"למנהלי הטכנולוגיות יש תפקיד חשוב בקטיעת שרשראות ההדבקה"

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, מציג את תפיסת עולמו לגבי תהליכי קבלת החלטות בזמן משבר כמו הקורונה, ומדוע הוא חייב להכיל מרכיב מרכזי של ניהול סיכונים ושקיפות ● מה, לדעתו, צריך להיות החזון של המדינה בניהול המשבר?

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים. צילום: ניב קנטור

"למנהלי הטכנולוגיות יש תפקיד חשוב במאבק על הקורונה, בעיקר במציאת פתרונות לייעול קטיעת שרשראות ההדבקה", כך אמר פרופ' שוקי שמר, יו"ר המרכזים הרפואיים אסותא.

פרופ' שמר, בעברו קצין רפואה ראשי, מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל מכבי שירותי בריאות, היה הדובר המרכזי במפגש הווירטולי של הפורומים C3 ו-C6 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, בהנחיית רונן זרצקי, יו"ר הפורומים, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. המפגש כלל פאנל בהנחיית זרצקי ובהשתתפות מנמ"רים ומנמ"ריות, שעסק בהשפעת הקורונה על תוכניות העבודה לשנה הבאה.

לדברי פרופ' שמר, "קהילת ההיי-טק צריכה להתאחד ולחפש ביחד פתרונות, כמו מערכת לשימוש ביתי, שתוכל לתת לכל אחד חיווי האם הוא נושא את נגיף הקורונה ובאיזו רמת סיכון הוא נמצא, כחלק מהתגייסות למאמץ הלאומי למאבק בנגיף".

מפגש הפורומים C3 ו-C6 - בזום. פרופ' שמר - שני משמאל, בשורה התחתונה. בשורה העליונה: ראשון משמאל - רונן זרצקי, יו"ר הפורומים, ושני משמאל - פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. צילום מסך

מפגש הפורומים C3 ו-C6 – בזום. פרופ' שמר – שני משמאל, בשורה התחתונה. בשורה העליונה: ראשון משמאל – רונן זרצקי, יו"ר הפורומים, ושני משמאל – פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. צילום מסך

"חייבים לקבל החלטות מבוססות ניהול סיכונים"

פרופ' שמר הדגיש שבמצבי משבר ואסונות, חייבים לקבל החלטות שיש בהן מרכיב מרכזי של ניהול סיכונים, כדי לאזן טוב יותר בין המרכיב הבריאותי לזה הכלכלי. הוא חזר על עמדתו שלפיה ההחלטות בכל הנוגע למשבר צריכות להתקבל לא רק בהסתמך על נתונים שנחקרו ונאספו, אלא גם תוך שימוש במערכות BI ו-AI. "אילו היו מערכות כאלה, ייתכן שחלק מההחלטות שהיו מתקבלות היו שונות", ציין.

"התנהלות באי ודאות מחייבת ניתוח מתמיד ורציף של תחלואה ותמותה מבוסס נתונים", אמר פרופ' שמר. "קיים הכרח בהכנה לתרחישים שונים, עם שוני ברור ביניהם. חייבים לקבל החלטות מבוססות ניהול סיכונים ולהבהיר אילו מחירים מדינה מוכנה לשלם במשולש הזה של תחלואה, תמותה וכלכלה".

"אין מנוס מקבלת החלטות מבוססות ניסוי וטעיה, בתנאי שיודעים לנווט את המערכת וכל הזמן ללכת על הציר של לקיחת סיכונים. תוך התבססות על מידע. ברור שעד כה, תהליך קבלת ההחלטות לא היה מבוסס על מידע ואם היו נתונים כאלה, אולי אפשר היה לעשות חלק מהפעולות אחרת", חזר פרופ' שמר על דעתו, שאותה הביע בפורומים שונים בזמן האחרון.

לאנשי המקצוע בתחום הבריאות הוא ממליץ על "צניעות מדעית". "נכון שכיום אנחנו יודעים על הקורונה יותר מאשר בהתחלה, אבל יש הרבה יותר דברים שאנחנו לא יודעים", אמר.

אין חזון ואין מטרה

לדעת פרופ' שמר, שגם אותה הוא כבר הביע לא אחת, הבעיה המרכזית בניהול המשבר היא שלא מגדירים באופן ברור את החזון והמטרה, ולא משקפים את הצעדים לציבור. "עד היום לא שמעתי ממקבלי ההחלטות מהי הגדרת החזון בניהול המערכה הלא פשוטה הזו", אמר. "חזון הוא לא מילה סתמית, הוא מייצר מטרה, מסמן את הכיוון לאן הולכים – ואז מתחילים לבצע. זה עדיין לא קיים".

לדבריו, בדיונים שבהם הוא השתתף הוא הציע להגדיר את החזון והמטרה של הגופים השונים במלחמה בקורונה כך: "הפחתת התחלואה תוך מאמצים לקיים מהלך חיים נורמליים". "המדינה צריכה להגדיר לאן היא הולכת ואילו סיכונים היא מוכנה לקחת באיזון שבין בריאות וכלכלה. גם בניהול בריאות, כמו בכל תחום אחר, יש תהליכי 'החזר השקעה'", אמר פרופ' שמר.

בהמשך הוא דיבר על הקריטיות של השקיפות לציבור בקבלת ההחלטות. "אין ספק שבגל הראשון נכשלנו בהסברה. לא הייתה שקיפות וזה קריטי. לא יכול להיות מצב שנותנים פקודות לאנשים בלי לשקף ולהסביר להם, כי אין בריאות ציבור בלי ציבור", הוסיף פרופ' שמר. "אם לא מייצרים חבילה שאומרת: נעשה סגר ונחזק את מי שנפגע, נציג חבילה של מהלכים מבוססת מסקנות, שתשקף לציבור שלמדנו וחקרנו, זה לא יהיה מושלם ושוב לא נקבל את אמון הציבור". בהקשר זה הוא ציין שהוא מוטרד מההכנות לקראת החורף, שבו הקורונה תהיה, ואולי אף תגבר, לצד השפעת, שישנה בכל חורף.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים