"יש עניין עצום בארץ במה שזכה לכינוי טלרפואה"

"יש עניין עצום בארץ במה שזכה לכינוי טלרפואה, ויש המון עניין גם בעולם. לפני כחודש התחלנו פרויקט מדהים, וראשון בארץ, על אשפוז בבית – חולים נשארים רשומים כמאושפזים, באחריות מלאה של בית החולים, אבל הם עוברים את הטיפול בבית עם ניטור מלא מרחוק. זה יצא לדרך במחלקה הפסיכיאטרית, אחרי שהמחלקה עשתה הכנה מדוקדקת, והמשוב מדהים מצד הרופאים והחולים כאחד. התחלנו עם שניים, יש כבר חמישה", כך סיפר שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא תל השומר בכנס dHelath 2019.

ארנסט אמר את הדברים במסגרת פאנל מיוחד של מנהלים בכירים אותו הנחה דוד גורדון, מנהל השקעות בקרן לונגליב, שדן בהתקדמות של הרפואה מרחוק, באמצעות שימוש בהתקנים שונים, כולל טלפון ו-וידיאו. "זה נושא שכבר דיברנו עליו רבות בעבר, ועכשיו אנחנו בשלב היישום ואנחנו רוצים לבחון כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח, במוסדות רפואיים", הסביר גורדון למאות אנשי המקצוע והרפואה שנכחו באולם בכנס השנתי שהפיקה, כמו תמיד, קבוצת אנשים ומחשבים.

דוד גורדון, מנהל השקעות בקרן לונגליב. צילום: אלעד גוטמן

לשאלתו של גורדון להיכן ייכנס תחום הטלרפואה בעתיד, אמר ארנסט כי, "קשה לחזות מה יהיה בעוד עשר שנין כי זה תחום פורץ. אני מקווה שהשלב הבא יהיה מחלקות פנימיות, לשלוח חולה לטיפול ביתי ולנטר אותו עם כל הממדים בעזרת כלי בינה מלאכותית. אתגר נוסף הוא לשלב את הכל עם התהליך של מערכת רפואית אחודה".

עופר ווייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע במכבידנט, אמר שלמרות שלכאורה תחום טיפולי שיניים אינו מתאים לרפואה דיגיטלית ולטלרפואה, זה בפועל קורה. "אנחנו עושים שלושה מיליון טיפולים בשנה, ואנחנו הופכים את התיקים האלה לביג דטה, כדי לבנות את מה שאנחנו חולמים עליו: שיתוף צילומים בין רופאים לחוות דעת, כניסה של צילומים המאפשרים לקבוע שתלים במקום, בדיקות טיפול בעבר, ובעתיד אני מאמין שיהיה אפשר לקדם חלק מהטיפולים בכלל בלי להגיע למרפאות", הוא אמר.

עופר ווייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע במכבידנט. צילום: אלעד גוטמן

ומה לגבי חסמים אפשריים בעתיד? "מה שעוצר אותנו זה חוסר המשאבים וחוסר הזמן שיש כדי לטפל בכל כמויות המידע שמגיעות לרופאים ולמטופלים. אין בעיה לעשות את הניטור מרחוק אבל מי יעבור על זה, מי ינתח את זה? צריך להקדיש שעות משרד רבות, וזה אתגר ארגוני כלכלי", ענה ווייסברג.

שי בירנבאום, מנמ"ר בית החולים מעייני הישועה, סיפר שבגלל אופיו הייחודי של בית החולים, עם האפיון הדתי חרדי שלו, יש רבים שמעדיפים לבוא אליו לטיפול גם מרחבי הארץ. "זה לימד אותנו את הצורך ברפואה מרוחקת, כי רבים מאלו שגרים רחוק צריכים טיפול יומי ללא אשפוז", הוא אמר, וציין כי בבית החולים כבר ערכו פיילוט ניסויי על תשתית WebEx של סיסקו.

שי בירנבאום, מנמ"ר בית החולים מעייני הישועה. צילום: אלעד גוטמן צילום: אלעד גוטמן

הוא הוסיף כי, "מעבר לכך שאנחנו מאפשרים לבצע טיפול מרחוק של רופא באמצעות מכשירי טלפון וטאבלטים, כולל אפשרות להתחבר מרחוק לתיק האישי של הלקוח, הטלרפואה זה גם עוזר לנצל את הכוח הרפואי הבכיר שלנו, גם כשהם לא נמצאים בבית החולים באופן פיזי ולנצל טוב יותר את המשאבים האנושיים שיש לנו".

אפשרות לשיפור אמיתי בשירות

יוג'ין דקר, מנכ"ל דרמדטקס, הפועלת בתחום הדרמטולוגיה, סיפר כ החברה בעצם מוסיפה לתהליך המסורתי הפרונטלי כמה שכבות מידע בצורה סינכרונית. "האפליקציה שמסופקת לרופא ולמטופל מאפשרת את החישה וגם לקבל תמונה של הנגע, וזה עוזר להגיע לאבחנה מהירה ומדויקת יותר. בחלק מהמקרים עדיין המטופל מוזמן לקליניקה, אבל בחלק ניכר מהמקרים הנתונים מספקים את הרופא לצורך נתינת טיפול ואבחנה", הוא סיפר.

יוג'ין דקר, מנכ"ל דרמדטקס. צילום: אלעד גוטמן

ומה לגבי העתיד? "אני מעריך שבתחום שלנו, לפחות כ-80% מהמקרים ניתן יהיה לאבחן מרחוק באמצעות טלרפואה. אני מעריך שתוך כמה שנים נראה גם תהליכים של הטריה אוטומטית, בלי רופא, אבל אף פעם התחום לא יהיה באופן מלא בלי רופא", הוא העריך.

יזהר לאופר, מנהל בריאות דיגיטלית בלאומית שירותי בריאות, סיפר שהקופה כבר לפני מספר שנים נחלה הצלחה בעיקר בפסיכיאטריה ודיאטה, שהם תחומים בהם לא נדרש מגע פיזי במטופל. "לפני כשנה עלינו לראשונה בישראל עם שיחת וידיאו עם הרופא האישי שלך, זה שאתה בא אליו גם באופן רגיל, וגם לאפשר זאת ברפואת ילדים וזה מאוד הצליח. למדנו שיש מצב לניצול לרעה של המערכת, כי בבדיקה של הביקורים החוזרים הייתה ירידה. גם הוספנו אפשרות לבצע שיח בין מרפאות כך שמטופל יכול לדבר עם רופא באמצעות וידיאו במרפאה אחרת, לדוגמה אם הוא נמצא בטיפול במקום אחר בארץ".

יזהר לאופר, מנהל בריאות דיגיטלית בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן צילום: אלעד גוטמן

"אבחון מרחוק באופן ביתי", אמר, "זה לדעתו מה שצריך להשיג כדי לעשות את הצעד הבא, כי זה יכול לחסוך זמן ומשאבים שהם הבעיה הכי קשה שלנו. אם נוכל להעביר חלק מהבדיקות לבית הלקוח, הוא יוכל לבצע פעולות לבד, וזה לא רק ייתן זמן, אלא הרבה ייתרחש באופן אוטומטי, או כמעט אוטומטי. אם נגיע לזה, יהיה שיפור משמעותי בשירות", הוא סיכם.