החינוך הטכנולוגי בשנת הלימודים תש"פ: עלייה במספר התלמידים ובתקציב

שנת הלימודים תש"פ, שאמורה להיפתח ביום א' הקרוב, תהיה בסימן של, בין היתר, המשך הגידול בביקושים ללימודי מקצועות החינוך הטכנולוגי, שאותם מלמדים ב-250 בתי ספר בארץ – בכיתות ז' עד י"ב. לדברי ד"ר עופר רימון, ראש מינהל טכנולוגיות ומנמ"ר משרד החינוך, הצפי הוא שבשנת הלימודים החדשה ילמדו במסגרות אלה 166 אלף תלמידים, לעומת 159 אלף בשנה הקודמת – גידול של קצת יותר מ-4%. העלייה ניכרת בפרט במגמות התקשוב והסייבר, ולפי הערכת משרד החינוך, השנה צפויים ללמוד בהן 26 אלף תלמידים.

בראיון לקראת פתיחת שנת הלימודים ציין ד"ר רימון כי השנה הוסיף המשרד סכום של 70 מיליון שקלים לחינוך הטכנולוגי. זאת, לאחר שבשנה שעברה זכה התחום לתוספת של 250 מיליון שקלים על התקציב הקבוע של התחום, שעומד על 700 מיליון שקלים.

עשור של פעילות לחינוך הטכנולוגי

"השנה אנחנו מסכמים עשור לפעילות של החינוך הטכנולוגי", אמר רימון. "בתקופה זו חל שינוי מדהים במיצובו של חינוך זה, ואם לפני 10 שנים למדו במסגרות אלה כ-120 אלף תלמידים, הנתון גדל מאז ב-30%". לדבריו, משרד החינוך יעקוף את היעד שהוא שם לעצמו – 180 אלף תלמידים בחינוך הטכנולוגי עד 2020.

בהתייחסו ללימודי התקשוב והסייבר הוא אמר כי במגמות אלה מקבלים התלמידים מזה שבע שנים הסמכות מקצועיות, בנוסף לתעודת הבגרות. הסמכות אלה מסייעות לבוגרים בהשתלבות הן ביחידות צבאיות והן באזרחות. "עד כה, 30 אלף תלמידים קיבלו תעודות הסמכה כאלה", הוסיף.

בהקשר זה ציין רימון לשבח את שיתוף הפעולה בין תעשיית ההיי-טק לבין בתי הספר שבהם נלמד החינוך הטכנולוגי. במסגרת הפרויקט המשותף לשני הצדדים ולמשרד החינוך, חברות היי-טק מאמצות כיתות לימוד בחינוך הטכנולוגי ומסייעות לתלמידים בפרויקטי גמר ובעבודות נוספות שהמורים מטילים עליהם. "השנה השתתפו בפרויקט 20 אלף תלמידים מרחבי הארץ, שלמדו הנדסת תוכנה ותקשוב, ואני מעריך שהמספרים הללו ילכו ויגדלו", אמר.

הצפי: גידול במספר הבנות שלומדות בחינוך הטכנולוגי

השנה צפוי, בנוסף, גידול משמעותי בפרויקט שיזם מינהל הטכנולוגיות במשרד החינוך, שמטרתו להגדיל באופן משמעותי את מספר הבנות שפונות ללימודי רובוטיקה והנדסה. במסגרת הפרויקט, שהחל לפני שלוש שנים, בכל חטיבת ביניים מאותרות בנות בעלות פוטנציאל ללימודים מדעיים, והן משתתפות בקורס בן 12 מפגשים. "אנחנו נותנים להן טעימה מתחומי לימוד אלה, כדי שבבוא היום, כשהן יצטרכו להחליט לאיזו מגמה ללכת, הן ישקלו גם את המגמות הללו", אמר רימון.

לדבריו, "חלק ניכר מהבנות לא פונות למגמות האלה כי הן נרתעות מהן מראש, מבלי לדעת במה המדובר. אנחנו מסבירים להן שזה קורס רשות, ללא שום התחייבות ומחויבות ללימודי המשך במקצועות אלה". במבט לאחור, ניתן לציין אחוזי הצלחה לא קטנים של המיזם. כך, שיעור הבנות בכיתות הלימוד של הרובוטיקה עומד על 15%, לעומת אפס לפני שלוש שנים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו בקורסים אלה 1,600 בנות, ב-120 בתי ספר – פי שניים לעומת שנת הלימודים הקודמת.

על פי רימון, לימוד המקצועות הטכנולוגיים צריך להתחיל מוקדם. "אנחנו סבורים שאת מקצועות הלימוד שמכינים את הצעירים ללימודי מחשוב ומדעים באקדמיה יש להתחיל מבתי הספר היסודיים", אמר. "לכן, השנה ילמדו את מקצועות הרובוטיקה, בשפת התכנות סקרץ', ב-580 בתי ספר יסודיים, החל מכיתות ד'. זאת, בדרך למימוש החזון שלנו – ללמד רובוטיקה כבר מכיתה א'".

חוזרים לתקשב את בתי הספר

בשנה הבאה יחזור משרד החינוך לביצוע הפרויקט לתקשוב כלל בתי הספר בארץ, שהחל עוד בתקופתו של גדעון סער כשר החינוך, אולם לא קודם על ידי השרים שבאו אחריו.

"כיום יש 1,900 בתי ספר מתוקשבים ובשנה הבאה יתווספו 200 בתי ספר", אמר ד"ר רימון. התקציב הכולל של הפרויקט השנה עומד על 40 מיליון שקלים, שנועדו לצורך הקמת תשתיות אינטרנט ורשתות תקשורת בבתי הספר, והוספת מחשבים לכל כיתה. בנוסף, המשרד מקצה 10 מיליון שקלים לטובת התפעול השוטף של הפרויקט. הרשויות המקומיות משתתפות במימון של הפרויקטים הללו, בהתאם לרמה הסוציו-אקונומית של כל אחת מהן.

יצוין כי הגידול נעשה בקצב איטי, מאחר שעל פי נתוני משרד החינוך יש בסך הכל 3,000 בתי ספר שהם פוטנציאלים לתקשוב, כך שהדרך עדיין ארוכה.