בית משפט בקליפורניה: אובר וליפט חייבות להתייחס לנהגים כאל עובדיהן

בית המשפט של קליפורניה קבע אתמול (ב') כי החברות המספקות שירותי נסיעות משותפות אובר (Uber) וליפט (Lyft) בארה"ב חייבות לסווג עשרות אלפי נהגים כעובדיהן במקום כקבלנים עצמאיים, כך דיווחה CNBC.

ענקיות הנסיעות השיתופיות קיבלו מבית המשפט ארכה בת 10 ימים לצורך ערעור, לפני שהקביעה תיכנס לתוקף – והן בהחלט יעשו זאת – אולם אם אכן הפסיקה תהפוך לנורמה החוקית שתאכף במדינה, יכולות להיות לה השלכות גדולות על מה שמוכנה 'כלכלה שיתופית'.

התובעים הכלליים של קליפורניה, סן דייגו, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס הם שתבעו במאי את אובר וליפט בגין הפרת החוק החדש של קליפורניה, המכונה Assembly Bill 5 – AB5. חוק זה נכנס לתוקף בראשית שנת 2020, ונועד לכפות על חברות ענק שמתנהלות במתכונת האופיינית ל'כלכלת החלטורה' (Gig economy), לחדול מהתייחסות אל עובדיהן כאל קבלנים עצמאיים, ולהתחיל להחיל עליהם יחסי עובד-מעביד, שמחייבים את המעסיקות לספק לעובדים, ובמקרה של אובר וליפט – לנהגים – ביטוח בריאות, פיצויי פיטורין ועוד הטבות הנדרשות בחוק.

מטבע הדברים, הצעת החוק התקבלה בהתנגדות נחרצת של חברות אלו, שמצליחות לשמור על רף הוצאות נמוך יחסית בכל הנוגע בהעסקת כוח אדם בגלל ההסתמכות על העסקת נהגי קבלן. אובר וליפט התנהלו מול הרשות השופטת בתקווה להיפטר מהצרות שמחיל עליהן AB5, ולעת עתה המשיכו להעסיק את עובדיהן כקבלנים. כעת הן עלולות לא רק להידרש לשנות את מתכונת ההעסקה שלהן, באקט שירוקן יותר את כיסיהן, אלא גם לשלם לנהגים בדיעבד על החודשים שחלפו מאז שהחקיקה נכנסה לתוקף ביונואר השנה, ואף להידרש לשלם קנסות למדינות התובעות.

דווקא שילמו על בידוד בקורונה

כאמור, העסקת נהגים כקבלנים אפשרה עד כה לליפט ואובר לא לשלם לעובדים משכורות יציבות, אלא רק החזרים בעבור עבודתם לפי היקפיה. בנוסף, מהנהגים נמנעו סעדים שמקובלים בחוק ביחסי עובד-מעביד. אף על פי כן, בתחילת משבר הקורונה בארה"ב, במרץ, הבינו הענקיות כי עובדיהן עלולים להימצא בבעיה באם יאלצו לחדול מעבודה לשבועיים תמימים, עקב צורך בבידוד. לנוכח המצב הזה, החליטו אובר וליפט, שנחשבות לשתיים מהמעסיקות המפורסמות ביותר בתחום כלכלת הגיג, כי לא ינטשו את עובדיהן אם אלו יושבתו מעבודה בשל בידוד ביתי או הידבקות בנגיף, ויפצו אותם כספית על פרק הזמן הזה.

ואולם כעת הפסיקה יכולה להביא לשינוי גורף ביחסים בינן לבין מועסקיהן, שמשמעותה – צמיחה בהוצאות החברות.

"הנתבעים לא יכולים להתחמק מתוקף החקיקה רק מכיוון שעסקיהם גדולים כל כך עד שהם משפיעים על חייהם של אלפי רבים של אנשים", הסביר השופט, איתן שולמן את פסיקתו.

במקום יחסי עובד-מעביד – קרן משותפת לחברות הגיג

נהגי אובר נהנים מהגמישות של קביעת לוחות הזמנים שלהם, כך טען אתמול מנכ"ל אובר, דרה קוסרשאהי, במאמר דעה שפורסם בניו יורק טיימס (New York Times). בנוסף, טען קוסרשאהי כי העלויות הנוספות של עמידה בתקנות AB5 יועברו לצרכנים, ועלולות אפילו לגרום לחברה לחדול מלפעול במספר ערים ברחבי ארצות הברית. המנכ"ל הסביר במאמרו כי במקום להציע הטבות מסורתיות לעובדים, הוא דוגל בייסוד קרן הטבות משותפת בקרב חברות כלכלת הגיג, שבה חברות יתרמו למאגר כסף שניתן לחלק לעובדים, בכדי שאותם עובדים יוכלו להשתמש בסכומים שיגיעו להם לפי בחירתם.

דרה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר. צילום: ג'ורג' גרינסטד, מתוך ויקיפדיה

יצוין כי השופט שולמן וקוסרשאהי מסכימים למעשה על דבר אחד – לא כל הנהגים יוכלו להפוך לעובדים במשרה מלאה, אלא יידרשו לעמוד בסטנדרטים שייקבעו מראש. לפיכך, לטענת קוסרשאהי, פחות נהגים יעבדו בשירות והדבר יפחית באופן דרסטי את מכסת הנהגים הזמינים בכבישים.

השופט שולמן כתב בפסיקתו כי בית המשפט אינו מתייחס בקלות ראש לטענות הנתבעים כי החלטה תקדימית שכזו – שמטרתה העקרונית היא לסייע לציבור העובדים לזכות בתנאי העסקה טובים יותר – עלולה להשפיע במקביל גם לרעה על חלק מהנהגים, שיש מהם החפצים בתנאי העבודה הגמישים הקיימים, וביכולת להמשיך לעבוד בהתאם לאותן הנורמות שלפיהן עבדו בעבר. הוא אף ציין שיש מי שזה לא יהיה אפשרי בעבורם להיחשב כעובדים במשרה מלאה, כי לא יעמדו בתנאים שקובע החוק לשם כך. בכל זאת, שולמן סיכם וקבע שהיתרונות מהתקנות החדשות רבים מהמצוקות שעלולות לעלות בעקבותיהן. 

דיווחים רבים על הקביעה, התקדימית ביסודה, סבורים כי מדינות אחרות המבקשות לנקוט בצעדים דומים ל-AB5 יכולות לראות בפסיקה הזדמנות לאמץ מגבלות כלכליות משלהן על פעילות של חברות לשיתוף נסיעות בפרט, ועל תחום הכלכלה השיתופית בכלל.