מנהל רשות המסים: "אנחנו לא נותנים את השירות הדיגיטלי המיטבי – אבל משתפרים"

"הדיגיטל הוא לא המטרה אלא הדרך להנגיש ולאפשר לאזרח להגיע אלינו. הוא עוד ערוץ לשם כך. אלא שרשות המסים לא נותנת את השירות המיטבי, כולל בממד הדיגיטלי. השירות שלנו לא מספיק טוב", כך אמר מנהל רשות המסים, ערן יעקב. "עם זאת", לדבריו, "שיפרנו ועוד נשפר אותו משמעותית. אנחנו מנגישים את השירותים שלנו – בין אם באופן דיגיטלי ובין אם במענה טלפוני בתוך 90 שניות לכל היותר. בנוסף, מנענו טרטור של אנשים עם מוגבלויות בין הרשויות ושינינו את האתר שלנו, כך שהוא אמנם לא מושלם, אבל הרבה יותר נגיש ומאפשר מבעבר".

יעקב דיבר בפנל בהנחיית קרן מרציאנו, הכתבת הכלכלית של חדשות ערוץ 12, שהיווה חלק מכנס הלשכה לטכנולוגיות המידע, שהתקיים לפני ימים אחדים במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. את הכנס כולו הנחה אלי פרנק, יו"ר הלשכה.

באשר לאבטחת המידע אמר יעקב כי "היא מדירה שינה מעינינו. אנחנו מונחים על ידי הגורמים המוסמכים ומוגנים, לפעמים בעיניי יותר מדי. לעתים, הענן יותר מאובטח ממקומות אחרים, כי יש בו לא מעט שכבות של הגנה. הממשלה לא צריכה לפחד מהמעבר לענן".

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפנל שמגיע מהמגזר הפיננסי היה גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים. לדבריו, "הדיגיטל משנה את המשוואה. עדיין, לגופים הגדולים יש את היכולות הרבות ביותר, אבל הדיגיטל הכניס את החדשנות, היצירתיות וההשתנות, גם לטובתם של ארגונים קטנים יותר. ארגונים שמיישמים את הדיגיטציה ומשתנים בהתאם לצרכיו של הלקוח מרוויחים עוד לקוחות".

הוא התייחס לתלונות על השירותים הדיגיטליים של הבנקים, ובעיקר על כך שהם מביאים לסגירת סניפים פיזיים. "הציבור מרוצה מהשירות של הבנקים בדיגיטל", אמר. "יש מגמה עולמית של סגירת סניפים, אבל קצב קיטון הסניפים בישראל יותר קטן". טופז ציין שלצד אלה שלא מסתגלים לדיגיטל ומעדיפים את ההגעה לסניף, יש צורך הפוך: "קיימים הרבה אנשים שלא יכולים להגיע לסניף והם מקבלים שירות טוב מאוד בדיגיטל".

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים. צילום: ניב קנטור

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, העיר בהקשר זה ש-"ככל שמועברים יותר ויותר תהליכים ושירותים לדיגיטל, עדיין יש את האוכלוסייה שנזקקת למענה האנושי. נצטרך להשלים עם זה עד שיתחלף דור וכולם ידעו להשתמש בתהליכים הדיגיטליים. לכן אנחנו משאירים כעת את השירותים האנושיים".

לדבריו, "הבאזזז שהוא דיגיטל מטעה את המנהלים. הרצון להיראות חדשני ולהידמות למתחרים יוצר לפעמים טעויות בהחלטות הניהוליות. אני מנסה לקבל החלטות בהסתמך על בדיקה כלכלית מדוקדקת של עלות-תועלת. בלא מעט מקרים שבהם זה לא נעשה כמו שצריך, השקענו הרבה אבל לא קיבלנו תמורה".

רוני שדה, מנכ"ל מד-1. צילום: ניב קנטור

רוני שדה, מנכ"ל מד-1 (MedOne), אמר כי "השאלה היא לא האם המעבר לענן כלכלי אלא איך עושים את זה נכון. הענן הכרחי כדי לעמוד באתגרים הדיגיטליים, הוא מהיר וכדאי לארגונים להסתמך גם עליו ולא רק על השרתים הקיימים אצלם. עליהם למפות את הדברים הרלוונטיים בארגון, והחלטה מה נשאר בבית ומה יוצא לענן".

יאיר עשהאל, מנכ"ל UPS ישראל. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפנל היה יאיר עשהאל, מנכ"ל UPS ישראל, שסיפר על הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן בחברת המשלוחים. "כמעט כל הארגון נרתם לטפל בתהליכים שמקצרים את זמן הגעת המשלוח ללקוח, באמצעים דיגיטליים", אמר. "העברת תהליכים הקשורים למשלוח ללקוח שמתבצעים על ידי בני אנוש לדיגיטל מקצרת אותם ומביאה להתייעלות תפעולית".

יורם אלדר, מנכ"ל הלשכה לטכנולוגיות המידע. צילום: ניב קנטור

בתחילת הכנס דיבר יורם אלדר, מנכ"ל הלשכה לטכנולוגיות המידע, שסיפר על הטרנספורמציה שעוברת על הארגון בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה. לדבריו, מטרת התהליך היא "להביא ערך משמעותי – מקצועי, חברתי ועסקי – לקהילת ההיי-טק הישראלית ולהיות דה פקטו הבית המקצועי של אנשי ההיי-טק בישראל".

הוא ציין את תחומי העיסוק והפעילויות של הלשכה, ובהם העשרה ושיתוף ידע באמצעות מיטאפים מקצועיים שנערכים מדי חודש, שולחנות עגולים וכנסים, קורסים והכשרות מקצועיות, זירות דיגיטליות ועוד. בנוסף, מטפלת הלשכה בשיתופי פעולה עם האקדמיה, על מנת לחבר אותה עם התעשייה, בגיבוש מדדי "בגרות מקצועית" של ארגונים בתחומי ה-IT, בהוצאת ניירות עמדה בתחומים שונים, במעורבות בקהילה וכדומה. כמו כן, במהלך השנה האחרונה הוקמו בלשכה שמונה מרכזי מצוינות בתחומי IT שונים: ALM, תשתיות IT ומחשוב ענן, חדשנות מבוססת נתונים, חדשנות באופן כללי, סייבר, יזמות וסטארט-אפים, בלוקצ'יין ומולטימדיה.

אלדר אמר ש-"בסופו של יום, מטרתנו, כארגון מקצועי, לפעול לטובת הקהילה המקצועית – קהילת ה-IT, להוות פלטפורמה משמעותית לחדשנות, להעשרה, לקידום המקצוענים והמקצועות בתחום, להיות שופר של הקהילה בקשרים והשפעה למול הרגולטור, לקצר את הדרך לחיבורים מקצועיים ועסקיים בין חברי הקהילה ולעודד מצוינות. עברנו בשנים האחרונות כברת דרך משמעותית וב-2020 מתוכננת קפיצת מדרגה נוספת".

דובר נוסף באירוע היה אייל פרקש, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אקסנצ'ר, שאמר ש-"לצד פנים הארגון, יש חשיבות לאקו-סיסטם שלו".

הוא ציין חמש מגמות שלדבריו צריכות לעמוד על סדר היום של הארגונים: "הכרת הלקוח באמצעות הטכנולוגיה ובאופן הזה להציע לו חוויה ייחודית ומותאמת; התאמה לעובדים של הדור החדש; אבטחה באמצעות מניעת האיום לא רק עליהם, אלא גם על כל האקו-סיסטם; והתאמת החברה לדרישות של הלקוחות".

פרקש הזכיר את מילות הבאזזז של העידן הנוכחי, ובעיקר הבלוקצ'יין והבינה המלאכותית, ואמר כי "אי אפשר להכניס את התחומים האלה לארגון בלי להתאים לכך את התרבות הארגונית".