סקר מצא: הקורונה גרמה לישראלים להשתמש יותר באינטרנט

איגוד האינטרנט הישראלי

סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מעלה כי תשלומים וקניות ברשת, קיצור תורים, שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים ומילוי טפסים מקוונים – רשמו גידול משמעותי נוסף בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מגיפת הקורונה. עוד עולה מהסקר כי הפערים בשימוש בשירותים מקוונים בין החברה היהודית לערבית הצטמצמו באחרונה, אולם נותרו משמעותיים.

מאז פרוץ המגיפה, 89% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל נוהגים לבצע תשלומים ולקצר תורים ברשת, זאת לעומת 66% בסקר דומה שערך האיגוד ב-2017.

85% מהנשאלים כיום ציינו שהם מבצעים קניות באתרים ישראליים ובינלאומיים, לעומת 63% שביצעו קניות אונליין ב-2017; כ-80% ממשתמשי האינטרנט בישראל נהגו לעשות שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים, ובחודשים האחרונים הצטרפו אליהם 8% נוספים; 75% מהנשאלים קבעו תורים דרך האינטרנט לפני משבר הקורונה, ואליהם הצטרפו בחודשים האחרונים 9% נוספים – עלייה של 12%; 64% ממשתמשי האינטרנט נהגו לבצע תשלומים ברשת בעבר, ובחודשים האחרונים נוספו אליהם 4%.

עוד נמצאה עלייה גבוהה במילוי טפסים באתרי ממשלה. 21% מהגולשים החלו בתקופה האחרונה למלא טפסים באתרים דוגמת ביטוח לאומי, רשות המיסים ומס הכנסה. זו עלייה ניכרת: לפני תקופת הקורונה רק 54% עשו זאת. בחברה הערבית הנתון עומד על 40% בלבד, גם לאחר עלייה של 18% בתקופה האחרונה.

לגבי שביעות הרצון מחוויית השימוש באינטרנט – גלישה רציפה, כמות ניתוקים ומהירות הגלישה: רק 15% מרוצים מאד, 38% מרוצים במידה סבירה, ו-47% מרוצים ברמה בינונית ומטה.

פערים גבוהים נמצאו ברמת שביעות רצון בין השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמי המדינה, לעומת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמים מסחריים. הישראלים מרוצים במיוחד משירותי הדיגיטל שמעניקות קופות החולים (46% קיבלו את הדירוג "מצוין"), ומשירותי הבנקאות המקוונת, שזכו לדירוג זהה בקרב 43% מהנסקרים.

עם זאת – שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה ביחס לשירותים הממשלתיים בדיגיטל: רק 10% מהנסקרים דירגו את שירותי לשכת התעסוקה ורשות המיסים כמצוינים, ורק 17% דירגו את שירותי הביטוח הלאומי בדיגיטל כמצוינים.

הפער ערבים-יהודים נותר קבוע וגדול

הפער בשימוש בשירותים ברשת בין החברה הערבית ליהודית נשאר גדול וקבוע, למרות העלייה בשימוש של החברה הערבית באינטרנט בתקופת הקורונה.

כך, רק 62% מהערבים בישראל מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת – וזאת למרות שמדובר בעלייה גדולה מ-40% שעשו זאת לפני שלוש שנים. בכל מקרה, מדובר עדיין בפער גדול לעומת 89% מהציבור הכללי שמבצע תשלומים ומקצר תורים ברשת. כך גם בשירותי בנק דיגיטליים, בהם עשו שימוש רק 50% מהחברה הערבית לפני תקופת הקורונה ועוד 9% הצטרפו בתקופת הקורונה – לעומת 88% מהציבור הכללי.

יותר תשלומים אונליין. צילום אילוסטרציה: BigStock

שיעור השימוש ברשתות החברתיות צמח דרמטית בשלוש השנים האחרונות. 51% מכלל האוכלוסייה משתמשים ברשתות חברתיות לפחות פעם ביום, בהשוואה ל-36% שדיווחו כי עשו כך ב-2017. כיום רק 11% מכלל הציבור לא משתמשים בכלל ברשתות חברתיות, לעומת 30% ב-2017.

73% מהציבור הערבי משתמשים ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום. בתקופת הקורונה, מקור המידע עליו הכי סמכו בחברה הערבית (27%) היו הרשתות החברתיות, ורק לאחריו (19%) טלוויזיה, רדיו ועיתונים מודפסים. בנושא זה חשף הסקר גם כי החברה החרדית הסתמכה בעיקר (20%) על אתרי חדשות מגזריים והציבור הכללי (20%) הסתמך בעיקר על אתרי חדשות גדולים. ככלל מדובר באחוז נמוך של אמון במקורות המידע כולם.

שינוי בקרב החרדים

מהסקר עולה כי שינוי בשימוש באינטרנט לצורכי עבודה נרשם גם בקרב החברה החרדית. 27% נוספו לחרדים הגולשים ועבדו בכל יום מהאינטרנט בבית בתקופת הקורונה, לעומת 22% מקרב כלל משתמשי האינטרנט ו-13% בלבד מקרב החברה הערבית. 

63% מקרב משתמשי האינטרנט היהודים והערבים דיווחו כי למדו מהבית בתקופה זו, לעומת 43% מהחברה החרדית. 45% מציבור המשתמשים ציינו כי חוויית הלימוד והעבודה מרחוק הייתה עבורם חוויה חיובית; באוכלוסייה הערבית החוויה הייתה פחות טובה.

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

לדברי עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, "המשבר המתמשך בשל מגפת הקורונה ממחיש באופן הברור ביותר באיזו מידה האינטרנט הוא משאב קריטי לתפקוד החברה והכלכלה". לדבריו, "בתשתית האינטרנט הישראלי, המנוהלת על ידי האיגוד, נצפתה בתקופה האחרונה עלייה של 30% ברישום שמות מתחם (דומיינים) במרחב IL ועלייה של כ-100% בהיקף תעבורת האינטרנט במחלף האינטרנט הישראלי".

עו"ד הכהן סיכם כי "על מקבלי ההחלטות לשים לב לפערים באיכות השימוש וזמינות המידע בין האוכלוסייה היהודית לערבית, ולגבש מיידית מנגנונים ליצירת שוויון מהותי בין האוכלוסיות".