מהכנסת בירושלים והשגרירות בוושינגטון – לתחום הקריפטו באירופה

דני איילון, שכיהן כח"כ, סגן שר החוץ ושגריר ישראל בבירת ארה"ב, עומד כיום בראש הדירקטוריון של אופן בלוקס, שפיתחה שירות תשלומים במטבעות וירטואליים שקוף ונגיש יותר ● איך עושים זאת בעולם שמרני כמו הפיננסים ומול בנקים מרכזיים, שמסתכלים על הקריפטו בחשדנות?

דני איילון, יו"ר הדירקטוריון של אופן בלוקס. צילום: אורן שלו

שוק התשלומים באינטרנט משגשג בשנים האחרונות. גם הוא אמנם סובל מהקורונה, שהרעה את המצב הכלכלי של רבים מאתנו, אבל הוא גם מפיק ממנה יתרון, עקב סגירתן של החנויות הפיזיות במדינות רבות. שוק נוסף שידע בשנים האחרונות עליות (אבל גם ירידות) הוא הקריפטו. הביטקוין נסק עד לסכום של 20 אלף דולר ליחידה ואחר כך צלל לכ-1,000, וכיום עומד הנתון על כ-6,800. בחודש האחרון הוא עלה – ב-22 במרץ, ביטקוין אחד היה שווה כ-5,800 דולר.

סטארט-אפ ישראלי בשם אופן בלוקס מחבר את שני העולמות הללו ופיתח שירות שמאפשר לקנות ולמכור באתרים ידועים כמו אמזון ועליבאבא באמצעות מטבעות וירטואליים. אלא שהאתרים האלה לא מקבלים ביטקוין, את'ריום ודומיהם. לכן, המערכת של אופן בלוקס מבצעת את התשלום על ידי שתי טרנזקציות: בהתחלה מבוצע זיכוי של הלקוח, ולאחר מכן חיוב שלו. "המשתמש לוחץ על הכפתור ובמילי שניות, המערכת שלנו ממירה את הביטקוין לדולרים, לדוגמה, ומעבירה אותם ליעד המבוקש", אומרים בחברה.

אופן בלוקס נוסדה ב-2017 על ידי אלעד נגר, המנכ"ל, ואלעד המר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ובין המשקיעים בה נמצאת סילבר רואד קפיטל, שאחד ממקימיה הוא דני איילון, לשעבר חבר כנסת, סגן שר החוץ ושגריר ישראל בוושינגטון. איילון אף משמש כיו"ר דירקטוריון החברה, ששניים מהחברים בו הם יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, ודרור ארז, מייסד קונדואיט. עד היום היא גייסה כמה מיליוני דולרים ובימים אלה נמצאת במהלך סבב גיוס נוסף.

בחברה אומרים שהמערכת שלהם מגשרת בין הקריפטו לעולם הפיננסי המסורתי, ועונה לרגולציות ולדרישות של הגופים הפיננסיים המובילים. היא מחוברת לבורסות ולשירותי ההמרה המרכזיים של מטבעות וירטואליים, מה שמאפשר לראות בזמן אמת את המחיר הטוב ביותר. השירות שלה קיבל באחרונה רישיון פעולה בשווייץ, ובמהלך השנה היא צפויה להשיק אותו באירופה – קודם כל במדינות שבהן השימוש במטבעות וירטואליים נפוץ יותר, כמו בריטניה וגרמניה. ישראל היא לא שוק יעד מבחינת אנשי אופן בלוקס, אולם המרכז שלה נמצא בארץ – בהרצליה ובתל אביב. לצורך קבלת הרישיון בשווייץ, אופן בלוקס הקימה חברה בת במדינה המרכז אירופית, תחת הנהלתו של ד"ר בועז ברק, ששימש כחבר הנהלה בשני הבנקים השווייצריים הגדולים קרדיט סוויס ו-UBS.

"המטרה: למנוע הונאות והלבנות כספים"

לדברי איילון, "המוצר של אופן בלוקס יכול לשנות את השוק הפיננסי, כי הוא מנגיש את המטבעות הווירטואליים – כל אחד יכול לקנות ולמכור באמצעותם. אלא שכמו כל דבר שקשור בעולם התשלומים, גם כאן נדרשת רגולציה. המייסדים של הביטקוין, האת'ריום ושאר המטבעות הווירטואליים היו רומנטיקנים וחלמו לשנות את העולם, אבל לא לקחו בחשבון את הצד הרגולטורי".

כאן נכנסו לתמונה שני האלעדים, מייסדי אופן בלוקס. "ישבנו ב-2017 וחשבנו במשך חצי שנה איזו טכנולוגיה ייחודית אנחנו יכולים להביא לעולם, לאיזה תחום כדאי להיכנס", אמר נגר. "ראינו שיש לקריפטו פוטנציאל אדיר שלא ממומש – הן כי לקנות ולמכור מטבעות וירטואליים זה סיפור מהסרטים למי שלא מבין בזה, והן מאחר שהאנונימיות שכרוכה בהם מאפשרת הלבנות כספים. מה גם שהבנקים הם השחקנים המרכזיים בעולם הפיננסי וצריך לעבור דרכם – ובשביל זה נדרשת הרגולציה".

"עבדנו יותר משנה על ההיבט הרגולטורי של המוצר", אמר איילון, "כי רצינו לקבל את תו התקן הכי איכותי, וזהו תו התקן השווייצרי. שווייץ תמיד הייתה מרכז פיננסי, ובשנים האחרונות התפתחה גם כמרכז קריפטו ומנהלת את הרגולציה הכי רחבה בנושא. מעט מאוד חברות מקבלות את הרישיון השווייצרי. הרוב נופלות והולכות לקבל רישיונות במדינות כמו מלטה".

המערכת של אופן בלוקס - שיטה נוספת להעברת תשלומים אונליין. צילום אילוסטרציה: BigStock

המערכת של אופן בלוקס – שיטה נוספת להעברת תשלומים אונליין. צילום אילוסטרציה: BigStock

אתם פועלים בשוק עם הרבה סיכון – המטבעות הווירטואליים תנודתיים מאוד.
"אמת, אבל זה מאחר שכיום מתייחסים למטבעות כמו ביטקוין כהשקעה פיננסית, כמעט כמו מנייה ספקולטיבית. ברגע שהופכים אותם לנגישים, שניתן לקנות ולמכור באמצעותם, הספקולטיביות יורדת.

בנוסף, הקהל שלנו הוא קהל שבוי, כי אפשרויות השימוש במטבעות הווירטואליים מצומצמות".

"אנחנו עושים כאן את המהפכה שאובר עשו למוניות או סקייפ ל-VoIP, מבצעים דמוקרטיזציה של תחום הקריפטו והופכים אותו לשקוף יותר, מה שיסייע במניעת הונאות", טען איילון. "אנחנו מאפשרים לדודה מחדרה לגשת עם אימייל, סיסמה וכרטיס אשראי או חשבון בנק, ולקנות ולמכור ברשת בקלות רבה יותר".

במישור האישי, לפני כמה שנים עשית מעבר מהעולם הציבורי – הפוליטי והדיפלומטי – לזה העסקי. לא מדובר בשני עולמות שונים?
"אלה אכן שני עולמות שונים, אבל יש ביניהם קווים משותפים. העולם העסקי הרבה יותר יצירתי מהעולם הדיפלומטי, שהוא די מקובע. אלא שאם אתה רוצה להתקדם בתחומים מדיניים, אתה צריך לגלות יצירתיות, לנווט במים סוערים ולצפות תהליכים גלובליים, איומים והזדמנויות. בתחום העסקי זה הרבה יותר מידי ומוחשי.

אני מאוד נהנה בעולם העסקי ומפעיל בו יכולות שקיבלתי מהעולם המדיני-דיפלומטי-פוליטי, כמו פתיחת דלתות ושכנוע. דבר מאוד כיפי הוא התמורה, התגמול בעולם העסקי, שלאין שיעור יותר גדולה מהעולם הפוליטי-מדיני".

אז אתה מצטער שהיית ח"כ, סגן שר חוץ ושגריר?
"לרגע לא, כי גם שם מאוד נהניתי ופעלתי מתוך תחושת שליחות, למען מדינת ישראל. אגב, תחושת השליחות שלי בעולם העסקי לא פחותה, כי גם בתחום זה אני חושב איפה ניתן לעזור לישראל. בעצם העובדה שאני מציג חברה ישראלית לחברות גדולות בעולם – תהליך שמתחיל בהצגת המשק הישראלי, אני תורם לישראל מבחינה דיפלומטית ומרגיש שאני משרת את המדינה, גם אם לא כשגריר או פוליטיקאי".

מהו הכיוון של עולם הקריפטו?
"הבנקים והמוסדות הפיננסיים לא יוכלו להישאר מאחור, הם יהיו חייבים להשתמש בקריפטו כמו עוד מטבע. זה יגיע כלחץ מהבנקים המרכזיים, שרוצים לפשט ולשטח את עולם התשלומים ומבינים שהדרך לכך היא באמצעות עולם הקריפטו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים