"יש להגן על פרטיות האזרחים – גם מול השלטון"

"כליברל, אני חרד מפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחים על ידי השלטון לא פחות ואולי אף יותר מאשר על ידי גופים פרטיים. תפקיד הרשות להגנת הפרטיות הוא להבהיר לשלטון שהזכות לפרטיות היא מקודשת, גם אם, שלא כמו זכויות אחרות בישראל, אינה מוחלטת", כך אמר הבוקר (ה') שר המשפטים, אמיר אוחנה, בכנס השנתי של הרשות.

השר אוחנה הזכיר את היצירה התרבותית שמציינת יותר מכל את הסכנות לפרטיותו של האזרח מצד השלטון – 1984 – ואמר כי "הטלפון הסלולרי הוא המחליף של הטלסקרין מהספר של ג'ורג' אורוול. הוא יכול לשמש לפגיעה בנו על ידי ממשלות וגופים עסקיים. אמנם, המשטר שעמד לנגד עיניו של אורוול היה המשטר הקומוניסטי, אבל הדברים תקפים גם לימינו. החיים שהוא מתאר בספר אלה לא חיים שהיינו רוצים לאזרחי ישראל. לכן, התפקיד של הרשות להגנת הפרטיות כל כך חשוב".

לדבריו, "הקדמה הולכת יד ביד עם חידושים טכנולוגיים, שהולכים ומתפתחים בקצב מסחרר, וההשפעה של הטכנולוגיה עלינו היא דרמטית, עד כדי כך שקשה לאמוד אותה. המידע שלנו זורם בחוץ בכל הדרכים האפשריות והתפקיד של הרשות הוא להגן על אזרחי המדינה, כדי שהמידע האישי שלהם לא יגיע לידיים הלא נכונות. זאת, מבלי להסיר מהאחריות של כל אחד ואחד מאתנו על המידע שלו".

"יש הכרח להגן על המידע בפנקס הבוחרים"

ד"ר שלומית וגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, סקרה את הפעילות שהרשות ביצעה בשנה האחרונה ומתכוונת לבצע בעתיד. כך, היא ציינה שהרשות פועלת "למלא את חובתה" לקידום תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שחוקק ב-1981, כדי שיהיה רלוונטי לעידן הדיגיטלי. בקרוב היא אף תפרסם קול קורא להערות הציבור על החוק, על מנת להסב את תשומת לב הרשות לסעיפים בחוק שאבד עליהם הכלח ודורשים תיקון. ראוי להזכיר שכרגע לא ניתן לקדם את המהלכים לעדכון החוק מעבר לפעילות ברשות עצמה, שכן עקב תקופת הבחירות, אין כנסת וממשלה מתפקדות.

היא הוסיפה כי לקראת הבחירות הקרובות, הרשות תבצע רענון של התקנות והחוקים הרלוונטיים בקרב המפלגות המתמודדות, בעיקר בכל הנוגע לפנקס הבוחרים – כפי שהיא עשתה בשתי מערכות הבחירות שהיו בשנה האחרונה. למפלגות אסור להשתמש במידע על האזרחים מפנקס הבוחרים, למעט למטרות שקשורות בהתמודדות שלהן בבחירות וכדי ליצור קשר עם האזרחים בניסיון לשכנע אותם להצביע להן. "המידע בפנקס הבוחרים הוא אישי ורגיש, ויש הכרח להגן עליו, כדי שלא יגיע לידיים לא מורשות", אמרה.

ד"ר שלומית וגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, צילום: גדעון שרון, לע"מ

כמו כן, וגמן הזכירה שני דו"חות שהרשות הוציאה ממש באחרונה – בנוגע למצב הבעייתי של הפרטיות במועדוני לקוחות ובמיזמים חינוכיים-טכנולוגיים. הדו"חות האלה הם חלק מפעילות שהרשות מכנה "פיקוח רוחב", שבמסגרתה היא פונה לגופים פרטיים וציבוריים במגזרים שונים, בכל פעם במגזר אחר, ועורכת ביקורת. לדברי וגמן, בקרוב יתפרסמו דו"חות דומים על מצב הפרטיות במרפאות לבריאות הנפש, בשירותי הסיעוד, בבתי האבות, במוקדים הטלפוניים, בסוכנויות הביטוח וברשויות המקומיות. "פיקוח הרוחב הוא אפקטיבי: אנחנו רואים גופים שאנחנו פונים אליהם, מפנימים את הביקורת שלנו ומשפרים את הטעון שיפור", אמרה.

וגמן ציינה כמה מקרים של הפרת הפרטיות שפורסמו באחרונה, או יפורסמו בעתיד הקרוב, בהם של חוקרים פרטיים שהצליחו לקבל מידע כלכלי רב ממאגרים של חברות ביטוח ועובדי מדינה שדלו מידע רב מהמאגרים של המדינה. "בנוסף, פתחנו עשרות תיקים מנהליים שכללו שימושים חמורים במאגרי מידע", אמרה.

פרטיות בעיר החכמה

בהקשר של הרשויות המקומיות, הרשות פרסמה היום מהדורה מעודכנת של מדריך הפרטיות שהוציאה לעיר החכמה. המיקוד של הרשות הוא על הבטחת הפרטיות במצלמות מעקב ואבטחה, תחבורה ותיק נתוני התושב שנמצא אצל כל רשות מקומית.

בנוסף, הרשות הישראלית להגנת הפרטיות פועלת מול גופים מקבילים בחו"ל וחברה בפורומים בינלאומיים. עוד תחום שבו היא פועלת הוא החינוך: בשנה האחרונה השיקה הרשות פיילוט עם משרד החינוך, על מנת ללמד בני נוער את נושא הפרטיות. היא פיתחה לומדה רלוונטית יחד עם סטודנטים מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT), שעשו זאת כחלק מפרויקט הגמר שלהם.

מה באשר ל-2020? ד"ר וגמן ציינה שהרשות מתכוונת להתמקד בשנה הקרובה בשימור וחיזוק מעמדה של הזכות הפרטיות, קידום תיקוני החקיקה, קידום הגנת הפרטיות בכלל מגזרי המשק, המשך פיתוח הרשות ופיתוח כלים למימוש הזכות לפרטיות על ידי הציבור. התחומים שצפויים להעסיק אותה השנה בפרט הם פרטיות של תלמידים בעידן הדיגיטלי, פרטיות בגופי תחבורה, בריאות ומידע רפואי, אנונימיזציה ובינה מלאכותית.