"הממשלה התאהבה בכלי המעקב של השב"כ – ולא יכולה להיגמל"

אף שמספר הנדבקים והחולים בקורונה הולך ויורד, והעקומה השתטחה די מזמן, משרד ראש הממשלה מקדם את חוק מעקבי השב"כ – או, כפי שהפעילות מכונה על ידי השירות, "איכונים לטובת איתור מגעים עם אחרים למניעת הדבקה מהנגיף וקטיעת שרשראות הדבקה". הלילה (ד') פרסם משרדו של בנימין נתניהו את תזכיר החוק, שמסמיך את השב"כ לעקוב אחרי אזרחים ישראלים חולי קורונה, ובו מפורט מהם התנאים שבהם יתאפשר המעקב. מומחים שונים מביעים דאגה מהמלך ומזהירים כי הוא יביא לפגיעה אנושה בפרטיות ובדמוקרטיה.

על פי תזכיר החוק, יותר המשך השימוש באיכונים, ועל מנת לבטלו תידרש החלטת ממשלה בנושא. המניע לקידום החוק הוא ביקורת של בג"ץ בסוף אפריל, אז הוא קבע כי המשך המעקב של השב"כ באמצעות איכונים סלולריים, כחלק מהמאבק בקורונה, צריך להיות מעוגן בחקיקה – ולא מופעל על בסיס התקנות לשעת חירום. בלא הליך חקיקה, קבע בית המשפט, המדינה לא תוכל להמשיך לעקוב אחרי תנועת האזרחים, והורה להפסיק את המעקב.

בתזכיר החוק הוא מוגדר כהוראת שעה, בעלת תוקף לשלושה חודשים, עם אופציה להארכה פעם אחת לשלושה חודשים נוספים. עוד נכתב בתזכיר כי הממשלה תמנה צוות שרים, שלצד נתניהו ימנה את שר הבריאות, יולי אדלשטיין, ושר המשפטים, אבי ניסנקורן, עם אפשרות להוספת שרים. מטרת הוועדה תהיה לבחון את הצורך באיכונים הסלולריים שעורך השב"כ. אם צוות השרים ימליץ, הממשלה תוכל להכריז שהיא שוכנעה שמצב החירום הבריאותי מצדיק את המשך המעקב ותאשר אותו. על פי התזכיר, המשמעות של העברת החוק היא כמו הכרזה על מצב חירום שמצדיק את המשך פעילות השב"כ.

כמו כן, על פי התזכיר, משרד הבריאות יוכל לשמור את הנתונים שנאספו למשך 60 ימים, לצורך תחקיר פנימי, תוך הבטחת סודיות וחיסיון נתוני הזיהוי של החולים או של מי שבאו במגע קרוב עמם.

עו"ד שלומית פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ציינה כי הצורך להמשיך ולהסתייע בשב"כ "התבסס במידה רבה על חוות הדעת האפידמיולוגית של פרופ' סיגל סדצקי, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. זו קבעה שהסיוע שנתן השירות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות, באמצעות איתור אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים, הכרחי גם בעת הנוכחית, על מנת להמשיך ולצמצם, ככל הניתן, את התפשטות המחלה".

מדרון חלקלק שיביא לסוף הדמוקרטיה?

משקיפים פוליטיים הביעו תרעומת על תזכיר החוק וטענו כי המשמעות שלו היא התרופפות הפיקוח על המאבק שמבצעת ועדת המשנה לשירותים החשאיים של הכנסת. זאת, מאחר שאף שההכרזה על מצב חירום תונח על שולחן הוועדה, אין צורך באישור שלה.

גם מומחים רבים בתחומים רלוונטיים בנושא מודאגים מההשלכות של החוק, בהנחה שיעבור. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "תזכיר החוק מלמד בעיקר את עומק ההתאהבות של הממשלה בכלי של השב"כ ואת חוסר היכולת להיגמל ממנו. גם אם בימים הראשונים של המגפה היה בלבול ופנו לכל שירותי הביטחון לקבלת עזרה, עכשיו אנחנו בשלב שבו כבר פותחים מסעדות וחופי ים. ומכל המגבלות, מי נשאר? המעקב".

לדבריה, "עכשיו אנחנו יודעים שני דברים: ראשית, שבשום דמוקרטיה בעולם, אלה שהצליחו יותר ואלה שהצליחו פחות להתמודד עם הקורונה, לא פנו לשירותים חשאיים כדי לבצע מעקב בכפייה אחרי האוכלוסייה. אז, או שאנחנו לא מבינים כאן משהו שכל השאר מבינים, או שאנחנו במדרון החלקלק לקראת הוצאת עצמנו מקבוצת הדמוקרטיות. שנית, שהמדינה החליטה לגרור רגליים, ופתאום יש זמן. לקח שלושה שבועות לנסח תזכיר חוק שאין בו שום חידוש. ייקח עוד שפע של זמן לקיים דיונים נינוחים בכנסת. ואם לא די בכך, המכרז שפורסם אתמול (ג') לשיפורים באפליקציית המגן של משרד הבריאות הוא לעוד שלושה שבועות. בינתיים, עוקבים ושומרים את כל המידע עלינו כל הזמן. הגיעה העת להיפרד מכלי המעקב החודרני הזה".