"אם ת.ז. החכמה הייתה מנוהלת כהלכה – לא היה צורך בחקיקה"

"אם פרויקט תעודת הזהות החכמה היה מנוהל כהלכה, לאחר שנים רבות מאז החל, לא היה כיום צורך בחקיקה מיוחדת להנגשת השירותים הדיגיטליים של הממשלה", כך אמר היום (ג') עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. עו"ד הכהן דיבר בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן).

הוועדה המשיכה היום לדון בהצעת החוק הממשלתית למתן שירותים חיוניים מרחוק בשעת חירום. החוק, שמוצע כהוראת שעה, נועד להסדיר את הנושא, על רקע משבר הקורונה. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת והיא הועברה לוועדה להכנה לקריאות שנייה ושלישית. זהו הדיון השני שהוועדה מקיימת, לאחר שבדיון הקודם נשמעו הסברים של נציגי ממשלה שונים, בהם של משרד המשפטים.

החלק הראשון של הדיון הבוקר עסק בסעיפי ההזדהות שיידרשו בחוק, שיאפשרו למשרדי הממשלה להעניק לאזרחים את השירותים המקוונים, תוך קביעת חתימה אלקטרונית וכללי זיהוי מרחוק נוספים. בטרם מונה למנכ"ל איגוד האינטרנט, עו"ד הכהן הקים וניהל את רמו"ט – הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים (כיום הרשות להגנת הפרטיות), ולפני כן היה מיוזמי חוק החתימה האלקטרונית ושותף לדיונים בתעודת הזהות החכמה. הוא בירך על יוזמת החקיקה הנוכחית, אך בהמשך מתח ביקורת על כמה מסעיפי החוק: בין היתר, הכהן הביע פליאה כיצד הם מתעלמים משני חוקים שכבר קיימים – חוק חתימה אלקטרונית, שעוסק בהזדהות הדיגיטלית ברמותיה השונות, וחוק תעודת זהות ביומטרית (או תעודת זהות חכמה, כפי שנהוג לקרוא לה).

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

"נשמע לי מאוד מוזר איך יכול להיות שלא מזכירים בדיון ובהצעת החוק החדשה את חוק חתימה אלקטרונית, שצריך להיות ליבת העיסוק, מאחר שהוא עוסק בדיוק באותם נושאים שעולים היום לדיון. החוק שמונח כיום עוסק בסוגיית תוכן הזיהוי של מקבל השירות, אז איך יכול להיות שאין סנכרון עם החוק שכבר קיים?", שאל הכהן.

לדבריו, "תעודת זהות חכמה יכולה לתת מענה לסוגיית ההזדהות, שהיא תנאי לקבלת השירותים אונליין. אם תעודת הזהות החכמה הייתה נגישה לכל אזרחי ישראל, לא היה צריך בכלל לקיים את הדיון היום".

"דרישות ההזדהות – הרבה מעבר לחוק הקיים"

נציגי משרד המשפטים השיבו לטענות עו"ד הכהן כי דרישות ההזדהות בחוק הקיים הן הרבה מעבר לאלה הקיימות בחוק חתימה אלקטרונית, שאושר ב-2018, ויאפשרו לכל משרד להעניק את השירות לאזרח. עוד הם ציינו שמדובר בחוק שהוא חלק מחוקי הקורונה, כלומר – מתייחס לתקופת החירום בלבד, ולכן כולל רק את הדברים החיוניים, והוא לא חוק רחב, שעוסק בכל הסוגיות שקשורות בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים.

עו"ד עמית אשכנזי, היועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי, ציין ש-"משבר הקורונה יצר תלות גוברת במרחב הדיגיטלי, והעולם לא נותר אדיש להרחבת השימוש הדיגיטלי: בשיחות עם גורמים מקבילים במדינות אחרות, אני נוכח לדעת שיש דאגה מכך שתהליכי המעבר לדיגיטל בשירות הציבורי עלולים להתבצע בצורה לא מאובטחת, שייתכן ששכרה יהיה בהפסדה". הוא הדגיש כי "יש חובה לנהל את סיכוני הסייבר בכל שלב, ובמערך הסייבר הלאומי מודעים לנושא היטב".

התאמת הטכנולוגיות לאנשים עם מוגבלות

דובר נוסף בדיון היה יובל וגנר, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל. הוא אמר כי "צריך להבחין בין זמינות של תשתיות אינטרנט, מחשוב, תוכנות ועזרים לבין התאמות של טכנולוגיות ותוכנות לשימושם של עיוורים, לקויי ראייה ואנשים עם מוגבלויות אחרות. השירותים החיוניים חייבים להיות זמינים לכלל, לרבות לשפות שונות, לטובת המגזרים כגון הערבי והחרדי". עוד הוא ציין כי "החוכמה היא להנגיש מראש ולא בדיעבד".

הוועדה תמשיך בקרוב בדיוניה להכנת החוק לקריאות שנייה ושלישית, תוך השמעת ההסתייגויות שהוגשו על ידי חברי כנסת.