משחקים, עוזרות קוליות ותחבורה שיתופית – סיכום עשור של תוכנה
העשור האחרון שייך לסירי ודומותיה, אובר, Pokémon Go ועוד פיתוחים ששכללו את עולם התוכנה והשפיעו על חיינו
העשור האחרון ידע התפתחויות רבות בתחום התוכנה. יכול הייתי להציג כאן שלל תוכנות חדשות, אבל במקום זה, בחרתי להתמקד בכמה אירועים וסיפורים בתחום שהשפיעו על העשור האחרון, ואפילו עצבו אותו – ורובם כאן כדי להישאר לפחות בשנים הקרובות.
טומו אריגטו מיסטר רובוטו
עשרות שנים שאלו אנשים את עצמם מה יקרה כשהרובוטים ייכנסו באמת לחיינו, אבל אף אחד לא חשב שבסופו של דבר, עוד לפני שהם באמת ישתלבו ביום יום הפיזי שלנו, הם יהפכו לתוכנות מחשב – שמכונות בוט.
הבוטים לא נוצרו בעשור הזה, אבל במחצית השנייה שלו הם קיבלו תאוצה בגלל השימוש המסיבי בהם ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק ובטוויטר, כצ'טבוטים. השימוש העיקרי בהם הוא צרכני – כדי לעזור ללקוחות לקבל מידע רלוונטי מהר וכדי לחסוך זמן בפניות טלפוניות או באמצעים אחרים, אבל מהר מאוד התחיל להתברר כי ברשת פועלות רשתות של בוטים שלא רק מתנהגים כמו אנשים, אלא גם מתקשרים אחד עם השני, ועוזרים להפיץ מידע מוגדר ומסוים שגופים גדולים, כולל ממשלות, רוצים להשתמש בו כדי להשפיע על השיח הציבורי. הנושא עלה במערכת הבחירות אצלנו, כשהניו-יורק טיימס חשף את מה שהוא כינה רשת בוטים בשירות בנימין נתניהו והליכוד – חשיפה שהם הכחישו, ואף הביאו אנשים חיים שטענו שהם-הם אותם "בוטים".
פייסבוק וטוויטר, אחרי שספגו ביקורת רבה, מנסות להילחם בתופעה ומדי פעם מדווחות על "לכידת" רשת בוטים וחסימתה. ברמה המקומית, ה-"ביבי בוט" קיבל את הפרסום הרב ביותר, אבל ברמה העולמית, אין ספק שההשפעה לכאורה על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 היא הדוגמה הבולטת מכולן.
מה שלומך, סירי?
ב-4 באוקטובר 2011, כשאפל הודיעה שהיא תשלב את סירי ב-iPhone 4s, היא הזניקה את עידן העוזרות האישיות, והביאה את הבינה המלאכותית לקדמת הבמה באופן ובדרך שלא היו ידועים עד לאותו הרגע. כמו הרבה דברים אחרים, אפל לא פיתחה את סירי, שבכלל נולדה ארבע שנים קודם לכן כחברה עצמאית – היא רכשה אותה ב-2010 והפכה אותה לכלי חכם שאין כיום חברה גדולה שאין לה כזו: אלקסה של אמזון, קורטנה של מיקרוסופט והאסיסטנט של גוגל.
נכון שאף אחת מהן לא ממש תומכת בכל השפות, ונכון שבמיוחד בעברית או בשפות אנגלו-סקסיות כבדות כמו סקוטית החיפושים יכולים להיות מאוד משעשעים, אבל כולן מציגות יכולת עיבוד שפה טבעית ברמה גבוהה, שמעבר לקיצור הדרך בביצוע חיפושים נענית לפקודות קוליות לביצוע פעולות – ולא רק לחייג לחבר.
העוזרות האישיות משולבות כיום במכשירים חכמים נוספים, ובמיוחד סוגים שונים של רמקולים שהם מעין פורטלים ביתיים. כנראה שבעתיד הלא רחוק הן תגענה גם למקררים, מזגנים, מכונות כביסה ועוד.
הממותה החברתית
תמיד ידענו שבכיסים של החברה של איש העשור הנבחר של אנשים ומחשבים יש הרבה מאוד, אבל כנראה שעד הרכישה של ווטסאפ בפברואר 2014 לא ידענו עד כמה. בכל שנה בעשור הנוכחי, פייסבוק רכשה כמה חברות, ולא מעט משקיעים ובעלי סטארט-אפים ישראליים הכניסו לכיסים שלהם כמה מיליוני דולרים טובים. למשל אונבו, שעל בסיס רכישתה הוקם הסניף הישראלי של פייסבוק. אבל ברכישתה של ווטסאפ היא השקיעה, בסיכומו של דבר, לא פחות מ-22 מיליארד דולר.
מבין הרכישות שסכומן ידוע, הבאה בתור היא אוקולוס ומשקפי ה-VR שלה, שהצטרפה לפייסבוק חודש אחרי ווטסאפ, והשלישית היא אינסטגרם תמורת מיליארד דולר באפריל 2012.
פייסבוק רכשה את אינסטגרם ואז את ווטסאפ כי היא הבינה ששוק הרשתות החברתיות נמצא בשינוי, שלצד לא מעט משתמשים חדשים יש הרבה מאוד שעוזבים אותה ושעבור בני נוער רבים היא כבר מצטיירת כ-"זקנה" ולא ממש רלוונטית. לכן היא גם ביצעה שינויים ברשת שלה ובאינסטגרם, שהבולט שבהם הוא הסטוריז, שבמקור היו בסנאפצ'ט.
בנוסף, באחרונה, באחד העדכונים, היא שילבה את הסמליל של פייסבוק במסכי הכניסה של ווטסאפ ואינסטגרם, כדי להזכיר לכולם שלא משנה לאן הם הולכים, רוב הסיכויים שהם ייתקלו בפייסבוק. צוקרברג יכול להתענג על הכישלון הצרכני של גוגל פלוס של המתחרה הגדולה ולקוות שהסנאט לא יכריח אותו לפרק את השילוש החברתי הלא קדוש של החברות שלו.
משחק ה-הרבה יותר מעשור
בלוקים גושיים גדולים עם פיקסלים שרואים היטב גם ממרחק רב, עולם תלת ממדי לכאורה, ודמויות וכלים שנראים כאילו יצאו ממחשב משנות ה-70 המאוחרות רק בצבע – אלה כל מה שצריך כדי לגרום למשחק להפוך מקסימום לבדיחה יפה. אבל מיינקראפט, על אף שבהתחלה היה משחק על שום דבר, הפך למשחק הכי נמכר בתולדות הענף.
הוא מתקרב למכירה של 200 מיליון יחידות מאז הושק ב-2011, והיה לחביב הקהל והביקורות עוד לפני שמיקרוסופט רכשה אותו ב-2014. לא רק שהוא מוכר, לפי החברה, יותר מ-100 מיליון איש משחקים בו בכל חודש, אלא הוא צפוי להיות כאן עוד הרבה זמן.
מאז המצאתו, איך לא, נולדו לו כמה כותרי משנה, כולל Earth החדש יחסית, אבל בזכות מצבי משחק שונים ומגוונים, המשחק המקורי עדיין יותר מרק פופולרי.
הפוקימון שיצא לכבישים הרבודים
אני מאלה שחושבים שהמציאות המדומה/רבודה עוד רחוקה מהגדרה כהצלחה, אבל פה ושם יש מקרים שבהם זה עובד כמו שצריך. Pokémon Go, המשחק שהשיקה ניאנטיק ביולי 2016, הוא דוגמה לשימוש נכון במציאות הרבודה כדי להביא משהו אחר לשוק המובייל – במקרה הזה, לעשות פעילות מחוץ לבית.
המטרה של המשחק היא לאתר בעולם המציאותי פוקימונים וירטואליים אחרים ואחר כך לנהל אותם, לגדלם, לאמן אותם ולשלוח אותם לקרבות מול פוקימונים אחרים – בדיוק כמו בסדרת הטלוויזיה, שהפכה כבר מזמן להיסטוריה בזמן אמת.
המשחק הגיע ליותר מ-100 מיליון שחקנים פעילים ביום, אבל דעך די מהר, עד שטיפול נכון של החברה הביא אותו ליציבות מסוימת, כך שהוא עדיין זוכה להורדות רבות בכל יום ואינו אופנה חולפת.
מה יהיה עם אובר?
שירות התחבורה השיתופית עשה בעשור הנוכחי מהפכה בעולם. הוא הושק בסן פרנסיסקו ב-2011 והפך כמעט מיד לסיפור הצלחה בארצות הברית, כשכל אחד יכול היה להפוך לנהג, אם יש לו סמארטפון עם תמיכה ב-4G וב-GPS.
בשיאה התגאו בחברה בעשרות אלפי נהגי אובר בכל אחת מהערים הגדולות בעולם שבהן היא פעלה, ועל אף שיש לה מתחרים כמו ליפט, היא נחשבת לזו שהזניקה את הענף.
בדרך נקשרו בשמה לא מעט סיפורים מכתימים: מרוצח שהשתמש בשירות כדי למצוא את הקורבנות שלו, עבור בתלונות על הטרדות מיניות וכלה במאבקים נגד נהגים שדרשו – וקיבלו – פיצויים, לאחר שבתי המשפט דחו את טענת החברה שהם לא עובדים שכירים שלה.
בארץ, ובמקומות אחרים, נולדו שירותי קארפול, וחלק מהטכנולוגיות של אובר שולבו באפליקציות להזמנת שירותי תחבורה, אבל אובר עדיין לא כאן.
תגובות
(0)