מרכז מצוינות סיני-ישראלי יוקם במכון הננו-טכנולוגיה של אונ' בר-אילן
האקדמיה הלאומית הסינית למדעים תקים את מרכז המצוינות הראשון מחוץ לסין, הכולל מעבדת מחקר להדפסת חומרים דו-ממדיים כדוגמת מסכים מתקפלים בעובי עשירית הננו מטר
הסכם פורץ דרך נחתם הבוקר (ג') בבייג'ינג בין האקדמיה הלאומית הסינית למדעים למכון ננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים של אוניברסיטת בר-אילן. מדובר על פרויקט ראשון מסוגו, שבו מוקם לראשונה מרכז מצוינות סיני שיפעל מחוץ לגבולות סין.
אירוע החתימה התקיים במכון לננו-טכנולוגיה וננו-מדעים הלאומי הסיני בבייג'ינג, במעמד נציגות דיפלומטית של שגרירות ישראל בבייג'ינג, ועליו חתמו המארח, ראש המכון פרופ' יוליאנג זאו ופרופ' דרור פיקסלר, ראש המכון לננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן.
חברי המשלחת הישראלית לצד נציגי מכון הננו הסיני, ופרופ' פיקסלר לצד פרופ' יוליאנג זאו, במעמד החתימה. צילום: טיאן מיי
עולם הננו נשמע לעיתים אזוטרי, כמו חיבור של מדע בדיוני למדענים מומחים בלבד, אך תוצריו, למעשה, מצויים בכיס של כל אחד מאיתנו. הטלפון הנייד, המצלמה, האנטנה הסלולרית ומסך המגע הם תוצרים של טכנולוגיית ננו. זוהי טכנולוגית העתיד, כך למשל מסך גמיש ומתקפל שהוצג לאחרונה בתערוכת הסלולר בברצלונה, עשוי מחומר דו-מימדי שנקרא גרפן.
המעבדה, שתשלב חוקרים ממכוני מחקר נוספים בארץ, תתמקד בחקר תחומי הננו-רפואה, הנדסת חומרים דו-מימדיים (2D) ובמיוחד – הפקת וייצור הגרפן. באמצעותו תוכל המעבדה להדפיס מסכים מתקפלים בעובי עשירית הננו מטר.
משימתה העיקרית של מעבדת המחקר המשותפת, מסבירים יוזמי ההסכם, תהיה לשלב עבודת צוות של חוקרים סיניים וישראלים, ואליהם יצטרפו תעשיינים משתי המדינות. שילוב התעשיינים, בסופו של התהליך, נועד לתרגם את המחקרים התיאורטיים במעבדות הסטריליות, המתמחות בחומרים ננו-רפואיים ובגרפן, ולהעביר אותם לשלב הבא הפרקטי, כלומר למוצר צריכה זמין.
חברי המשלחת הישראלית לצד נציגי מכון הננו הסיני במעמד החתימה. צילום: טיאן מיי
"יוזמה שתוביל לצמיחה הכלכלית של סין וגם של ישראל"
"שיתוף פעולה משמעותי זה, בהיקף השקעה של כמה מיליוני יואן", הסביר פרופ' פיקסלר, מאדריכלי היוזמה, "נועד בסופו של דבר לייצר הזדמנויות למשרות חדשות. יוזמה שתוביל לצמיחה הכלכלית של סין וגם של ישראל".
טקס חתימת ההסכם הוא פסגת הפעילות של משלחת בכירה מאוניברסיטת בר-אילן, שיצאה לבייג'ינג לנהל את השיחות. המשלחת, המונה 13 חוקרי וחברי צוות המכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, כוללת את פרופ' דרור פיקסלר ראש המכון, פרופ' זאב זלבסקי, פרופ' דוד זייתון, פרופ' אהוד בנין, פרופ' ירון שב-טל, פרופ' רחלה פופובצר, פרופ' דורון גרבר, פרופ' יצחק מסתאי, פרופ' יובל גרעיני, ד"ר יוסי טל יוסף, מנהל המכון, וד"ר דניאלה גורביץ', המשנה לראש המכון.
החוקרים שנרתמו לאתגר מקווים להוביל מיזמים שיכו הדים בעולם המחקרי, ושאלו יהיו המחקרים המתקדמים ביותר בתחומם ברמה העולמית, אשר נושאים פוטנציאל טכנולוגי חסר תקדים שיהווה קפיצת דרך שתקדם משמעותית את קשרי המדע בין ישראל וסין ושבמידת השפעתה יוכל כל אדם להיווכח כבר בעתיד הקרוב.
אירוע משמעותי נוסף בו לקחה חלק משלחת בר-אילן הוא פורום דירקטורים, של ראשי מכוני ננו-טכנולוגיה מכל העולם. פרופ' פיקסלר לא רק שהיה אורח בוועידה אלא שהוא, למעשה, הרוח החיה שמאחורי גיבוש הפורום העולמי, והיה שותף פעיל בהפקתו, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים הסינית, והעומד בראשה, פרופ' צ'ונלי באי.
תגובות
(0)