"הפוליטיקאים לא עושים הרבה למען ההיי-טק, מעבר למס שפתיים"

"2019 הייתה שנה חיובית להיי-טק הישראלי, אבל אני מודאגת לגבי 2020. הסיבה לדאגה שלי היא שבשנה הקרובה עלולים להיות נזקים בגלל מחסור בכסף להשקעות, כולל בחברות מבוססות, והעובדה שהפוליטיקאים לא עושים הרבה למען ההיי-טק, מעבר למס שפתיים", כך אמרה מירב קינן, יו"רית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

"כולם בממסד הפוליטי מתגאים בהיותה של ישראל אומת סטארט-אפ, אבל מעבר למס שפתיים לא עושים הרבה. לקראת הבחירות הראשונות בסבב הזה העברנו שאלון לכל המפלגות כדי לדעת מה יחסן לענף, אבל אף מפלגה לא התייחסה לכך. העברנו את השאלון שוב לקראת הסבב השני והפעם קיבלנו תשובות, אבל אף אחת מהמפלגות שטרחו לענות לא מעמידה את הטיפול בהיי-טק במקום רציני בסדר העדיפויות שלהן", ציינה.

קינן השתתפה ברב שיח לסיכום השנה שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בנוסף לקינן, השתתפו בו ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות; רונן אנגלר, מנכ"ל see.V; ערן בר טל, העורך הכלכלי של ישראל היום; בן טופור, מנהל שותף בבנק ההשקעות קוקירמן; רועי כץ, סמנכ"ל הכספים של VBonds; ומרדכי שושן, מנהל אזור ישראל ב-STImicroelectronics.

רוב המשתתפים ציינו את 2019 כשנה טובה להיי-טק הישראלי אבל לגבי 2020, הדעות היו חלוקות: היו מהם שסברו שהיא תהיה עוד שנה חיובית לענף, בעוד שאחרים הזהירו שחוסר היציבות בעולם והמשבר הפוליטי בישראל יכולים להשפיע עליו לרעה.

בדבריה עמדה קינן על הבעיות המרכזיות של הענף בפתח השנה החדשה: "יש כשלים ברגולציה, שבמקרים מסוימים בולמת צמיחה, מחסור בכוח אדם שרק הולך ומחריף, הקצאת כספית ממשלתית לא מספק למחקר ופיתוח (13% בלבד בישראל לעומת ממוצע של 34% במדינות ה-OECD – גב"ז) ואני פסימית גם לגבי יכולתן של חברות היי-טק מבוססות לגייס כסף".

עם זאת, היא צופה בשנה הקרובה גידול במספר החברות הזרות שיפתחו מרכזי מו"פ בישראל, "בגלל מעמדנו הטכנולוגי".

"כשהפוליטיקאים מתערבים – התוצאה לא טובה"

בר טל, העורך הכלכלי של העיתון הנפוץ במדינה, הביע דעה הפוכה מזו של קינן ואמר כי "אני שמח שהפוליטיקאים והמפלגות לא מתעניינים בהיי-טק. הניסיון מוכיח, במיוחד בישראל, שכשהם מתערבים בסוגיה כלשהי – התוצאה היא לא לטובה. הדוגמה הטובה ביותר היא תחום הדיור: ההתערבות הפוליטית, למשל בקביעת מחיר מטרה, רק הרסה את השוק". באותה המידה, הוא הביע סיפוק מכך שהמדינה הורידה את התמיכה שלה בהיי-טק. "ככל שהמדינה מתערבת פחות בתהליכים הכלכליים, כך זה מיטיב למשק. צריך לתת ליזמים ולכוחות השוק לפעול בצורה חופשית", הוסיף.

"מפתיע שמצב ההיי-טק בישראל טוב, כי מדד עשיית העסקים בישראל ל-2019 נמוך מאוד, עד כדי כך שזה נס שהענף פורח. ההסבר היחיד לכך הוא העובדה שיש לנו טכנולוגיה מצוינת ושהענף נישא על זרועות זרות", ציין.

ערן בר טל, העורך הכלכלי של ישראל היום. צילום: יניב פאר

"כדי לשפר את הסביבה העסקית דרושה לנו בראש ובראשונה ודאות. שהמשקיעים ידעו שמה שמחליטים היום לא ישתנה מחר. כמו כן, דרושים סילוק של מחסומים רגולטוריים וחוקי עבודה סבירים. אני מוסיף גם ייעול של רישיונות הבנייה, שכן אם לחברה לוקח 10 שנים לקבל רישיון בנייה, זה מפריע ליזמים – לא רק בהיי-טק, אלא במשק כולו", אמר בר טל.

באשר למה שצפוי לקנות בשנה הקרובה, התחזית שלו ורודה יחסית – אם כי עם כוכבית אזהרה. "ב-2020 צפוי חוסר יציבות, בכלל זה בשוק ההון של ארצות הברית. יחד עם זאת, אני אופטימי, אבל מציע לחברות להיות זהירות ולא להקטין את המינוף הפיננסי שלהן", אמר.

איך פותרים את משבר כוח האדם?

אנגלר חזר על הדעה שלפיה הענף מסיים שנה טובה, אבל הסימנים לקראת 2020 לא מעודדים. הוא נשאל מהו הפתרון למשבר כוח האדם בענף ואמר כי "הוא מצוי בהעמקת מסגרות החינוך, כך שהמשאב האנושי יגדל – אבל זה תהליך ארוך טווח. דרך נוספת היא שילוב של אוכלוסיות שעד כה לא היו מיוצגות, כמו אמהות צעירות, ערבים וחרדים. כמו כן, אני מציע לערוך השתלמויות לעובדים לגבי מקצועות חדשות, כי אחרת הם עלולים להישאר ללא עבודה".

רונן אנגלר, מנכ"ל see.V. צילום: יניב פאר

התחזית שלו לשנה הקרובה פסימית למדי: "להערכתי, ב-2020, מספר חברות הסטארטא-אפ שייפתחו בישראל יקטן – המשך המגמה שהייתה השנה, אך יהיה גידול במספר החברות שעוסקות בפיתוח של טכנולוגיות סייבר ובינה מלאכותית. בנוסף, משבר כוח האדם רק יחריף".

דיווח נוסף מהרב שיח – מחר (ג').