חוק ההסדרים: זה מה שהממשלה מציעה להיי-טק הישראלי

חוק ההסדרים עתיד לעלות בקרוב לדיון ולהצבעה בממשלה ולאחר מכן בכנסת. כמו בכל פעם, הוא צפוי לעלות לצד חוק התקציב – בין אם זה יהיה תקציב חד שנתי או דו שנתי. אם לשפוט על פי טיוטת החוק, שפורסמה השבוע להערות הציבור, הממשלה מתכוונת לקדם בתקופה הקרובה את תעשיית ההיי-טק של ישראל, למרות או אולי דווקא בגלל הקורונה. זאת, באמצעות התמקדות בחמישה תחומים: הסרת חסמים שבולמים את צמיחתם של סטארט-אפים, הגדלת היצע כוח האדם המיומן לענף, קידום המובילות הטכנולוגית של ישראל, קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה והמשך השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020.

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "מדינת ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח וקידום טכנולוגיות חדישות. ישראל מדורגת ראשונה בעולם בשיעור ההוצאה על מו"פ מהתמ"ג, ראשונה בעולם בסכום ההשקעה לנפש ובמקום השלישי בדירוג החדשנות העולמית של הארגון הכלכלי העולמי. ענף ההיי-טק הינו קטר הצמיחה של המשק הישראלי: הוא מהווה כ-12% מהתוצר העסקי וכ-43% מהיצוא הישראלי, ומעסיק כ-9% מהמועסקים במשק. בכוונת הממשלה לקדם את צמיחת ההיי-טק ולהמשיך את פיתוח המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל".

מה הממשלה מתכוונת לעשות?

אם לפרוט את ההצהרות האלה לתוכניות, בממשלה מתכוונים לפעול להסרת חסמים באמצעות ביצועי תיקוני חוקים שייטיבו עם חברות טכנולוגיות ישראליות שמרכז הפעילות שלהן בישראל ושהקניין הרוחני שלהן רשום בארץ. התיקונים המוצעים יקלו על חברות אלה לקבל מימון ממשלתי ויאפשרו הטבות מס – לאנג'לים, עסקאות כל ישראליות, שבהן חברות רוכשות חברות היי-טק אחרות, חברות היי-טק ישראליות שרוכשות חברות היי-טק זרות וחברות זרות שנותנות הלוואות לחברות היי-טק ישראליות.

בנוסף, בממשלה מתכוונים לפעול לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי, "שפוגע ביכולת הצמיחה של הענף, ועליית השכר בגלל אותו מחסור פוגעת בכושר התחרות הבינלאומי שלו". הממשלה מתכוונת להוציא לפועל תוכנית המשך להחלטתה מינואר 2017, שכוללת, בין השאר, פעילות להגדלת מספר הסטודנטים, הדוקטורנטים ואנשי הסגל במקצועות ההיי-טק במוסדות להשכלה גבוהה, בתחומים אלה: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה, פיזיקה, מתמטיקה וסטטיסטיקה – כדי לייצר את העתודה של הענף.

כמו כן, החוק כולל הקמת תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיית קוואנטים, "שלדעת מומחים מהווה קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה". הממשלה אף צפויה לאפשר למוסדות אקדמיים למכור מהידע שיש בהם לתעשייה, מבלי שהדבר יפגע במענקים שהמוסד האקדמי מקבל מהממשלה או מכל גורם אחר. בכך רוצים בממשלה לקדם את שיתוף הידע בין הגופים.

אמצעי נוסף הוא הצטרפות למסגרת התשיעית של תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020, שישראל כבר משתתפת במסגרת השמינית שלה. טיוטת החוק כוללת הקמת ועדת היגוי בין משרדית, כדי להתחיל במשא ומתן עם האיחוד האירופי להשגת יעד זה.

לאחר העברת החוק, מימוש התוכניות האלה תלוי בשורה של משרדים ממשלתיים, בין היתר רשות החדשנות שבמשרד הכלכלה, המשרד החדש להשכלה גבוהה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכמובן, משרד האוצר. כעת נותר לראות אם וכיצד הגופים האלה ישתפו פעולה והתוכניות יצאו לפועל.