נשיא איגוד לשכות המסחר: "יש תחרות לא הוגנת לטובת האי-קומרס"
"שורש הרע הוא הפטור ממע"מ לעסקות בייבוא אישי, שיוצר אפליה לטובת האי-קומרס ונגד השוק המקומי", אמר אוריאל לין בראיון לאנשים ומחשבים בעקבות כניסתה של אמזון לישראל ● הוא קרא לבטל את הפטור, "כדי שעסקים קטנים לא יהיו בסכנת הכחדה"
הקניות של הישראלים ברשת ממשיכות לגדול, והישראלים מראים יותר ויותר את חיבתם לקנות באינטרנט, בפרט מהקמעונאיות הגדולות של עולם האי-קומרס – אמזון, אי-ביי ועליבאבא. חברות הענק הללו רואות את זה ויש להן פעילות ענפה אל מול הלקוחות הישראליים. זאת גם הסיבה המרכזית למהלך האחרון בתחום – כניסת הפעילות הקמעונית של אמזון לישראל.
מהלך זה מעורר התנגדויות רבות בקרב בכירים בכלכלה הישראלית, במיוחד בתחום המסחר, עקב החשש שהוא יפגע בקמעונאים הישראליים ובקניות בקניונים שמציפים את ערינו. אלא שההתנגדות תמוהה, שכן כל ישראלי יכול לרכוש מוצרים בכל רגע נתון מכל חנות אינטרנטית, ולא משנה מהיכן היא פועלת ומה מדינת המוצא שלה. מה גם שאם הוא נוסע לחו"ל, הוא יכול לקנות בחנויות הפיזיות של החברות הללו.
אחד הבכירים שניתן למנות בהקשר זה הוא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. לין אמר לאנשים ומחשבים כי "הבעיה היא לא הכניסה של אמזון לישראל אלא המסחר באתרים זרים באופן כללי וגורף. אנחנו בעד יבוא חופשי אך לצערי, יש אפליה לרעה לטובת הרכישות מאתרים זרים אל מול המסחר המקומי והייצור המקומי".
הטענה: אפליה לטובתה ולטובת ענקיות האי-קומרס האחרות. אמזון. צילום: BigStock
"המצב הקיים הוא בלתי נסבל ופוגע במשק כולו", הוסיף. "לא ייתכן שמגזר עסקי גדול, שמייצר ומשווק מוצרי צריכה לשוק המקומי, ושמקיף עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים, ימשיך לשאת בנזקים כבדים ונמשכים כתוצאה מאפליה כבדת משקל הפועלת נגדו, ולטובת המסחר ברשת. יש 20 אלף מפעלים קטנים ובתי מלאכה ועוד 56 אלף עסקים קמעוניים, כאשר חלק גדול מהם אלה חנויות רחוב. כל עסק קטן או בינוני הוא בסיס הקיום של משפחה, ועסקים אלה נבנו בעבודה קשה של בעליהם, לעתים במשך עשרות בשנים. כיום הם נמצאים בסכנת הכחדה, כי הם לא יכולים לעמוד ולהתקיים מול תחרות בלתי הוגנת, שמעניקה עדיפות ברמה גבוהה לספקי חוץ שמוכרים את מה שיש להם להציע אונליין".
לין ציין בהקשר זה את הפטור ממע"מ שנותנת המדינה לעסקות בהיקף קטן שנעשות ביבוא אישי, כלומר – אונליין, ואמר כי "מרבית הרכישות שמבוצעות באתרים זרים הן בסכום שלא עולה על 100 דולר. במקרים רבים, יש למוצרים האלה אלטרנטיבות בישראל, אבל הרכישה שלהם אונליין, מספק חוץ, זולה יותר".
בין המפסידים מהפטור ממע"מ – גם המדינה
לדבריו, גם המדינה יוצאת מופסדת מכך. "האפליה בתחום זה פוגעת בהכנסות המדינה בסכום שכבר כיום עומד על כ-1.5 מיליארד שקלים, והוא ימשיך לעלות. זאת, כשכולם יודעים שההכנסות ממסים לא מכסות את ההוצאות ותקציב המדינה מצוי בגירעון לא קטן. הפסד זה יוצר לחץ להעלאת מסים או להטלת מסים חדשים. אלא שמטעמים ברורים של צדק ושוויון, יש תמיד להעדיף ביטול פטורים על פני העלאת או הטלת מסים", אמר לין.
לחיזוק טענתו, נתן נשיא איגוד לשכות המסחר דוגמאות מהעולם: "מדינות זרות שהנהיגו פטור כזה או אחר ממסים בייבוא אישי הבינו את גודל הפגיעה במגזר העסקי. האיחוד האירופי החליט על ביטול מוחלט של הפטור החל מסוף 2020 – מה גם ששם, הפטור היה ברמה נמוכה, של עד כ-22 יורו. אוסטרליה, שהייתה חריגה, עם פטור בשיעור של 1,000 דולר אוסטרלי (כ-2,360 שקלים, לפי השער נכון להיום), החליטה אף היא על ביטול הפטור".
אם כך, אתם לא מתנגדים לעצם כניסתה של אמזון לישראל, אלא לפטור שאנחנו מדברים עליו?
"בהחלט. אנחנו לא יכולים להתנגד לקדמה, ורכישות אונליין הן קדמה, אבל אנחנו בהחלט יכולים לדרוש שהתחרות של האתרים המסחריים הזרים עם הסקטור העסקי המקומי – קמעוני ויצרני כאחד – תיעשה על בסיס הוגן. אנחנו לא מתנגדים למסחר ברשת האינטרנט, כי זה דבר בריא ונחוץ, כל עוד הוא נעשה בתנאים של תחרות שווה מול הייצור והמכירות הישראליים".
קראתי בצער רב את דבריו של מר לין. הבעייה של העסקים הקטנים אינה הפטור ממע"מ על מוצרים ביבוא האישי. שני גורמים: אחד תלוי בחבריו של מר לין והוא הפקעת מחירים, פריטים שעולים ביבוא האישי במסגרת הסחר המקוון 2 דולר עולים אצל הקימעונאים בארץ בין 30 ל-50 ש"ח; השני שכר הדירה המופקע שגובים בעלי שטחי המסחר בדגש על הקניונים מהקימעונאים, כאילו הם והלקוחות צריכים לממן את המינוף להקמת שטחי המסחר. אפילו אם תתקבל דרישתו של מר לין והצעתה של כלכלנית משרד האוצר לבטל את הפטור, אם לא תשתנה מדיניות הפקעת המחירים ולא ירד שכר הדירה המוטל על הקמעועונאים לפחות ב-70%, העסקים הקטנים ייכחדו בתהליך מהיר וכואב.