"הקורונה גרמה לנו להיות זריזים עוד יותר"

"אנחנו רגילים לעבור במהירות ממצב שגרה לחירום. משבר הקורונה הוא אירוע קיצון, אולם יחידת חושן חיה אירועי קיצון דרך קבע: האנשים אצלנו קופצים לכל אירוע משברי. אלא שרוב הזמן אנחנו נערכים למלחמה, בעוד שפה אנחנו נלחמים בסיטואציה. הקורונה גרמה לנו להיות זריזים יותר במתן פתרונות, מעכשיו לעכשיו – לעשות הרבה, ומהר", כך אמר לאנשים ומחשבים אל"מ עומר סעדיה, מפקד יחידת חושן שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, בראיון ליום העצמאות.

אל"מ סעדיה משמש בתפקיד זה חצי שנה. הוא משרת בצה"ל מ-1997. לאחר שעבר מסלול קצונה ייעודית, הוא שימש קשר גדודי בחטיבת הצנחנים ובמלחמת לבנון השנייה היה קצין הקשר של החטיבה. עם סיום לימודי הנדסת תעשייה וניהול, אל"מ סעדיה פיקד על גדוד איילים בפיקוד הצפון ולאחר מכן היה מג"ד נופים בעוצבת הגליל. טרם מינויו הנוכחי, הוא שימש כראש ענף באגף התקשוב.

"חושן", אמר, "היא כבר מזמן לא 'בזק' הצה"לית. המשימה שלנו היא להעצים את הרשת הצבאית ולהעניק יכולת מבצעית למאמץ הרב ממדי של צה"ל". לדבריו, "היחידה אחראית על כל שכבות התקשורת – השכבה הפיזית, 'חוטים', וגם השכבה הלוגית, סלולר צבאי ואזרחי, לוויינות – וכל דבר שאפשר להעביר עליו ביטים. אנחנו משנעים את הררי המידע על גבי התשתיות והרשת שלנו, תוך הגנת סייבר".

"אגף התקשוב מוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצבא ולחושן יש חלק גדול בכך, בעיקר בהיבט התשתיתי", ציין סעדיה. "אנחנו בעיצומו של פרויקט תשתיתי לשדרוג שדירת התקשורת, לטובת הגדלת רוחבי הפס. הסיבה לכך היא הצורך לשנע יותר וידיאו ותמונות, יותר נתונים – בקצב יותר מהיר, והכל בזמן אמת".

לדבריו, "להחליף 'חוטים' זה יקר: אנחנו מחליפים רכיבים בקצות הרשת, כך שאפשר לשנע יותר נתונים על אותו 'צינור', סיבים אופטיים – בקצב מהיר יותר, עם טכנולוגיה של ריבוב מתקדם".

חייל ביחידת חושן בפעולה. צילום: דובר צה"ל

"בשנה האחרונה", הוסיף מפקד חושן, "החלפנו את רשת הסלולר הצה"לית, שהייתה בדור השני. כעת אנחנו בדור הרביעי ובעתיד, צה"ל יפעל בדור החמישי. נעשית עבודת מטה, נדרשת הקצאת תדרים ואני מקווה שנגיע לשם במהרה".

כך סייעה היחידה בהקמת פורטל החירום הלאומי

סעדיה פירט על משימה נוספת של יחידת חושן – הקמת חמ"לים ותשתיות לטובת מוצבי שליטה גדולים. כחלק מזה, היא השתתפה בהקמת פורטל החירום הלאומי, ובו כלל הנחיות משרד הבריאות, כמו גם מידע ממשרדי הממשלה השונים, אודות הקורונה ודברים שקשורים לה – בעברית, ערבית ורוסית, והמוקד הטלפוני הנלווה לו (104), שמאפשר לקבל מענה בכל הקשור להנחיות.

"בתוך 48 שעות בנינו עבור פיקוד העורף, בשילוב חברות אזרחיות, מוקד טלפוני שמסוגל להתמודד עם עשרות אלפי שיחות ולנתב את העומסים בין המוקדים. חששנו מקריסה שתביא לאי ודאות בציבור. לכן, הקמנו מערכת רובסטית, שיודעת להתמודד עם עומס פניות בו זמנית", אמר.

מאות חדרי שיחות ועידה בזמן קצר

אל"מ סעדיה סיפר על פרויקט שהיה בתכנון של היחידה, והקורונה סייעה להאצת המימוש שלו. הכוונה היא לפרויקט להטמעת מערכת תקשורת אחודה (UC), שבמסגרתו הטמיעה היחידה יכולות שיחות ועידה מתקדמות, מבוססות וידיאו – בפריסה מהירה. "בנינו בפרק זמן אפסי מאות חדרי ועידה ונתנו מענה לצורך בגידול ברוחבי פס, עם שדרוגים רבים ברשתות הצה"ליות. המערכת, בסגנון סקייפ, מאובטחת, שרידה, רובסטית ומוכנה לכל אירוע קיצון. היא משרתת עשרות משתתפים בשיחה", אמר.

הגנה בסייבר כל הזמן

"ההגנה בסייבר היא ב-'סטייט אוף מיינד' שלנו כל הזמן, אנחנו דואגים לכך כל הזמן", הסביר מפקד חושן. "יש ביחידה גוף, שהחיילים שמוצבים בו עסוקים כל הזמן במחשבה 'איפה אנחנו פגיעים ואיך אנחנו מצמצמים לאפס את נקודות התורפה שיש לנו ברשת'. האנשים בגוף ההגנה בחושן הם חריפים עם 'שריטה': למצוא כל הזמן נקודות תורפה. בשל החיבור בין ה-IT ל-C, נדרשת מעטפת הגנה אחת גדולה, לשכבות הפיזית והלוגית, עם יכולות ניהול. לשם כך, אנחנו פועלים בשיתופי פעולה עם גופי הגנת הסייבר בצבא ומחוצה לו".

לסיכום אמר אל"מ סעדיה כי "חושן היא מעין מכונה שמחברת אנשים וטכנולוגיה. בשני העשורים שאני בצבא לא נתקלתי במקום שבו האנשים רתומים למשימה באופן כה מוחלט. הם נותנים לי, כמפקד, את התחושה שיש על מי לסמוך: אני יכול לחלום הכי רחוק והם – מהנדסי תקשורת, מחשבים וחשמל – יממשו את החלום הכי טוב שאפשר".