פרופ' ג'ודית דונאט, אוניברסיטת MIT: "רשתות חברתיות יוצרות לעתים תקשורות לא אמינות בין אנשים"

"רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק ומייספייס מאפשרות תקשורות שהן לא בהכרח אמינות בין האנשים. דרושות תיאוריות מדעיות על מנת להבין כיצד לתכנן אתרים, שיאפשרו קשרים בעלי משמעות טובה ואמינה", כך אמרה פרופסור ג'ודית דונאט מאוניברסיטת MIT בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה, שהתקיים אתמול (ד') באוניברסיטה הפתוחה. הפעם עסק הכנס בסוגיית "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי".

פרופ' דונאט היא מבכירי החוקרים בתחום הרשתות החברתיות והעיצוב של סביבות תקשורת, וחלוצת השימוש בתורת האותות. תיאוריה זו נמנית על תחום הביולוגיה האבולוציונית והיא פותחה במקורה בידי זואולוג ישראלי – אמוץ זהבי. התיאוריה נפוצה בימים אלה בשימוש בקרב אנתרופולוגים שבוחנים תחומים כגון התארגנות חברות ותקשורת לצרכים דתיים. בשיחה עם אנשים ומחשבים אמרה פרופ' דונאט, כי היא הראשונה המיישמת את התורה הזו, כדי להבין את האינטראקציות המקוונות. "תפקידי הוא הבנת הדרכים בהם ניתן ליישם תיאוריה זו זאת בתחום התקשורת האנושית, במיוחד תקשורת מקוונת", הסבירה.

לדבריה, "התיאוריה היא מסגרת לבחון את התועלת והנזק של תקשורת הוגנת ולא הוגנת. אנחנו יכולים להשתמש בה כדי לבחון, למשל, את היכולת של החברה להטיל סנקציות, לבקר בקרה חברתית ולהבין כיצד תכנון שונה של ממשקים יכול לעשות את זה קל או קשה יותר".

"רבים מהדברים שאנו רוצים לעשות זה עם זה אינם נתפסים. איכויות אלה כוללות מצבים רגשיים (האם אתה שמח?), יכולות מולדות (האם אתה חכם?) ואת השאלה האם נוכל בעתיד לשתף פעולה? (האם תהיה חבר נאמן?). במקום זאת, אנו מסתמכים על אותות שמאפשרים לנו לדעת דברים שאינם ניתנים לצפיה ישירה".

היא הוסיפה, כי "תורת האותות עוסקת בהבנה מדוע אותות מסוימים אמינים ואחרים אינם אמינים. היא בוחנת כיצד האותות המתייחסים לאיכויות מיוצרים ומהם המרכיבים של האות, או של הקהילה המקיפה אותו, השומרת על אמינותו. תורת האותות גם בוחנת מה קורה כאשר האותות לא לגמרי אמינים, ושואלת עד כמה ניתן לסבול חוסר אמינות לפני שהאות הופך פשוט לחסר משמעות".

מה ההשלכה של תורת האותות על העולם המקוון?
"בהרצאתי השתמשתי בדוגמאות משלושה תחומים: התחום האחד הוא אופנה, שכוללת, במובן הכללי, אותות של רצון לקחת סיכון באימוץ החדש, ולהראות עם מי אתה מתקשר, עם מי אתה מתחבר. בעולם מבוסס מידע, האופנה מתחלפת מהר, והופכת לחלק מרכזי בחברה. ספציפית, הבאתי את הדוגמה של סקנד לייף וההחלטה של גופים חשובים לקדם את סקנד לייף כפלטפורמה למתן שירותים ולתקשורת.

ההחלטה אם להיכנס לזה או לא היא החלטה אופנתית. לא היה ברור למאמצים הראשונים האם, בסופו של דבר, הם ייראו מבריקים וייתפסו כאנשים הנמצאים בחזית של התחלת העולם החדש, או שהם ייראו מטופשים וישתתפו במשהו שנעלם. זה חלק מהנושא של הערכת סיכונים באופנה. סקנד לייף הוא דוגמה מצוינת לכך שאנשים לוקחים סיכונים. הם אמרו אמירות חשובות על החשיבות של האתר, ובסוף הסתבר שהסיכון היה גדול מדי.

"התחום השני שעליו דיברתי היה השימוש באוואטרים ובפרצופים. דיברתי על האם העולם בטוח לתקשורת מקוונת פנים אל פנים, וכיצד אנחנו מעריכים את השימוש המקוון באוואטרים – תוך שימוש בתורת האותות.

"התחום השלישי היה בחינת אתרי רשתות חברתיות, כגון פייסבוק ומייספייס. הן מאפשרות תקשורות שלא בהכרח אמינות בין האנשים. אנחנו בוחנים איך להשתמש בתיאוריה, כדי להבין כיצד לתכנן אתרים שיאפשרו קשרים בעלי משמעות טובה.

"אציין, כי פייסבוק היא רשת קצת יותר אמינה מהאחרות, כי שם התקשורת נעשית יותר בין אנשים. ברשתות אחרות אנשים יותר יוצרים קשרים, אבל בפועל, מתבצעת שם הרבה פחות תקשורת".

ומה מסקנתך?
"המסקנה היא שאנחנו חיים בעולם שבו אנו מופגזים בכמויות אדירות של מידע, חדשות עולמיות, חדשות מקומיות, עדכוני סטטוס של חדשות ואנשים אחרים. התיאוריה תעזור לנו לתכנן את הממשקים, שיאפשרו לנו למיין את הכמות האדירה הזו של המידע".