השלטון המקומי מתכוון לצאת למכרז ענן היברידי עצמאי, במקביל למכרז הממשלתי
השלטון המקומי פרסם קול קורא למכרז עצמאי, ולטענת רם סידיס, מישנה למנכ"ל השלטון המקומי הסיבה היא סירובו של , משרד הפנים לשלב את הרשויות המקומיות במכרז נימבוס הממשלתי ● משרד הפנים: הנושא בטיפול מול הגורמים המקצועיים
מרכז השלטון המקומי פרסם קול קורא לקראת פרסום מכרז ענן היברידי כולל עבור כל הרשויות המקומיות, המקביל בתנאי הדרישות שלו ובמטרותיו למכרז הענן ההיברידי של הממשלה, מכרז נימבוס המתנהל כעת, כך נודע לאנשים ומחשבים.
לטענת רם סידיס, משנה למנכ"ל השלטון המקומי, הסיבה למהלך הדרמטי הזה היא סירובה של הממשלה להיענות לבקשת השלטון המקומי לשלב את הרשויות במכרז הממשלתי הגדול לענן היברידי, המתנהל בימים אלה.
"דו"ח מבקר המדינה האחרון מתח ביקורת על הממשלה בכל מה שקשור למערכות המידע ברשויות, והמליץ כי יש להקים גורם מתכלל שירכז את כל נושאי הטיפול בתחום המחשוב ברשויות", אומר סידיס בשיחה עם אנשים ומחשבים. "במסגרת תוכנית אב דיגיטלית שאנו מתכננים, קיבלנו החלטה עקרונית שאנחנו נהיה הגורם המתכלל, שירכז את כל הנושאים ברשויות אל מול הממשלה והגופים השונים, ומכרז הענן הוא חלק מהעניין", הוא אומר. " אנחנו הגוף המייצג רשמית את כל הרשויות בישראל לכל דבר ועניין, ולא יכול להיות שבנושאים אלו, כולל ישראל דיגיטלית, אנחנו לא נהיה שותפים, ואפילו לא מזמינים אותנו לשום דיון", הוא מוסיף.
כאמור, מאחר שהפניות למשרד הפנים לא נענו עד כה, החליטו במרכז לשלטון מקומי לקחת יוזמה ולהיערך למכרז עצמאי לענן היברידי, שישרת את הרשויות המקומיות בישראל.
ב-19 באפריל השנה, שיגר שלמה דולדברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מכתב אל מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, ובו הדרישה לשלב את השלטון המקומי במכרז נימבוס. דולברג מנה את היתרונות המובנים מאליהם בשילוב הרשויות במכרז זה, שעיקרם חיסכון כספי וכן הגנה על המידע ברשויות. "מרכז השלטון המקומי רואה בענן צורך חיוני בכל רשות מקומית ומוביל מהלך מתכלל לטובת כלל הרשויות המקומיות, ומבקש, לפיכך, לקדם מענה לאפשרויות הכללת המרכז כגורם מתכלל עבור הרשויות המקומיות במסגרת ההליך המכרזי על מנת להגשים יתרון זה", כתב דולברג במכתבו.
סידיס מציין, כי הסכנות בהעדר מכרז מרוכז לרשויות יכולות לגרום לאיבוד מידע, אם ההתקשרות תהיה בין כל רשות בנפרד לספק, ובמכרז הכללי של השלטון המקומי, המרכז יגבה את המידע של הרשות בענן במקרה של אי תשלום לספק מסוים, ובכך תמנע איבוד מידע יקר.
הקול קורא למכרז הענן ההיברידי כולל את הדרישות הבאות מהספקים שישתתפו ויזכו בו: ענן שיכול לשרת 20 אלף משתמשים במשאבי מחשוב, מערכי אחסון, מענה ל-GDPR, אבטחת מידע ו-DR.
סידיס אומר, כי "השלטון המקומי מעדיף כמובן ללכת ביחד עם הממשלה, ובמקביל להכנות למכרז יימשכו הדיונים מול הגורמים הרלוונטיים על מנת להשתלב במכרז, אולם אין לנו כוונה להמתין עוד, ובמידה שלא נגיע להסכמות נצא במכרז עצמאי".
תגובת משרד הפנים: "פניית מרכז שלטון מקומי התקבלה במשרד ונמצאת בטיפול ודיונים עם הגורמים המקצועיים. בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא הסייבר, משרד הפנים הינו גורם מתווה מול הרשויות המקומיות בתחום הסייבר ופועל כגורם תומך, מייעל ומסייע בלבד, וזאת במטרה לחזק את הרשויות במגוון נושאים המועלים על ידן בנושא זה. השימוש בשירותי הענן ו/או יצירת גורם מתכלל אינו בתחום האחריות של משרד הפנים".
קול קורא לענן אבטחת מידע
בנוסף לקול קורא לענן ההיברידי, המרכז לשלטון מקומי פרסם קול קורא נוסף לקראת מכרז ענן לאבטחת מידע לרשויות המקומיות. לדברי צחי שלום, מנמ”ר מרכז השלטון המקומי, המטרה בקול קורא זה היא לתת מענה לסעיף אחר בדו"ח המבקר, שהזהיר, כי מערכות המידע של הרשויות אינן מוגנות היטב מפני תקיפות סייבר.
"המטרה היא לייצר מסגרת אחת מרכזית, שתדאג לנהל את האבטחה ברשויות באופן מרוכז" אומר שלום. "אנחנו נספק את המעטפת, וכל רשות תיישם את זה לפי צרכיה. כגורם מתכלל נוכל לתת מענה לרשויות ולחבר בין התקציבים לבין צורכי הרשות". הכוונה היא לייצר כתובת אחת מרכזית, שתסייע לרשויות מקומיות רבות לעמוד בדרישות של אבטחת מידע והגנת סייבר. גם פה , מציין שלום, המבקר התריע על העדר גורם מתכלל אחד שמטפל בנושא הזה והזהיר מפני הסכנות. שלום מוסיף עוד, כי המצב הוא שבחלק מהרשויות אין מנהל אבטחת מידע ואין את המשאבים הנדרשים כדי ליישם את הדרישות לאבטחת מידע. "גם כאן, מתבקש שהשלטון המקומי יהיה הגורם המתכלל, זה שייתן סיוע לרשויות לנהל טוב יותר את אבטחת המידע", אומר שלום.
צר לי אבל במירב הרשויות, השאלה היא אחריות מי להגן על מאגרי המידע, האם הרשויות, שהן בעלות מאגרי המידע, או ספקי השירותים, שהם המחזיקים במאגרי המידע, במערךך הגיבויים , בדאגה ל DR וכד' ? מי אמור לשאת בעלויות של חיפוש המפגעים ( הבחירה במילה מכוונת ) או ה"סוחטים" ותיקון והשבה של המערכות לתקינות תפעולית, או אפילו לפצות את הניזוקים ? ומה יגרה אם מאגר GIS של רשות כל שהיא יספוג "חדירה" והפורצים "רק" יזיזו את כל המערכות מטר אחד ימינה , שמאלה, למעלה או למטה ? כמה זה יעלה ולמי ? אז קבלו החלטות לנושאי האחריות, ואז נוכל לפתור את שאר הבעיות בקלות יתרה