"הדבר הגדול שהתרחש בעידן קורונה – מהפכת הנתונים"

"המהפכה הגדולה שהתרחשה בעידן הקורונה, ‫היא מהפכת הנתונים. ‫היכולת, בארץ ובעולם, לקבל החלטות, ‫לנהל את האירוע הזה – באופן המתבסס על נתונים. אנחנו רק בתחילת המסע", כך אמרה רונה קייזר, ראשת אגף בכירה מערכות מידע ומחשוב, משרד הבריאות.

קייזר דיברה בפאנל שהתקיים בכנס שערך הסניף הישראלי של יבמ. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באופן וירטואלי אתמול (ג') ונשא את הכותרת Put AI to work. את הפאנל הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, עורך ראשי של אתר NEXTER מבית מאקו.

לדברי קייזר, "המגפה בישראל התחילה מאוד רחוק, אי ‫שם באוניה דיימונד פרינסס. ‫המשנה למנכ"ל המשרד, פרופסור איתמר גרוטו הגיע ארצה. רצה אליו מנהלת החמ"ל ואמרה '‫קורה אירוע גדול'. היינו צריכים להאיץ ‫מאפס למאה מטר בשנייה: ‫פרויקטים שבאופן טבעי אורכים שנים, נדרשנו לעשות בחודשיים".

‫"‫במשך שנים", אמרה, "משרד הבריאות ‫משקיע לא מעט משאבים בעולם הנתונים, בין השאר ב‫אחד המיזמים החשובים שלנו, 'תמנע', ‫פלטפורמת הביג דטה למחקר. מהפכת החדשנות במשרד הבריאות ‫החלה כבר לפני שלוש-ארבע שנים. הכרנו ‫בכוח ובחשיבות של הנתונים והבינה המלאכותית. זה שנים אנו עוסקים בפיתוח פלטפורמות באזורים האלו. בינה מלאכותית ונתונים הם רכיבי מפתח ‫בחדשנות של משרד הבריאות".

"לפני שנה", ציינה קייזר, "התחלנו לגבש את אסטרטגיית הנתונים שלנו – במטרה להיות ארגון מונחה מידע, שההחלטות בו ‫מתקבלות על בסיס נתונים. זאת, ‫מתוך הבנה שזה ייתן את הערך המוסף, ‫גם לקידום פעילויות וקביעת מדיניות, ‫ובוודאי, בסופו של דבר – ‫לטובת האזרחים".

‫"‫עם משבר פתאומי כמו קורונה", ציינה, "משרד הבריאות נדרש בין רגע ‫לשנות את תפישת ההפעלה שלו. באופן טבעי המשרד ‫הוא רגולטור, הנתונים זורמים אחת לכמה זמן, ויש הרבה מאוד זמן לעבוד עליהם, ‫לטייב אותם ולאחר מכן להנגיש אותם. ‫פתאום נדרשנו לעשות את זה ‫מאוד מאוד מהר: לייצר ‫ממשקים חדשים לאיסוף מידע ‫מול כל מערכת הבריאות. ‫נדרשנו לטייב את הנתונים בצורה מהירה ואיכותית".

"כך", הסבירה קייזר, "אנשי המשרד קיבלו החלטות מונעות-מידע, ‫Data Driven. כשמשרד הבריאות

‫מחליט להטיל סגר ביישוב כזה או אחר, ‫זו החלטה מבוססת נתונים, זה לא שהמנכ"ל משה בר סימן טוב אמר '‫טוב, נראה לי נסגור פה ושם'. אולי זה נראה כך, ‫אך זה ממש לא כך".

‫לדבריה, "הפרויקט הראשון שערכנו היה לבנות פלטפורמה לקבלת החלטות, ש‫כל המידע מוזרם לתוכה. אז אפשר לקבל החלטות, ‫כמו לדוגמה, היכן נדרש לעשות סגר, ‫איפה נדרש לקדם יותר בדיקות, ‫איזה מלאי צריך להעביר ‫מאיזה בית חולים – לאיזה בית חולים, מה מצב מכונות ההנשמה. ‫כל הנתונים האלו מאפשרים למשרד ‫לנהל את האירוע בצורה אופרטיבית ‫והטובה ביותר – כשהכל מבוסס נתונים".

"‫פרויקט נוסף", ציינה קייזר, "הוא אפליקציית 'המגן'. ישראל בעצם נמצאת במקום שני ‫בדירוג האפליקציות

‫שהכי שומרות על הפרטיות, לאחר גרמניה. הבסיס של האפליקציה – הוא נתונים. ‫כאיכות הנתונים שנכנסים אליה – ‫כך איכות התוצר שלה. האפליקציה צריכה 'להבין' ‫מה המסלול של חולים מאומתים, לקבל מידע על חולים מאומתים ‫והיכן הם הסתובבו. אז יש לראות האם הם נפגשו ‫עם בעל המכשיר, או מי שיש לו מכשיר ‫ומותקנת עליו אפליקציה".

"‫אני מאוד מקווה שלא יהיה לנו גל שני, ‫וגם לא שלישי והכול יהיה בסדר", סיכמה קייזר, "‫ונלך לים, ‫ואחר כך יהיה חורף נהדר ורווי גשמים. ‫אבל בסופו של דבר, ‫better be safe than sorry. לכן, משרד הבריאות

‫ימשיך לחזק את היכולות ‫בבינה מלאכותית, בטיוב הנתונים, ‫בשמירה ובאבטחה שלהם. מצד שני, נמשיך לקדם את המחקר ‫בעולם הנתונים – כלי קריטי של המשרד – ‫כדי להתמודד עם המגפה הזאת ‫וגם הבאה. ‫אין פתרונות קסם, זה ‫מצריך הרבה מאוד עבודה. ייקח לנו זמן – ‫אבל אנחנו בהחלט שבעי רצון ‫ממה שקרה עד כה".