המשבר מחריף: מספר העובדים החסרים בהיי-טק עלה ל-18,500

המחסור החמור בעובדים בענף ההיי-טק מחריף: על פי נתוני דו"ח ההון האנושי השנתי של רשות החדשנות, יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), ב-2019 עמד מספר המשרות הלא מאוישות בענף על 18,500 – גידול של 8% לעומת 2018. עם זאת, אשתקד חלה עלייה של 9% במספר השכירים בהיי-טק ל-321 אלף איש.

בדו"ח מצוין כי שוק ההיי-טק הוא שוק של עובדים – כלומר, הוא מאופיין בשיעור גבוה של עזיבה מרצון את החברות. זאת, מאחר שהמחסור בכוח אדם מאפשר להם למצוא עבודות בשכר גבוה יותר.

מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל

עוד כמה נתונים שעולים מהדו"ח: הגידול בשיעור המועסקים בהיי-טק נובע מהחברות הרב לאומיות; שבעה מכל 10 עובדים בענף מועסקים בתפקידים טכנולוגיים; המחסור בעובדים הוא במקצועות התוכנה, האלגוריתמים ומדעי הנתונים; פערי השכר בין ההיי-טק ליתר המקצועות ממשיכים להיות גדולים: על פי הדו"ח, השכר הממוצע בענף עומד על 22,479 שקלים לחודש, בעוד שבשאר המשק הוא מגיע ל-9,345 שקלים; ובמקצועות המבוקשים בענף, יש פער של בין 1.5% ל-8.6% בין שכרם של עובדים חדשים לאלה שכבר מועסקים בהם. בחברת צבירן, שאספה את הנתונים, אומרים שזוהי אינדיקציה לביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה.

מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל

יותר ערבים, סטגנציה בשיעור הנשים

הדו"ח מתייחס גם לנתוני העסקתן של אוכלוסיות מודרות בהיי-טק. כך, חל אמנם גידול במספרן המוחלט של נשים בענף, אולם שיעורן מכלל העובדים לא עלה בשנים האחרונות ועומד על שליש. בחינה של המקצועות שבהן מועסקות נשים בחברות היי-טק מעלה החמרה במצב: שיעורן בתפקידים טכנולוגיים מגיע ל-22% מהעובדים ול-18% בלבד מכלל המנהלים.

עוד עולה מהנתונים כי ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר, כך חלקן של הנשים בהיי-טק קטן. הדבר בולט במיוחד בגילאים שבהם נשים רבות הופכות לאימהות – 25-44. במעבר בין גילאי 44-35 לגילאי 54-45 נרשמת יציבות ביחס בין המגדרים – נתון שממנו אפשר ללמוד שנשים שנשארו בהיי-טק לאחר גילאי ההורות המוקדמים לא נוטות לעזוב את התחום יותר מאשר גברים באותם גילאים. היחס בין גברים לנשים שב וגדל לטובת הראשונים ככל שמתקרבים לגיל הפרישה לגמלאות. הסבר אפשרי לכך הוא שנשים יוצאות לפנסיה בגיל מקדם יותר מאשר גברים. עם זאת, יש להניח שקיימת גם השפעה בין דורית, שכן קבוצת העובדים בגילאי 55+ משתייכת לתקופות שבהן ייצוג הנשים היה נמוך מלכתחילה, בהשוואה להווה.

לעומת זאת, חל שיפור ניכר במספר השכירים מהחברה הערבית המועסקים בהיי-טק: בין 2017 ל-2018 צמח מספרם ב-23% ובין 2012 ל-2018 – ב-116%.

מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל

מחברי הדו"ח מתייחסים גם לנכונות של חברות לגייס ג'וניורים – עובדים עם ניסיון של עד שנתיים: נתון הנכון למחצית 2019 מעלה שרק 45% מהמעסיקים דיווחו על קליטתם. יש לציין שרשות החדשנות מעודדת בשנתיים האחרונות חברות להעסיק עובדים נטולי ניסיון, או עם ניסיון מועט.

ממצא בולט נוסף מעיד על גידול במספר החברות הישראליות שפונות לאופשורינג – 27% ב-2019 לעומת 22% ב-2018. חלק מהחברות הללו הקימו בחו"ל מרכזי פיתוח ולא רק מרכזי בדיקות תוכנה, כפי שהיה עד כה.

מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל

"חברות שלא מעודדות מגוון מגבילות את עצמן"

פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר בהתייחס לממצאי הדו"ח כי "המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי וחוסנה הכלכלי של ישראל תלויים בטיפול שורשי במחסור ההון האנושי הטכנולוגי. אני קורא למנהלי חברות ההיי-טק לאמץ גישה של גיוון תעסוקתי בגיוס העובדים שלהם והכלתם בארגון. יש צורך לפרוץ גבולות מוכרים ולהרחיב את הגיוס לעובדים מרקעים שונים, שאינם יוצאי 8200 או בוגרי אוניברסיטאות. כמו כן, לקבע מדיניות שתעודד נשים ומגזרים נוספים בחברה הישראלית להצטרף להצלחה חסרת התקדים של ענף ההיי-טק. חברות שלא יאמצו גישה זו יגבילו את עצמן בהיצע העובדים ויוותרו על מצבורי כישרון לא מנוצלים".

לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "מאז שהתקבלה החלטת הממשלה בעניין הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע נוצרה תכנית פעולה רחבה, שעירבה מגוון גופים ממשלתיים וכללה מאמצים ארוכי טווח".

אהרון הוסיף כי "המחסור בהון אנושי בענף הוא גם איכותי ולא רק כמותי. לכן, הדגש ברוב התכניות שלנו הוא על שימור רמת איכות גבוהה, שתיתן מענה אמיתי לצרכי התעשייה. לשם כך חשוב שתעשיית ההיי-טק תמשיך ואף תגביר את מעורבותה בתכניות אלה".