"יש עלייה בקבלת להט"בים בהיי-טק – אבל אסור לעצור"

קהילת הלהט"ב הופכת בשנים האחרונות לנוכחת ומשמעותית יותר בעולם ההיי-טק: יותר ויותר עובדים, זוטרים ובכירים, יוצאים מהארון, שמים דגל גאווה ולא מסתירים מי ומה הם. במקביל, מספר הולך וגדל של חברות בענף, רב לאומיות וישראליות, מבינות את החשיבות של סביבת עבודה מכילה לעובדים מרקעים שונים – נשים, חרדים, ערבים, להט"בים ואחרים, ועל רקע זה מקיימות אירועי גאווה ואף תורמות לארגונים גאים. החברות האלה מבינות את מה שהנתונים מוכיחים: שגיוון תעסוקתי טוב לא רק למועסקים, אלא גם לשורת הרווח של הארגון.

אלא שלא הכול ורוד: גם בתעשייה הכי חדשנית בישראל יש עדיין הרבה להט"בים שחוששים לצאת מהארון, ולא מעטים נתקלים בגילויי להט"בפוביה – בין אם זו בדיחה עם ניחוח הומופובי במטבח או בשיחת המסדרון, דרישה להוריד את התמונה עם בן.בת הזוג מאותו המין מהקיר במשרד או איש.אשת משאבי אנוש שמעדיף.פה לקבל לעבודה מועמד סטרייט, גם אם למועמד שאינו הטרוסקסואל שמתמודד מולו על המשרה יש נתונים דומים, ואולי אף טובים יותר. לעתים קרובות, הדברים האלה נעשים בהיסח הדעת, לא מתוך כוונה לפגוע, אבל הם כן. מודעות רבה יותר לסוגיה וסביבת עבודה מכילה יותר יכולות לפתור זאת ולעשות טוב לכולם.

זה בדיוק מה שאנחנו, באנשים ומחשבים, מבקשים להשיג בגאים ומחשבים – מהדורה מיוחדת של הפודקאסט שלנו לחודש הגאווה. שוחחנו בנושא עם ארבעה: בתוכנית הראשונה עלו על הקו ח"כ עידן רול (יש עתיד), שמעבר להיותו גיי הוא הקים שדולת היי-טק בכנסת ומשמש כיו"ר שלה, ועם גדי גילאון, מנמ"ר ואיש היי-טק ותיק – בעבר בחברות כמו שירותי בריאות כללית ופרטנר, וכיום בקבוצת לובינסקי. בתוכנית השנייה, שתצא ביום א', מתארחים הדס אלמוג, שיש לה ניסיון רב בתחום משאבי האנוש בחברות היי-טק וסטארט-אפים, ומביאה גם את הצד של המעסיק, ותומר אליאס מ-LGBTech – ארגון שעוסק במגוון ובהכלה של להט"בים בשוק התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט.

לדברי ח"כ רול, שברזומה שלו יש עבודה בחברות טכנולוגיות כגון mPrest, ממפתחות כיפת ברזל, אחד היעדים שהוא הציב לעצמו במסגרת השדולה הוא חברתי: "אני רוצה שחלום ההיי-טק יהפוך למשהו נגיש, שיהיה גיוס מגוון של אנשים. לתמרץ חברות לפתוח את שערי ההיי-טק".

"לתאגידים, וגם לחברות קטנות, יש אחריות חברתית, כי יש להן את היכולת", ציין. הוא אמר כי סביבה עסקית מכילה "גורמת ללהט"בים להרגיש בטוחים, רצויים ושמקבלים אותם במקום העבודה שלהם. זה מאוד משמעותי לזהותם הלהט"בית, לתחושת השייכות ולשוויון הזכויות שלהם. זה משפיע גם על החברה ועל השורה התחתונה שלה, זאת מערכת סימביוטית, וגם על העובדים האחרים: פתיחות ללהט"בים מאפשרת לעמיתים שלהם חלון להכיר קהילה שלעתים, עד עכשיו לא יצא להם להכיר באינטראקציה קרובה. אני אומר לחברות: בואו תקדמו את זה".

ח"כ עידן רול, יו"ר שדולת ההייטק של הכנסת. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

ח"כ רול ציין כי "בגדול, יש הרבה חברות מובילות בהיי-טק שנרתמות עבור הקהילה הגאה, אבל גם בהיי-טק, גם ברמת החייל, יש מקרים של להט"בפוביה – של אנשים שאומרים (לעובד.ת מקהילת הלהט"ב – י"ה ו-ר"ק): תוריד את התמונה של בן הזוג או אל תשים דגל גאווה על השולחן במשרד. המגמה חיובית, אבל אם נעצור – נלך שנים אחורה".

הוא התייחס לאוכלוסיה הטרנסג'נדרית ואמר כי "הם נותרו מאחור בהרבה מובנים, ודווקא מאחר שההיי-טק יודע לפתח כישורים של אנשים, אפשר לעשות את זה לקהילה הטרנסית והייתי שמח לקדם את הנושא. אם חברה רוצה להרים את הכפפה – היא מוזמנת לפנות אליי ונעשה את זה".

"לבכירים להט"בים בהיי-טק יש אחריות לדורות הבאים"

גילאון טען שלא כדאי להשתמש במושגים כמו גיי פרנדלי כדי להגדיר את עולם ההיי-טק, כי "ההתייחסות אלינו כקבוצה נפרדת היא תמיד בעייתית, אנחנו צריכים להיות שווים ולהרגיש שווים. רוב האנשים מקבלים את התוצר המקצועי שלנו ללא קשר למי או למה שאנחנו".

כבכיר ו-ותיק בקהילת ההיי-טק, הוא ציין כי "אני לא זוכר שהיו בעיות מהותיות מעצם העבודה שאני שייך לקהילת הלהט"ב". עם זאת, גילאון אמר שיש הבדל בין פעם להיום בקבלת להט"בים בהיי-טק: "פעם הייתה מדיניות שאל תספר ואז הכול יהיה בסדר. כשיצאתי מהארון, יעצו לי לא לדבר, ורק מי שמכיר את החוויה הזאת יודע עד כמה היא בעייתית והופכת אותנו לאומללים. כיום ברור שמדובר בקהילה לא קטנה, באנשים מוכשרים עם כישרונות חשובים לפיתוח הארגונים והתעשייה, וגם לתרבות הארגונית".

גדי גילאון, הCDO והמנמ"ר של קבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

בתשובה לשאלה האם הוא ממליץ ללהט"בים בהיי-טק לצאת מהארון אמר גילאון כי "זה עניין של פתיחות בחברה ושיקול דעת של כל אחד. קשה להסתיר את הדברים, בטח כשאתה עובד לאורך שנים, ועדיף להגיד אותם בפתיחות. זה מוריד הרבה מאוד שדים מהשולחן. אין לנו מה להתחמק".

מסר בולט בפיו של גילאון נוגע לאחריות שמוטלת, לדבריו, על עובדים ובכירים להט"בים בתעשיית ההיי-טק לשתף בחיים שלהם כדי לעודד אנשים לצאת מהארון. "לכל אחד מאתנו, כחלק מהענף, יש אחריות, כי יש לנו שיוך קהילתי מסוים וזה חשוב בעיקר לדורות הבאים אחרינו". לדבריו, הדור שלו הוא "של אנשים שהיו מוכנים לצאת בפומבי ולהגיד: אנחנו כאן. זה מורה דרך לרבה מבולבלים, שמעדיפים להצניע ולחיות בשקר".

בתשובה לשאלה איך הארגון יכול לתרום לסביבת עבודה מכילה יותר הוא אמר: "אני לא מצפה שיכילו אותי, אלא שיתייחסו אליי כמו אל כל אחד אחר. אני רוצה להיות שווה, ואני אופטימי בקשר לזה, והפכתי להיות הרבה יותר אופטימי אחרי שיצאתי מהארון".