התקציב הממשלתי השנתי לפרויקטי תחבורה חכמה: 140 מיליון שקלים
ד"ר ענת בונשטיין, ראשת מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, הציגה במסיבת עיתונאים את פעילותה של המינהלת, ואמרה כי היא מתכוונת לעבור מביצוע פיילוטים לפרויקטים ליישומם בשטח
התקציב השנתי של הממשלה לתמיכה בתחבורה חכמה עומד על 140 מיליון שקלים – כך אמרה ד"ר ענת בונשטיין, שעומדת בראש מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה, שפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה. ד"ר בונשטיין דיברה במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת כנס התחבורה החכמה השנתי Smart Mobility, שנערך ביוזמת המינהלת.
המינהלת הוקמה ב-2011 והיא כוללת נציגים של 11 משרדי ממשלה. במקור, מטרת הקמתה הייתה לעסוק בפתרונות שנועדו לשחרר את ישראל מתלות בנפט ודלקים, והוקצה לה תקציב של 150 מיליון שקלים בשנה – סדר גודל שנשמר עד היום. בשנים האחרונות היא מתמקדת בתמיכה, סיוע וייזום פרויקטים בתחום התחבורה החכמה, לצד פיתוחים ופתרונות בתחומי עיסוקה המקוריים. בכנס השנתי שלה, היא מארחת מארח חברות צעירות ו-ותיקות שמציגות פתרונות בתחומים אלה.
"השנה", אמרה בונשטיין, "המסר העיקרי שלנו השנה הוא שאם עד עתה עסקנו רק בתחום של קידום טכנולוגיה וסיוע בפיילוטים של פרויקטים, מעתה נתמקד גם בהטמעה של אותם פרויקטים". כדוגמה היא ציינה פרויקט להטמעת חיישנים ברמזורים. "נעשו פיילוטים וכעת נדאג – מהבחינה הרגולטורית, שהיא עיקר עיסוקנו – שיתחילו ליישם את זה", אמרה.
דוגמה נוספת למימוש האסטרטגיה החדשה של המינהלת הוא פרויקט התחבורה הציבורית לפי דרישה באבל (Bubble), שכולל מכוניות מסחריות בעלות 10 מושבים, שמסיעות את המשתמשים מתחנת אוטובוס הקרובה למקום הימצאם עד לתחנה הקרובה למחוז חפצם. הזמנת השירות נעשית באמצעות אפליקציה. תפעול הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של דן ו-ויה, ומימונו, שעומד על סך כולל של 40 מיליון שקלים, נעשה גם על ידי המינהלת. יצוין שבשלב זה פועל באבל בתל אביב, רמת גן וגבעתיים בלבד. "כעת אנחנו בודקים ומתכננים מהלכים כדי להרחיב את הפרויקט, שבינתיים מצוי בשלבי עקומת למידה. בין היתר, התכניות שלנו הן שכלי הרכב המשתתפים בפרויקט יהיו חשמליים, ואולי בעתיד אוטונומיים", אמרה.
ככלל, בונשטיין הדגישה את החשיבות הרבה שהמינהלת מעניקה, לדבריה, לרכבים חשמליים. "אנחנו רוצים לאפשר למשתמשים להגיע לעיר ברכבת מהירה, ומשם להגיע ליעד שלהם בשאטל חשמלי שנוסע בנתיב ציבורי ללא פקקים, לפי דרישה. זאת, תוך שילוב של קורקינטים חשמליים, אופניים חשמליים, שבילי הליכה – והתחבורה הציבורית הקיימת", הוסיפה.
"בתחום התחבורה, מוסרות המחיצות שבין הפרטי לציבורי"
בונשטיין ציינה שיש בישראל 500 חברות שעוסקות בפיתוח פתרונות לעולם הרכב והתחבורה, כש-40% פועלות בתחום הרכבים החכמים. "ישראל היא אחת המדינות המובילות בסטארט-אפי תחבורה חכמה, וחברות רבות בתחום ביצעו אקזיטים, כאשר הגדול ביותר שבהם הוא רכישת מובליאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר", אמרה.
במסיבת העיתונאים היא ציינה גם את האקו-סיסטם הרחב שיש לתחום התחבורה החכמה בישראל, שלצד החברות הישראליות כולל פעילות מקומית של יצרניות רכב גדולות, בהן ב.מ.וו, פיאט, יונדאי, רנו-ניסאן-מיצובישי, שמחזיקות מרכז חדשנות משותף בתל אביב, ועוד.
"כללי המשחק השתנו", סיכמה בונשטיין. "בעתיד, לכל אחד תהיה הזכות לבחור לנוע ברכב החכם, שהוא מקושר, משתף מידע, אוטונומי וחשמלי. אנחנו חיים במציאות שבה יש סנכרון בין סוגים שונים של תחבורה ומעבר מבעלות על כלי רכב שמסיע אותנו להתמקדות בכלי שמביא אותנו לאן שנרצה. כל אלה מסירים את המחיצות שהיו עד כה בתחום התחבורה בין הפרטי לציבורי".
כל הכבוד, אשה בעלת חזון