מחצית מהישראלים חברים לפחות בקבוצת פייסבוק אחת

אירוע מנהלי הקהילות שפייסבוק ישראל ערכה אתמול (ד') סיפק הצצה לאחד התחומים המרתקים והמתפתחים בעולם הדיגיטלי ● קהילות דיגיטליות - מה זה בדיוק אומר? למה פייסבוק שמה עליהן דגש? ומדוע כדאי לארגונים להקדיש תשומת לב לכך?

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

4.5 מיליון ישראלים, שמהווים כחצי מתושבי המדינה, חברים בלפחות קבוצת פייסבוק אחת – כך מסרה החברה באירוע מנהלי הקהילות השנתי שלה, שאותו היא ערכה אתמול (ד') במשרדיה בתל אביב.

מדובר במספר מרשים, אבל הוא לא ממש מפתיע נוכח מספר משתמשי פייסבוק בישראל: על פי הנתונים האחרונים שהחברה פרסמה, שנכונים לינואר 2019, לכ-6.6 מיליון ישראלים יש חשבון ברשת החברתית והם נכנסים אליה לפחות פעם בחודש. מאחר שהנתונים האלה הם מלפני שנה, סביר להניח שהמספר הנוכחי גדול ואולי אף עבר את רף השבעה מיליון איש.

יום הקהילות השנתי של פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

יום הקהילות השנתי של פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

קהילות פייסבוק הן אותן קבוצות שפעילות ברשת החברתית, ועוסקות בשלל נושאים: מקבוצות מקצועיות למרבית התחומים ועד לקהילות שעוסקות בתחומי עניין ונישות, כאלה שמאגדות תושבי שכונות או ערים מסוימות וקהילות לפי קבוצות ההשתייכות של המשתתפים בהן – למשל להט"בים או נשים אתיופיות. אחת מקבוצות הפייסבוק הישראליות שהיו בכותרות בתקופה האחרונה היא דרום תל אביב בקריז, שבעקבות הפעילות בה עלה המצב באזור למודעות רבה יותר, כולל אצל מקבלי ההחלטות בעיריית תל אביב-יפו (גילוי נאות: כותב שורות אלה חבר בקבוצה).

עוד נתונים שמעידים על המקום הבולט של הישראלים בקבוצות פייסבוק הם ש-532 מאזרחי המדינה מנהלים לפחות אחת מהן, והן מאגדות עשרות מיליוני משתמשים מרחבי העולם.

הקהילה שסייעה לניצולת שואה

באירוע שהתקיים אתמול השתתפו יותר מ-100 מנהלי קהילות ברשת החברתית, כמו גם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, ובכירים נוספים בחברה – מהארץ ומחו"ל. ויקטוריה סטוינובה, מנהלת שותפויות אסטרטגיות בתחום הקהילות בפייסבוק לאזור EMEA, ציינה כי החברה הבינה את החשיבות של התחום, השיקה כלים שונים שנועדו לשפר אותן, מעצבת בימים אלה את אתר הקהילות כדי לשפר את ההתמצאות בו ומקיימת האקתונים, תחת השם פיקס-תון, שבהם מתקנים המשתמשים דברים טעוני תיקון בקהילות של פייסבוק.

לדברי סטוינובה, "בישראל מבינים מהן קהילות יותר מבכל מקום אחר בעולם". היא ציינה כי "מהמחקרים שלנו עולה שוב ושוב שקהילות נותנות אנרגיה, תחושה של שייכות, ביטחון וקשר. אנשים נותנים זמן רב לקהילות והופכים אותן לסוג של משפחה שלהם".

אחד הדגשים באירוע ניתן על העובדה שאנשים שזקוקים לעזרה – בין אם בעצה או סיוע משמעותי – משתמשים בקבוצה שהם חברים בה בפייסבוק על מנת לקבל אותה ממשתמשים אחרים. אחד המקרים הבולטים הוא זה של ניצולת השואה ג'ני רוזנשטיין, שעברה את גיא ההריגה בבאבי יאר, אבל בשנים האחרונות היא נזקקת לסיוע – כמו רבים מהניצולים שחיים בישראל. היא קיבלה אותו מהמשתמשים בפייסבוק, לרבות שיפוצניק שקרא את הפוסט שלה והתנדב לשפץ לה את הבית. כתוצאה מכך, קמה קהילה לסיוע לניצולי שואה.

מרג'ה בליג'לבן, מומחית קהילות דיגיטליות. צילום: ויקטור לוי

מרג'ה בליג'לבן, מומחית קהילות דיגיטליות. צילום: ויקטור לוי

מרג'ה בליג'לבן, מומחית קהילות דיגיטליות ומחברת הספר We love communities (שיצא בינתיים רק בהולנדית), הגיעה מאמסטרדם כדי לתת למנהלי הקהילות הישראליים עצות איך לנהל קהילה אינטרנטית על הצד הטוב ביותר: "חשוב שתנהלו את הקהילה עם תשוקה ומתוך הכלה, שתתמקדו בנושאים ספציפיים, שתפרסמו תוכן ייחודי, שייחשפו בה סיפורים אמיתיים של משתתפים, שתארגנו אירועים, שניתן יהיה למצוא את האתר של הקהילה בקלות ושתנסו להגיע לאמצעי התקשורת".

"ביותר ויותר ארגונים, ניהול קהילה יהיה חלק מהמוצר"

סופר תאני דיברה על החשיבות של קהילות דיגיטליות לארגונים. "ביותר ויותר ארגונים, ניהול קהילה יהיה חלק מהמוצר – בין אם אלה סטארט-אפים או ארגונים גדולים. לפני חמש שנים, אף מנכ"ל בעולם העסקי לא ידע מה זה קהילות דיגיטליות, וכיום כולם יודעים", אמרה.

מנכ"לית פייסבוק ישראל שיתפה עם באי האירוע את התחזיות שלה לגבי העתיד וציינה כי "העשור האחרון היה העשור של המובייל וזה שלפניו – של האינטרנט. אף אחד לא חשב עם המצאת הסמארטפון שהוא יהיה חלק כה נכבד מהחיים שלנו, וכך גם לגבי הרשת. העשור שנכנסנו אליו יהיה עשור המידע, עם גידול אקספוננציאלי בטכנולוגיות שמאפשרות העברת מידע – מה שישפיע על הקהילות של פייסבוק ועל האפליקציות האחרות שהיא מנהלת (ווטסאפ, אינסטגרם ומסנג'ר – י"ה), וייצור חוויות חדשות".

תחום נוסף שיתפתח מאוד ב-10 השנים הקרובות הוא המציאות הווירטואלית – אם כי לא בשנים הראשונות של העשור, אמרה סופר-תאני. "כיום מדברים על משקפי המציאות הווירטואלית כעל גאדג'ט, כמו שדיברו על הסמארטפון בתחילתו, אבל התחום יהפוך לחלק מהחיים של כל אחד מאתנו. המציאות הווירטואלית מאפשרת להיות נוכחים במרחבים מבלי להיות בהם פיזית, ואנחנו לא רחוקים משם, גם אם אין עדיין את המכשיר שמאפשר לעשות זאת בנוחות ובקלות". פייסבוק היא אחת החברות הבולטות בשוק המתפתח הזה, עם המשקפיים של אוקולוס, שאותה היא קנתה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים