"על הרגולטורים לאפשר התקדמות במתן שירותים פיננסיים דיגיטליים"

"על הרגולטורים לאפשר התקדמות במתן שירותים פיננסיים לאזרחי ישראל, אך לצד זה לשמור על האזרחים החוסכים והמשקיעים", כך אמר אתמול (ג') שר הכלכלה, אלי כהן. השר כהן דיבר באירוע ההקמה של קהילת פינוביישן, המאגדת בתוכה את נציגי תעשיית הפינטק, הבנקים והרגולטורים שיש להם נגיעה לתחום הפיננסי.

לדבריו, "העולם הפיננסי הולך ומשתנה לנגד עינינו. מדינות במזרח הרחוק מקדימות אותנו באופן משמעותי. אני פונה לרגולטורים לשמור על האזרחים, אבל לנקוט ברגולציה מאפשרת, שתוביל לפיתוח בשוק, על מנת שבמדינת ישראל ניתן יהיה להעניק שירותים פיננסיים דיגיטליים לאזרחים".

"עברנו את ה-500 חברות פינטק שעובדות בישראל ויש יותר מ-400 חברות עולמיות שפתחו מרכזי מו"פ בארץ. כמו כן, השאיפה היא לפתח חברות בישראל, ושהן יהיו כאן ויתנו את השירותים בישראל ולא החוצה. אנחנו, כמשרד, נותנים הטבות לפיתוח של חברות כאלה. מעבר לציונות, אנחנו פועלים גם כדי לתת אפשרות לתחרות במס מול מדינות אחרות בעולם", אמר כהן.

"ארגז חול" של נתונים פיננסיים

הקמת קהילת פינוביישן היא חלק ממהלך של משרד הכלכלה לעידוד הצמיחה, שכולל הקמת מערך של קהילות חדשנות במגוון תחומים, בהם, לצד הפינטק, תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית, בנייה חכמה, חינוך ולמידה ועוד. הקהילה החדשה תתמקד בעולמות הפינטק והאינשורטק, ותהווה מוקד לשיח בין כלל השחקנים בארץ השותפים לזירה הפיננסית: סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון, מוסדות פיננסיים ורגולטורים.

באירוע השקת הקהילה השתתפו, בין היתר, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן פס; יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת; המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר; יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה; יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום; וכן יזמים ובכירים נוספים במשרדי הממשלה, בבנקים, בחברות הביטוח ובהיי-טק.

רבים מהדוברים הזכירו את הפיכת התחום הפיננסי לתחום מבוסס מידע וקראו לאפשר בנקאות פתוחה, שבמסגרתה יוקם מעין "ארגז חול" של נתונים פיננסיים, כאשר תינתן לסטארט-אפים גישה לנתונים, כדי לפתח את המוצרים והשירותים שלהם.

ד"ר בר ציינה כי "הפיקוח על הבנקים מקדם בשנים האחרונות את החדשנות בהרבה אמצעים, והרבה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות פינטק כבר נעשו והביאו הרבה ערך, עד כדי שינוי דרמטי. בין היתר, אנחנו מקדמים בנקאות פתוחה – תפיסה שמשתרשת בהרבה מדינות, שלפיה הידע הוא לא של הבנק אלא של הלקוח, ואם הוא רוצה להעביר אותו למתחרה בנקאי או חוץ בנקאי, כולל לחברות פינטק, הוא רשאי לעשות זאת".

"הקמנו צוות שעוסק בקידום חדשנות והסרת חסמים, לצד צוותים שעוסקים בניהול הסיכונים. הצוות הזה פוגש נציגי חברות פינטק באופן שוטף, כשהמטרה שלנו היא לא חדשנות לשמה, אלא חדשנות כמאפשרת קידום תחרות בתחום הפיננסי וקידום שירות טוב יותר ללקוחות", הוסיפה.

עוד היא אמרה ש-"אישרנו לבנקים לעבוד בטכנולוגיית ענן, שבה עובדות חברות הפינטק. הוצאנו הוראה ייעודית והיא תאפשר יותר שיתופי פעולה בין בנקים לחברות אלה".

"ישראל יכולה להפוך לבטה סייט בתחום הפינטק"

לדברי דורון גדליהו, מנהל קהילת פינוביישן, ישראל יכולה להפוך לבטה סייט גלובלי בעולם הפינטק, תוך התמקדות בשיתוף פעולה בין העולם הפיננסי לתחומים אחרים שבהם ישראל מתקדמת ביחס למדינות אחרות, למשל הבריאות הדיגיטלית. עוד הוא ציין ש-"הטכנולוגיה הפיננסית היא הפלטפורמה המאפשרת הרביעית לאחר האינטרנט, המובייל והענן. הפינטק והאינשורטק הם המהפכה הבאה".

על קהילת פינוביישן אמר גדליהו כי היא "שמה לה למטרה להתמודד עם האתגרים הנדרשים לעידוד חדשנות בחברות פיננסיות וחברות ביטוח בארץ, וכן לאפשר לסטארט-אפים בשלב ראשוני לצמוח ולהתבסס בישראל ובהמשך בעולם. הקהילה תהווה גורם שמבין וממפה את צרכי חבריה, על מנת ליצור רגולציה מאפשרת, שמותאמת לצרכי היזמים, ויתרה מכך, שתאפשר להפוך את ישראל לבטא סייט בתחום. כך יוכלו אזרחי ישראל להשתמש במה שיש לטכנולוגיה הזו להציע".