגר הראשון, אבל אנחנו עדיין לא במקום האופטימלי ויש עוד הרבה מה לשפר".

כמו מה?
"בכל מה שקשור לצמצום הביורוקרטיה והקטנת הסחבת, במיוחד בשירותים הדיגיטליים. עסקנו בזה בחוק המפורט שהעברנו לא מכבר בוועדה, שהסדיר את השירותים הדיגיטליים שניתנים לאזרח על ידי משרדי ממשלה. כך גם הדיון שערכנו בשבוע שעבר בוועדה על שיפור השירות, ובמיוחד על הצורך לפתח פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לאזרח למלא פעם אחת בלבד את פרטיו עם סיסמה, ולא לזכור ולהקליד אותה מחדש בכל פעם שהוא נכנס לאתר ממשלתי. בהקשר הזה חשוב לי להגיד שיש פה עוד הרבה עבודה לעשות, ובדעתי לעקוב אחרי זה דרך הוועדה".

בדיון הובהר שהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, שנגדם יש לא מעט תלונות, הם תאגידים עצמאיים ולכן אינם מחויבים להיות תחת רשות התקשוב. מה את מתכוונת לעשות?
"יש כאן שני דברים: ראשית, האזרח הפשוט שרוצה לקבל שירות לא מבדיל בין הביטוח הלאומי לכל ישות ממשלתית אחרת, בין אם היא עצמאית או לא. הוא רוצה לקבל שירות בממשק הכי נוח שיכול להיות ולא שיטרטרו אותו בכל פעם מחדש עם הקלדת סיסמאות. הביט השני הוא הכפיפות של אותם גופים שהזכרת. זה נושא שהתחלתי לבדוק אותו ולדבר עם הגורמים השונים, בעקבות אותו דיון. אבל פה אני חייבת להעיר שהדוגמאות של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה לא מייצגות את כל המשרדים, ויש גופים ממשלתיים ששם השירותים עובדים בסדר".

נכנסת לתפקיד בחודש יולי, עם רקע עשיר בעולם המשפט. מדוע בחרת לכהן בוועדה זו?
"נכון שלא באתי מעולם הטכנולוגי אבל אני אדם שמאוד מתעניין בטכנולוגיה, וככל שאני נכנסת לרזי התפקיד שלי, אני מגלה כמה אני אוהבת אותו ומבינה עד כמה אנשים לא מודעים לכך שהטכנולוגיה יכולה להשפיע על כל תחום בחיינו".

"הקורונה שדרגה את מעמד הוועדה"

לדבריה, הקורונה והשימוש הנרחב בטכנולוגיה במשבר שדרגו את מעמד הוועדה, שלא נחשבת לאחת הוועדות הבכירות והיוקרתיות בכנסת. "אני חשה את השדרוג ואת המקום והחשיבות שמייחסים לוועדת המדע והטכנולוגיה בממשלה ובכנסת – וזה סימן חיובי", אמרה.

איך את מסכמת את התקופה מאז שנכנסת לתפקידך ולאן את מתכוונת לקחת את הוועדה?
"אנחנו מקיימים דיונים נרחבים בנושאים הטכנולוגיים הבולטים שעל הפרק וכמו כן, אישרנו שני חוקים ובקרוב תעלה על הפרק הצעת חוק פרטית שלי. יש לא מעט חוקים – קיימים וכאלה שצריכים להיחקק – שקשורים בעולם הטכנולוגיה והנושא הזה לא פחות חשוב מכל נושא אחר. בדעתי להמשיך ולהביא חוקים לדיונים בוועדה.

הכיוון הכללי הוא ששמתי לעצמי מטרה לשים על השולחן את ההיבט החברתי של המדע, ההיי-טק והטכנולוגיה. זה אומר להקדיש דיונים לצמצום הפערים הדיגיטליים, שהוא חלק בלתי נפרד מהאתגרים של החברה הישראלית. הכוונה היא לשילוב חרדים, ערבים ונשים במקצועות ההיי-טק ובכלל, טיפול באנשים עם מוגבלות, כך שיקבלו את כל אפשרויות הנגישות, ועוד".

איך את רואה את ענף ההיי-טק וכיצד הוועדה פועלת מולו?
"ההיי-טק הוא מנוע צמיחה לכל המשק ולכן, אסור לשכוח לרגע שחייבים להשקיע בו משאבים רבים.

אני בקשר שוטף עם הגורמים השונים בענף, כדי ללמוד במה אפשר לסייע. יש כיוון אחד, שבקרוב מאוד נעסוק בו, והוא פיתוחים טכנולוגיים שעוזרים להתגבר על הקורונה. הכוונה היא לא רק לחיסון".

אחד הנושאים שבהם דנה הוועדה הוא החתימה הדיגיטלית, שהייתה אמורה להיות חלק מפרויקט תעודות הזהות החכמות, שהחל לפני יותר משני עשורים ועלה למשלם המיסים למעלה מרבע מיליארד שקלים. ח"כ קאבלה אמרה כי "מרגע שנכנסתי לתפקידי התחלתי ללמוד את הנושא. יש כאן שורה של נושאים שחייבים להיבדק, וזה מטריד אותי: המאגר הביומטרי, שאיש לא יודע מה קורה אתו, טביעות האצבע, שבג"ץ פסל, עכשיו מדברים על זיהוי פנים וגם החתימה הדיגיטלית. בדעתי להזמין את כל הגורמים, לשמוע ולקבל הסברים לא רק עבורי אלא עבור כלל הציבור, שלא מודע לחומרת הנושא".

לסיכום, מה את מאחלת לשנה הבאה?
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת להרבה מאוד אנשים, במיוחד מבוגרים, שיושבים כיום בבתיהם, והדיגיטל יכול לעשות עבורם את ההבדל. אני מקווה שמעבר לכל הכאוס הזה, נדע למצוא את הפוטנציאל להתקדם בכל מה שקשור למרחב הווירטואלי, לרבות עבודה מהבית".