"המחסור בכוח אדם בהיי-טק – בגלל המעבר לשימוש מסיבי בתוכנה"

"המחסור בכוח אדם בהיי-טק הוא בעיה שאינה בלעדית לשוק הישראלי, אלא סוגיה גלובלית. הסיבה היא שהעולם עובר לשימוש מסיבי בתוכנה. כמעט כל חברה עושה בימינו שימושים שונים בה, בלי קשר למוצר או לשירות שהיא משווקת. לכן, באופן טבעי, יש מחסור באנשי מקצוע שמתמחים בפיתוח ובהנדסת תוכנה", כך אמר ניר שלום, מנכ"ל AT&T ישראל.

שלום דיבר במסגרת רב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים ושנשא את הכותרת "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". רב השיח נערך לפני ימים אחדים במשרדי פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HFN) בתל אביב, בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש משותף למחלקת טכנולוגיה ורגולציה בהרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לשלום יש פתרון לבעיה, והוא באותה הדעה עם רבים אחרים: "עלינו להגדיל את היצע המהנדסים על ידי הנגשת הענף לאוכלוסיות נוספות – חרדים, ערבים ופריפריה, וגם על ידי הגדלת היצע המקומות באוניברסיטאות", אמר. בנוסף, "הממשלה עושה עבודה מבורכת עם הבוטקאמפים ושאר הפרויקטים שלה, ויש להמשיך ולהרחיב את הפעילות הזאת".

בעיה נוספת שהוא העלה היא ש-"כיום, אין הסתכלות ראויה על מצטיינים. עלינו לטפח מצוינות בתוכנה ומובילות טכנולוגית של שניים-שלושת האחוזים עליונים, כי הם מובילים אחריהם אנשים וידחפו קדימה את העגלה כולה. יש להקים מסגרות ייעודיות לטיפוח מצוינות, בהן תינתן הכשרה רחבה ומעמיקה יותר, טכנולוגית וניהולית-מנהיגותית. מעין MIT ישראלי, שיפתח אנשים שיעשו את ההבדל ויובילו טכנולוגית".

"הנוכחות של חברות בינלאומיות חשובה לפיתוח הכלכלה הישראלית"

בדבריו ציין שלום כי הוא מנהל מאות רבות של עובדים בארץ, וגם בארצות הברית. הוא אמר כי "כשחברות בינלאומיות באות לישראל, הן מחפשות חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה, כוח הנדסי חזק ותרבות עשייה בלתי מתפשרת ומכוונת תוצאות. הן יודעות שישראלים יהפכו עולמות וימציאו את הגלגל מחדש – עד שהדבר יקרה. המיוחדות שלנו היא הגורמת לחברות להגיע לישראל".

"יש לא מעט דוגמאות להצלחה של חברות בינלאומיות בישראל", ציין שלום. "מיקרוסופט ואמזון מרחיבות את פעילותן, וכך גם AT&T ישראל. לנוכחות של חברות בינלאומיות בארץ יש חשיבות רבה לפיתוח התעשייה ולחיזוק הכלכלה המקומית. כמו כן, הנוכחות של החברות הללו כאן בונה ומפתחת את הכישרון המקומי, יש להן את היכולת והאמצעים להשקיע בפיתוח ובקידום מקצועי של העובדים שלהן, לעומת סטארט-אפים וחברות ישראליות קטנות. עובדים בחברות בינלאומיות נחשפים לפיתוח בגדלים ובהיקפים עצומים, שמיועד למיליוני משתמשים. החברות הללו מביאות אתן תרבות ארגונית וניהולית שמשמשת מודל לחיקוי ומציבה רף לתעשייה כולה".

הוא הבהיר כי רוב מרכזי הפיתוח של חברות בינלאומיות בישראל הוקמו כתוצאה מרכישות של חברות שאותן הן ביצעו בארץ. "לגרום למרכז פיתוח ישראלי להצליח בחברה בינלאומית זאת עבודה לא קלה", אמר. "איך עושים זאת? התשובה הלא נכונה היא חיסכון בעלויות. התשובה הראויה יותר בעיניי היא היכולת לקחת אזור שטובים בו ולהפוך אותו לתחום התמחות. יש תחומי חדשנות שהחברה לא יכולה למנף בארצות הברית ודווקא המרחק הפיזי הוא זה שיוצר את היתרון שלנו. אנחנו הופכים להיות ארגון 'קומנדו', שמסוגל לעמוד בציפיות בלתי אפשריות לכאורה ולספק איכות במהירות שאין במקום אחר בעולם. הדרך ליצור מובילות בחברה היא רק על ידי תהליכי פיתוח תוכנה חדשניים והבנה עמוקה של תהליכים מתקדמים".

שלום סיכם באמרו כי "מרכז הפיתוח המקומי צריך לשאול את עצמו 'איך גורמים לחברה האם לתת לישראל פרויקטים חשובים?'. עליו לבחור אם הוא רוצה להמשיך להתמקד במוצר שלשמו הוא נקנה או להתפרס לתחומים נוספים שבהם היא פועלת. המענה לאתגרים הוא באמצעים טכנולוגיים שמסייעים להתגבר על המרחק בשילוב האנשים המתאימים, שיידעו להוביל את המהלכים הללו בתבונה".

עוד השתתפו ברב שיח: ח"כ צבי האוזר, כחול לבן; צחי וייספלד, אינטל; יובל וולמן, סייברפרוף; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, Tera; ד"ר צבי מרום, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; קרין מאיר-רובינשטין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.

המשך הרב שיח יפורסם בימים הקרובים.