מערך הסייבר ממליץ לבטל את טביעות האצבע במאגר הביומטרי

סוגיית הקמתו – וקיומו – של המאגר הביומטרי עוררה סערה בשנים האחרונות, כשהמתנגדים טוענים שהוא גורם לפגיעה מהותית בפרטיות של האזרחים. למרות זאת, בממשלה התעקשו לקדם את הקמתו של המאגר, ולהעביר את הציבור לתעודות זהות ודרכונים חכמים. המהלך חייב את האזרחים שהוציאו את התיעוד הביומטרי (וכל מי שבא להוציא תעודת זהות או דרכון חדש.ה היה צריך לעשות זאת) לתת את טביעת האצבע שלהם ולהצטלם, כך שאפשר יהיה לזהות את הפנים שלהם – ולהכניס את שניהם למאגר הענק. עכשיו ממליצים במערך הסייבר לוותר על טביעות האצבע ולהסתפק רק בזיהוי הפנים.

רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, שפועל במסגרת המערך, כלל את ההמלצה בדו"ח הפיקוח על היישומים הביומטריים, שהוגש לשר הפנים, אריה דרעי. הוא כתב כי "בעשור האחרון, מאז גיבוש תפיסת ההפעלה לפרויקט התיעוד הלאומי, חלה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של הטכנולוגיה לזיהוי פנים, כאשר שיעור הדיוק קפץ פי 24 בין השנים 2010 ל-2018". פרידמן ציין שטכנולוגיה עדכנית מאפשרת לאתר גם שינויים טבעיים, שקורים בגלל הביולוגיה. המערכות יודעות לטפל גם בתופעת ההזדקנות. לאור כל זאת, כתב, ראש מערך הסייבר אימץ את ההמלצות וקורא לשר הפנים לבטל את מתן טביעות האצבע למאגר.

בד בבד, מציע הממונה לבטל את הוראת השעה להפעלת המאגר, "כי בכל מקרה, אין הצדקה להארכתה מעבר לחמש שנים".

לא מקבל את ההמלצות, בשלב זה. שר הפנים, אריה דרעי. צילום: מתוך ויקיפדיה

הדוגמה של נמל התעופה בן גוריון

בדו"ח מביא הממונה כדוגמה את נמל התעופה בן גוריון, שם המדינה כבר מפעילה מערך בקרה מבוסס זיהוי פנים לכל מי שיוצא מהארץ ואין לו דרכון ביומטרי. במקרה שכזה, בעל הדרכון נשלח לעמדת בקר הגבולות, שם מצולמים פניו בצילום שעומד בכל הקריטריונים של זיהוי ובקרת נכנסים ויוצאים.

רשות המאגר הביומטרי, מצידה, קוראת לשר למצות את הוראת השעה ולדבריה, ייתכן שיש צורך להאריך אותה. כמו כן, היא מבקשת לקיים בדיקה משמעותית של האמצעים הטכנולוגיים לזיהוי פנים, כדי להגיע להחלטה מושכלת. הממונה על היישומים הביומטריים יוביל את הבדיקה, כאשר היעד לקבלת ההחלטה הוא עד סוף השנה הנוכחית.

השר דרעי לא נוטה לקבל את ההצעה. בתגובת המשרד נכתב כי "בהתאם להחלטת השר, למען ביטחונם ופרטיותם של תושבי ישראל, אין לקצר את הוראת השעה להפעלת המאגר. לפיכך, יימשך השימוש בטביעות אצבע לצד זיהוי הפנים עד ליוני 2020. השר הורה לגורמי המקצוע להמשיך בבחינת טכנולוגיות שונות ואמצעי אבטחה הנוגעים לזיהוי פנים עד לקבלת מענה הולם, שיבטיח את פרטיות התושבים ואת אבטחת המאגר הביומטרי הלאומי".

דורון אופק, מרצה בכיר לסייבר במכללת האקר יו. צילום: ניב קנטור

פרשנות: אין צורך בטביעות אצבע

דורון אופק, מרצה בכיר לסייבר במכללת האקר יו, שהוביל את המאבק בשימוש בטביעות אצבע, סבור שההמלצה לבטל את מאגר טביעות האצבע היא הגיונית משתי סיבות: "ראשית, הוכח כי איכות זיהוי אנשים על פי טביעות אצבע אינה מדויקת לחלוטין. היו לא מעט כשלים, בין היתר בגלל ציוד לא טוב, והושקעו בזה הרבה מאוד כספים. הסיבה השנייה היא שכפי שהממונה מציין, טכנולוגיית זיהוי הפנים תפסה תאוצה בשנים האחרונות. המציאות משתנה ויש לא מעט סטארט-אפים שמפתחים פתרונות בתחום, עד כדי כך שכל ארגון וכל מי שרוצה לזהות אנשים או למיין אותם יכול לעשות זאת באמצעות מצלמה".

לדבריו, "למדינת ישראל יש מאגר של זיהוי פנים והוא בהחלט יכול להחליף את מאגר טביעות האצבע – שמה שצריך לעשות זה להשמיד אותו".

עם זאת, אופק מזהיר שדווקא מאחר שטכנולוגיית זיהוי הפנים נפוצה כיום וארגונים מקימים מאגרים כאלה לצרכים שונים, מדובר בתחום פרוץ ועלולה להיווצר פגיעה בפרטיות. הוא אמר כי על המדינה ליטול יוזמה ולעגן את הנושא בחקיקה, כדי שתהיה בקרה ואכיפה.