האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

האם האקדמיה עוקבת אחרי הקצב של הטכנולוגיה? האם היא מתאימה את עצמה לעולם התעסוקה החדש של הסטודנטים שיוצאים ממנה? ואם כן – האם היא עושה את שני אלה מהר מספיק? שאלות אלה עלו ברב שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים.

הפנל, שאותו הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, עסק בהיערכות האקדמיה לקראת שנת הלימודים הבאה, בפרט בתחומי המחשבים והטכנולוגיה. השתתפו בו פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' שלמה דולב מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' שמואל מרקוביץ' מהטכניון; פרופ' שמואל וימר מאוניברסיטת בר אילן; ד"ר רותי גפני מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו; ד"ר עמיר תומר מהמכללה האקדמית כנרת; פרופ' דפנה וינשל מהאוניברסיטה העברית; ד"ר הראל מנשרי מ-HIT; אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה להנדסה; וטל טרוסמן, מנכ"לית חברת ההשמה להיי-טק דיאלוג.

רבים מהמשתתפים ברב השיח טענו שהאקדמיה מאמצת את השינויים לאט מדי וכי יש עוד הרבה מה לשפר. לדברי ברנע, "האקדמיה איטית בתגובה שלה לתמורות בעולם הלימוד ובעולם התעסוקה, ובכלל זה לשינויים הטכנולוגיים".

אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה להנדסה. צילום: הילה ספאק

"הממסד האקדמי לא מפנים את קצב השינוי הדרמטי ולא מתאים את עצמו מהר מספיק. צריך להתחיל בהבנת 'דמות המהנדס', להבין את מגוון הצרכים והתפקידים בתעשייה ובאקדמיה, ובהתאם לבנות תכניות לימוד עם בסיס מובנה וגמישות רבה להתאמה אישית, בהישען על כישורים, צרכים (שמשתנים במהירות – א"ב), העדפות אישיות ועניין אישי של הלומד", ציין.

לדבריו, "לא ניתן להתאים לעידן החדש תכניות לימוד שהנן קשיחות ובגדול דומות מזה 70 שנים, לפחות לא באופן מלא. העובדה שהממסד האקדמי לא מתאים אותן מספיק מהר מובילה לצד הקיצוני השני – תכניות שרחוקות מלהיות תואר אקדמי, כמו בוטקמפים (קורסים ממוקדים בתחומים מסוימים, למשל תכנות – א"ב). על האקדמיה להיות מוכנה להשתנות ומהר, למצוא את האיזון הנכון בין לימודי ליבה מתמטיים לפיתוח חשיבה וכישורים חיוניים, ולהוציא אקדמאים שהם גם מקצועיים ואנשי העולם הגדול".

לשאלה האם האקדמיה עושה מספיק להתמודדות עם המחסור החמור בכוח האדם בהיי-טק השיב ברנע כי "ההתייחסות לכך צריכה להיות רב ממדית. השאלה היא למה מתכוונים במילה מספיק. האם ניתן לבטל את המחסור רק באמצעות פעילויות שבאחריות המוסדות האקדמיים? זו שאלה שצריך לדון בה. האם מה שאנחנו מלמדים מספיק מתאים לצרכים של התעשייה? זו שאלה נוספת. רואים שזה לא תמיד קיים".

הוא אמר שבניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, האקדמיה מכשירה את הסטודנטים למחקר בתחום הטכנולוגי, אבל גם לעבודה בתעשייה. "אנחנו מכשירים את הסטודנטים לכל האפשרויות, משום שכאשר בחור צעיר מתחיל את לימודיו, הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות. עובדה שרבע מהבוגרים ממשיכים לתארים מתקדמים".

"להוסיף שכבת כישורים רכים"

טרוסמן אמרה בנושא זה כי "שוק העבודה השתנה ואתו אופן חיפוש העבודה. לכן, גם צורת ההוראה במכללות ובאוניברסיטאות צריכה להשתנות. כשאנשים מחפשים עבודה, הם הרבה פעמים לא יודעים שצריך לעבור בחינת בית לפני שמגיעים לחברה, וכן ראיונות בסקייפ, שההכנה אליהם אחרת לחלוטין. על האקדמיה ללמד גם דברים כאלה".

טל טרוסמן, מנכ"לית דיאלוג. צילום: פלי הנמר

היא התייחסה להבדל ביחס של החברות הרב לאומיות לבוגרי אוניברסיטאות אל מול בוגרי מכללות, ולניסיון התעסוקתי הנדרש. "כמות המשרות המוצעות לבוגרים טריים קטנה יותר מאשר לאנשים בעלי ניסיון של שלוש שנים ומעלה. יש משרות, אבל גם דרישות גבוהות. לכן, יש מחפשי עבודה שיכולים למלא את התפקידים המוצעים, אבל הם צריכים להמשיך לחפש עבודה. הסיבה לכך היא שבחברות מסוימות, בעיקר בחברות האמריקניות, הדרישות למשרות אקדמיות ספציפיות אינן משהו שניתן להתפשר עליו", ציינה.

לסיכום אמרה טרוסמן כי "ייתכן שצריך להוסיף גם שכבת כישורים רכים, כדי לסייע לבוגרים להתכונן לעולם העבודה המשתנה במהירות".

סיקור החלק השני של רב השיח יפורסם מחר.