עתירה לבג"ץ: יחידת הסייבר בפרקליטות פוגעת בזכויות האזרח

עוד גוף בפרקליטות מותקף – אבל הפעם מכיוון אחר: במקרה הזה, מדובר ביחידת הסייבר, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו הבוקר (ג') עתירה לבג"ץ נגדה. העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את "האכיפה האלטרנטיבית" שהיא מבצעת כאשר היא פונה לענקיות רשת בבקשה להסיר תכנים עקב עבירות טרור או הסתה. לטענתם, מדובר בפגיעה בזכויות יסוד אזרחיות, בהן חופש הביטוי.

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מסיתים לטרור וראויים להסרה. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.

התשובה של הפרקליטות ניתנה לאחר שמזה יותר משנתיים טוען מרכז עדאלה, שפועל למען זכויות הציבור הערבי, כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פנייה לספקיות תוכן אינה חוקית. המנגנון, המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולנטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. "צנזורה זו על תכנים", טענו העותרים, "נעשית בלא מתן זכות שימוע ובלא הליך משפטי, ולעתים גם בלי ידיעת המפרסם".

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין פאדי ח'ורי ורביע אגבריה ממרכז עדאלה, נטען כי מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית" פוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, וזאת ללא הסמכה בחוק.

זינוק של יותר מ-600% בשנתיים

על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

רובן המכריע של הבקשות להסרת תכנים, נכתב, "נענות על ידי ספקיות התוכן בחיוב – בשנתיים האחרונות דווח על הסרה מלאה או חלקית של תכנים בכ-90% מהמקרים, כשמרביתם בעילה של 'הזדהות עם ארגון טרור' (73%), או 'עבירות הסתה' (26%). על פי דו"ח הפרקליטות, רק חלק מזערי מהבקשות (1%) עסקו בהסתה לגזענות, פגיעה בפרטיות, חוק הסרטונים (תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית), הפרת זכויות פרסום, פרסום שירותי זנות ועוד".

"צנזורה שמתבצעת במחשכים"

מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח טוענים כי "מעבר לקיים בדו"ח הפרקליטות, אין בנמצא נתונים נוספים אודות מהות התכנים שהתבקשה הסרתם על ידי יחידת הסייבר. הפרקליטות דחתה את כל הבקשות שהופנו אליה כדי לחשוף תכנים שהוסרו לבקשת היחידה, ומדבריה אף עולה שהיא אינה שומרת בעצמה תיעוד של כל התכנים הללו".

עוד ציינו העותרים ש-"במענה לבקשת חופש המידע שהגישו כמה ארגונים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, סירבו במשרד המשפטים לחשוף תכנים שהוסרו בנימוק כי 'חשיפת תוכן פרסומים הנוגעים להסתה לאלימות וטרור עלולה לפגוע באינטרסים ביטחוניים שונים'".

"הפגיעה – בראש ובראשונה בפלסטינים"

עו"ד אגבריה אמר כי "הרעיון שהמדינה מפעילה יחידה שמבקשת מפייסבוק, יוטיוב וחברות נוספות להסיר אלפי פרסומים או עמודים, בטענה שהן מפרות את החוק, הוא אבסורדי. קל וחומר כאשר הטענה היא על הפרת תנאי שימוש של האתרים עצמם, שאכיפתם כלל אינה מתפקידה של הפרקליטות. משרד המשפטים הופך לפתע ל-'מיניסטריון האמת', ומבקש להסיר תכנים שאינם מוצאים חן בעיניו, בלא כל סמכות בחוק, בלא קיום הליך כלשהו ובתנאי חוסר שקיפות קיצוניים. המדינה מחליפה את הנורמות החוקתיות בנורמות של 'תנאי שימוש', את בתי המשפט בפקידי החברות, והופכת את רשויות שלטון החוק לזרוע הארוכה שאוכפת את תנאי הקהילה של פייסבוק. מדובר בצעד המנוגד לעקרונות שלטון החוק באופן חסר תקדים, שנעשה תחת כסות של מאבק ב-'הסתה' ו-'טרור', שפוגע בחופש הביטוי הפוליטי, כאשר ברור שהפגיעה היא בראש ובראשונה בפלסטינים".

מפרקליטות המדינה נמסר כי "תגובתנו תימסר לבית המשפט".