הרשות להגנת הפרטיות: המעקב אחרי האזרחים חריג ולא מוצדק

"על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה, המשך ההסתייעות בכלי של גוף ביטחוני, שתכליתו מאבק בטרור והגנה על ביטחון המדינה, לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגפת הקורונה – בעת הזו אינו מוצדק, לא סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי", כך קבעה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

הודעת הרשות הגיעה היום (א') כמענה לפנייתה של אורית פדמצקי, יו"רית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות. זו ביקשה לדעת את "עמדתה המקצועית של הרשות לגבי שימוש באמצעים טכנולוגיים, המופעלים על ידי גופי ביטחון, במסגרת המאבק בנגיף הקורונה".

קצת לאחר תחילת המשבר החליטה הממשלה לבצע מעקב אחרי אזרחים, במטרה לצמצם את התפשטות מגפת הקורונה. השימוש באמצעי זה באופן כה כללי הופסק, בהוראת בג"ץ. בימים האחרונים, במסגרת מתווה היציאה מהמשבר, הוחלט על פתיחת חנויות הרחוב, ובקרוב צפויים להיפתח הקניונים. משרד הבריאות דורש מבעלי העסקים לבצע מעקב ממוחשב אחרי כל הנכנסים לחנויותיהם, כדי לאתר חולי ונשאי קורונה אם הם הגיעו אליהן. במשרד טוענים כי המאגר הממוחשב יסייע רבות במלאכת האיתור. אלא שגורמים רבים מתנגדים לאמצעי המעקב, ובהם בעלי רשתות וקניונים, והרשות להגנת הפרטיות.

על פי הרשות, "יש להעדיף חלופות טכנולוגיות ואחרות, שפגיעתן בפרטיות פחותה באופן משמעותי. הרציונל לכך הוא איזון תמידי ומידתי של מאבק במגפה אל מול זכויות יסוד, בהתחשב בסכנת המדרון החלקלק והסיכון לשימוש בהסדרים דומים גם במצבים אחרים, כגון מחלות אחרות, עבירות הקשורות לשלום הציבור ועוד".

ברשות קובעים כי "גם אם הסדר המעקב יעוגן בחקיקה ראשית, יהיה נכון לשקול את ביסוס והצדקת ההסדר רק לאחר קבלת עוד נתונים ושקלולם, כגון נתוני תחלואה עדכניים, קיבולת המערכת הרפואית, בחינת חלופות למעקב ושקילת הפרקטיקות של בידוד הננקטות על ידי הציבור – וההשלכות של כל אלה על היקפי ומתכונת ההדבקה. זאת, כפועל יוצא של האיכון הסלולרי על מנת לצמצמם את המגפה".

הפתרון: שימוש וולונטרי באפליקציות?

במקום להפעיל מעקב, הרשות ממליצה לאמץ פתרון ממדינות במערב אירופה: "שם נעשה שימוש וולנטרי באפליקציות לאיתור קירבה לחולי קורונה, והן מספקות מענה הולם לנושא. בהתאם, יש לפעול לקידום חלופה דומה בישראל – לצד נקיטת פעולות שאינן טכנולוגיות", נכתב במסמך.

בין שאר הצעות הרשות, היא סבורה כי "יש מקום להעניק משקל רב יותר לחלופה של אפליקציית המגן – כלי וולונטרי, המשמר את הפרטיות, נוקט בגישה ביזורית, בנוי על עקרון מזעור מידע ולא אוסף מידע אישי על המשתמשים".

"מדרון חלקלק"

לעמדת הרשות יש כמה הסברים, ביניהם: הקושי להגן על הפרטיות תוך שימוש בשב"כ, שמטרתו לסכל טרור ולהגן על ביטחון המדינה – שימוש שצריך להיות זמני וסביר ביחס לאיום על בריאות הציבור; נגיף הקורונה לא הולך להיעלם ויהיה שגרת חיינו למשך חודשים ואולי שנים; יש לבחון את ההצדקה באמצעי מעקב הפוגעים בזכות האזרחים לפרטיות; חל שינוי בנסיבות שבהן הופעל המעקב לפני כמה שבועות, עם פרוץ המגפה; פחתה הסבירות בשימוש באמצעים הללו בחלוף תחילת המגפה; לא נכון להסתייע בגוף שתכליתו ביטחונית; פגיעה בזכות לפרטיות היא לא דבר מובן מאליו; ויש לגבש נוסחה מידתית לפגיעה בפרטיות, תוך הגדרה מדויקת של מטרת הכלי הטכנולוגי.

"בלי הגדרה ברורה לגבי מטרת החקיקה ותכליתה, עלול להיווצר מדרון חלקלק, בו מעתה ניתן יהיה להשתמש בכלים דרקוניים למיגור שלל תופעות הפוגעות בביטחון הציבור או ברווחתו. למשל, מדוע לא להיעזר בגופי ביטחון לאיתור חולי חצבת? פעילות פדופילים? נהגים מסוכנים הנוהגים בלי רישיון?", ציינו

"והיה ויוחלט כי נדרש הכלי הטכנולוגי המופעל כיום (איכון סלולרי)", אומרים ברשות, "יש להפעילו על ידי גוף ממשלתי אזרחי ולא גוף ביטחוני, שלא זו מטרתו".

לסיכום כתב עו"ד ניר גרסון, סגן ראש מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות, כי "הסוגיה מורכבת מאוד ומצריכה איזון בין שיקולים וערכים ציבוריים רבים וחשובים. שיקולי הפרטיות הינם נדבך אחד מהם. לעמדתנו המקצועית, המוגבלת לשיקולי הפרטיות בלבד, ראוי שאלה יישקלו במכלול ההסדר הנבחן – ויבואו לידי ביטוי ואיזון בו".