"RPA – הפתרון לריבוי המערכות לטיפול במידע"

"ארגונים משתמשים בהמון מערכות כדי לטפל במידע, ונראה שאין מהם כזה שיכול למכן את כל התהליכים. הפתרון לכך הוא RPA (אוטומציה באמצעות רובורטים – צ"ק)", כך אמרה גלית פיין, סגנית נשיאה ביצועית ואנליסטית בכירה ב-STKI.

"אם מסתכלים על תמונת המצב הנוכחית, רוב התהליכים הקשורים למידע מתחילים במייל עם PDF, אחר כך עוברים לאקסל ועוברים תהליך BI, והתהליך הזה מסתיים בעוד מייל. המערכות הללו לא כתובות באותה הטכנולוגיה, וההבנה היא שהרבה יותר זול לארגון להדביק את הפערים והחסרים שנובעים מזה באמצעות עובדים. אלא שגם ה-RPA יכול לעשות זאת", ציינה.

פיין דיברה בכנס RPA 2020 שהפיקה אנשים ומחשבים ושנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס משך אליו מאות רבות של מתעניינים, ששמעו אותה טוענת שארגון שיצליח להחליף את התהליך הזה באמצעות שימוש ב-RPA יבין עד כמה התועלת של הרובוטים אמיתית.

"ארגונים משקיעים רבות בבניית ערוצים חדשים ללקוחות: יש צ'טבוטים ויש אתר חדש, שהלקוחות אוהבים אותם, אבל בסופו של דבר הכל מתכנס לבק אופיס ישן ומיושן. האם זה נראה הגיוני שבקשה שהתקבלה בבוט תחכה לעובד שיבוא ויתייק אותה, ורק אז יתחיל לטפל בה? ואם זה יקרה – שהלקוחות יחכו כמה ימים עד שהוא יטפל בבקשה? תהליך RPA יכול ללכוד את הפניות של הלקוחות ולהזרים אותן לתוך המערכת כדי למנוע את ההשהיה המיותרת הזו", טענה.

בהמשך העלתה פיין את השאלה: אם ה-RPA כל כך טוב על הנייר, למה בכל זאת פרויקטים נופלים? לטענתה, התשובה לכך היא בחירת תהליכים לא מתאימים. "כל תהליך RPA מביא הבטחה רבה לארגון, במיוחד מבחינת החזר השקעה, ואם יש נפילה, זה לא בגלל המוצר אלא כתוצאה משימוש לא מתאים", סיכמה.

הראל טייב, מנכ"ל קיירון. צילום: ניב קנטור

הראל טייב, מנכ"ל קיירון, שלקח חלק בפנל הטכנולוגיות שנערך במסגרת הכנס, התייחס אל העתיד: מה ישתנה בטכנולוגיות ה-RPA ובהתייחסות אליהן בשנים הקרובות? "בעתיד הקרוב, כולם ידברו על מחזור אוטומטי מלא. בעוד חמש שנים אף אחד כבר לא ידבר על RPA כעל משהו מיוחד. כל השוק ישתמש בכלים שיבצעו תהליכים בארגון, באמצעות אפליקציות, רובוטים ואולי גם אנשים. זה יהיה טיפול אוטומטי, עם אפשרות לעבור בין רובוטים לאנשים ובחזרה, ולעבור בקלות בין יצרנים", הוא שטח את חזונו.

טייב התייחס לשאלה האם כדאי להעדיף פתרונות גנריים או ייעודיים. "הצמיחה של הטכנולוגיה שאנחנו בונים היא גנרית, אבל זה לא עונה אל השאלה באופן מובהק, כי הכל תלוי מצב", אמר. "כולם תומכים בעבודה בענן אבל גם בהתקנה מקומית, והיכולת לזהות תהליכים ומהם לספק את הפתרונות שהלקוח צריך הם אלה שקושרים אותנו לשותף. אז הטכנולוגיה גנרית, וזה הרעיון ב-RPA, אבל היישום והיכולת להתקין אותה כך שתביא לכדי מימוש הליכים מסוימים ומוגדרים – זה כבר היבט ייעודי. כך שכנראה מדובר בשני משקלים שווים על המאזניים".

אורן אטיה, ארכיטקט פתרונות אוטומטיים באגף התוכנה ביבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

אורן אטיה, ארכיטקט פתרונות אוטומטיים באגף התוכנה ביבמ ישראל, סיפר על הדרך שהובילה את החברה לבחור בפתרון ה-RPA של Automation Everywhere. "בעבר התמודדנו עם פתרונות לצרכים של מיכון באמצעות יצירת פס ייצור: לקחנו את התהליך, מיפינו אות ותכננו פס ייצור כדי להגיע לתפוקה יותר מהירה. אבל בדרך עשינו הרבה טעויות, שדרשו מאתנו לבצע יותר תיקונים, וזה גרם לנו לפעמים להשתגע", תיאר.

אלא שביבמ הבינו שהם צריכים לעבור מקבלת החלטות ברמה הטקטית נקודתית לרמה האסטרטגית ארגונית, כדי לעזור להתייעלות הארגון ולבצע את העבודה יותר טוב. "בחרנו לפעול עם Automation Anywhere מתוך הכרה שגם אם יש לנו פתרונות תוכנה, ברובוטיקה אנחנו צריכים עזרה של חברה מקצועית חיצונית", ציין. "המטרה היא להנגיש את הפתרונות הללו למשתמשים עסקיים, כדי ש-80% מהעבודה יתבצעו באמצעות המשתמשים העסקיים. מטרה נוספת היא לגרום לאנשים לעשות פעולות שדורשות מחשבה ולא לחזור כל יום על אותו הדבר – את זה להשאיר לרובוטים. או אז נגיע למצב שהתפוקה שלהם תגדל".

לדברי אטיה, הפתרון של Automation Anywhere רץ באופן מלא עם הפתרונות שמציע הענק הכחול. "אנחנו מנהלים את הכל ממקום אחד מרכזי ועל הלקוח לבחור רק את הבוט שיבצע את הניהול. זה דורש בסך הכל התקנה של תוסף, כשבנוסף יש לנו חנות של בוטים לאוטומציה", סיפר.