"בעידן הענן ההיברידי, האתגר הגדול ביותר – האיזון בין אג'יליות לעלויות"
כך אמר ערן בראון, ה-CTO של חברת אינפינידט ב-EMEA ● החברה הישראלית הוקמה על ידי מספר מייסדי-על בתעשיית האחסון, בהם גורו האחסון משה ינאי, ואנשים ומחשבים שוחח עם בראון, על יכולותיה ועל הסינרגיה שלה עם VMware
כנס VMware האחרון נתן לכ-14 אלף המבקרים בו הזדמנות מצוינת להכיר חברות חדשות וטכנולוגיות מעניינות, אבל היו בו גם כאלה שלא היו זקוקות ל"מקפצה" שכזו. אחת מהן היא אינפינידט הישראלית, שהוקמה על ידי מספר מייסדי-על בתעשיית האחסון, בהם גורו האחסון משה ינאי.
ינאי, המוכר כיזם של מספר חברת סטארט-אפ בתחום, דוגמת XIV ודיליג'נט, וכמוביל הפיתוח של פתרון הסימטריקס האגדי, ייסד את החברה בשנת 2011, והוא מוביל בה חזון פורץ דרך בתעשיית האחסון. ניצלנו את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו להיפגש עם ערן בראון, ה-CTO של אינפינדט באזור EMEA, כדי לשמוע מעט יותר על האיכויות הטכנולוגיות של החברה, והתחלנו עם שאלה שהייתה אקטואלית לכנס.
ספר לנו קצת על הקשר בין VMware לאינפינידט
"יש סינרגיה מאוד טובה בין שתי החברות. לפני VMware כל צוות שהיה רוצה להרים את האפליקציה שלו היה צריך לחכות לרכש של שרתים, לקנפג מערכות הפעלה ולהסדיר אבטחה – אנחנו מדברים על תהליך בסדר גודל של שלושה חודשים. ואז הגיעה VMware ועשתה וירטואליזציה, ואני מרים VMים בלחיצת כפתור, ואני מרים שרתים בלחיצת כפתור, וצוואר הבקבוק שהיה, נעלם. אבל הבעיה לא נפתרה – הרי כשאתה בונה מחלף חדש באיילון אתה לא פותר את הפקק, אתה מזיז אותו 500 מטר קדימה – ובמקרה שלנו הפקק זז לאחסון (Storage). פרויקטים הם עשירים מאוד בידע וזה מתחיל להיות בעייתי".
אתה יכול לתת דוגמה?
"דיברתי עכשיו עם אחד מערוצי הטלוויזיה, והם רוצים לעשות תכנית, שבמרכזה הצופים מעלים הרבה קטעי וידיאו שהם מצלמים בעצמם. פרויקט כזה, שכולל מעורבות משתמשים בזמן שהעונה רצה, דורש לאחסן 50 טרה בייט במהירות רבה. יש קושי לארגונים לתכנן תשתיות, כשכל פרויקט יכול לדרוש בבת אחת עשרות טרות".
אז למה לא ללכת לענן?
"השאלה היא לא אם ללכת לענן, אלא מה נשאר on-premises, ומה הולך לענן, או בקיצור, כיצד לקבוע את המהות של המודל ההיברידי. ארגונים הולכים לענן כי פשוט אין להם חלופה אמיתית on-premises, ופה נכנסת אינפינידט ונותנת את הפתרון.
כל החברות הגדולות יגידו לך שאנחנו בפתחו של עידן היברידי ארוך טווח. בקצה אחד ישנן משימות שיהיה מאוד הגיוני לעשות בענן – AI וזיהוי אנומליה, לדוגמה – במקרים אלו אין סיבה להרים מערכת on-premises. בקצה השני נמצאים יישומים כמו משאבי אנוש, שהם בסך הכל דטה בייס קטן, והם לא יועברו לענן. רוב המקרים הם באמצע בין הקצוות הללו ועליהם יש דיון: האם לקחת אותם ל-on-premises או לענן. מצד אחד הגמישות נמצאת בענן, אבל העלויות הרבה יותר טובות on-premises (בענן הפרטי). בדוגמה שדיברתי עליה קודם לכן, אותו ערוץ טלוויזיה מוצא את עצמו הולך לענן, כי אין לו ברירה. וזו הנקודה שבה אינפינידט נכנסת לתמונה. אנחנו יכולים לספק את אותה גמישות של הענן – on-premises".
ועדיין, בענן זה גם הרבה יותר פשוט וגם לא צריך לגייס אף אחד, החיסכון הוא כפול, לא?
"יש חיסכון עד לרגע שבו אתה מגלה שאתה משלם יותר. גרטנר ו-IDC הראו זאת במחקרים האחרונים שלהם. היציאה אל הענן סיפקה את הגמישות שהיא הבטיחה ואת הפשטות שהיא הבטיחה ועבור ארגונים קטנים היא גם צמצמה עלויות. אבל ארגונים גדולים שכבר היה להם economy of scale, מדווחים על פרמיה של בין 10 ו-20 אחוז שהם משלמים על המעבר לענן".
האם מעבר לפרמיה של הענן הציבורי, לקוחות חווים אתגרים נוספים?
"כן, הצורך לרוץ 24×7 בלי הפסקה של שירות ללקוחות הקצה יצר סטנדרט חדש, שבו כל אפליקציה שמשפיעה על השירות ללקוח הקצה חייבת לרוץ בו-זמנית בשני אתרים שונים (Active-Active). גם העלות לייצר פתרונות כאלה בענן גבוהה, ובעיקר מורכבת. בפתרונות ענן פרטי הלקוחות כבר מקבלים את היכולת הזו מובנית בפתרון של אינפינידט יחד עם VMware vMSC, שמאפשר לאפליקציות לרוץ בו-זמנית בשני אתרים בלי שהלקוח יצטרך לעשות פרויקט להמרת האפליקציה לארכיטקטורת ענן (עלות וזמן). במקרה של אינפינידט פתרון ה-Active-Active גם משולב בתוך המוצר, כך שנוצרת פשטות תפעולית – כל הניהול של כל סוגי המידע כולל Active Active בממשק יחיד.
באוגוסט פרוטוקול ההצפנה שלכם קיבל הכרה פדרלית, זה הישג מאוד רציני. ספר על ההשפעה של הדבר בעולם, לא רק בארה"ב.
"מדינות שונות מחוץ לארה"ב, גם בארץ וגם בחו"ל, עובדות בשיתוף עם הממשל האמריקני, ומקבלות את התקן המחמיר הזה, ולכן זה מקל מאוד על אפשרויות הפיתוח העסקי".
תגובות
(0)