איך הוקם נמל התעופה רמון – למרות שלל האילוצים?

"הקמת שדה התעופה ע"ש רמון הייתה מגה-פרויקט מורכב, שנעשה תוך תכנון וראייה הוליסטית, שלקחה בחשבון צרכים ביטחוניים – הקירבה לגבול עם ירדן, חוויית משתמש של הנוסע בעידן המודרני, לוגיסטיקה, תקני תעופה בינלאומיים מחמירים, ובראש וראשונה – העברות, משמע תחבורה ושינוע פונקציונליים של הנוסעים, אל השדה וממנו", כך אמר רפי אלבז, לשעבר סמנכ"ל להנדסה ותכנון ברשות שדות התעופה.

אלבז דיבר הכנס השנתי ה-23, של PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג'), באולם אירועים LAGO, ראשון לציון, תחת הכותרת "יוצאים מהקופסה – מובילים את השינוי". את הכנס הנחה העיתונאי משה נסטלבאום, והשתתפו בו כאלף מנהלי פרויקטים.

נמל התעופה רמון, אמר אלבז, נבנה בשנים האחרונות, כדי לתת מענה לצרכי עידן הלואו-קוסט של התיירות הנכנסת לישראל, והוא נועד להחליף את פעילותם של שני שדות תעופה – זה הישן שבאילת וזה של עובדה. השדה, אמר, ממוקדם 19 ק"מ צפונית לעיר אילת, וקרוב מרחק של 300 מטרים מגבול ירדן. שטחו, ציין אלבז, כ-5,000 דונם – כשליש משטח נתב"ג. בשלב הראשון, הוסיף, השדה צפוי לקלוט 1.8 מיליון נוסעים בשנה – 1.4 מיליון בטיסות פנים, ועוד 400,000 נוסעים בטיסות בינלאומיות.

"המדובר בפרויקט מורכב", אמר אלבז, "תוך כדי ביצוע, התבקשנו להאריך את מסלול השדה מ-3,100 מטרים ל-3,600 מטרים, על מנת שהוא יוכל לקלוט את כל סוגי המטוסים, לרבות מטוסי ג'מבו המשמשים לטיסות ארוכות".

"התגברנו על שינויים טכנולוגיים תוך כדי ביצוע"

אלבז פירט את האתגרים בניהול הפרויקט: "ניהול שלו בתחילת הדרך, בלא תקציבים וכוח אדם. נדרשנו לאומדן כספי על בסיס תוכנית מתאר. הערכנו את העלות ב-2.4 מיליארד שקלים, ולבסוף הממשלה אישרה תקציב של 1.65 מיליארד שקלים. לתקציב זה קיבלנו תוספת של מאה מיליון שקלים". אתגר נוסף, ציין אלבז, "היה לתכנן היבטים שונים בפרויקט, בתנאים של אי ודאות, לגבש מתודולוגיות להפעלת חברת ניהול, תוך גיבוש חלופות. נדרשנו לקבוע עקרונות לתכנון בפרויקט עצמו, כאשר תוך כדי התכנון והמימוש הופיעו טכנולוגיות חדשות. היינו צריכים לבנות מודלים של סקרי סיכונים, עבור מקום הנמצא במניפת סחף של שני נחלים, עם צפי לשטפונות".

לדבריו, "היה עלינו לבנות את השדה תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים. היינו צריכים לחלק את הפרויקט למכרזים כך שהכל החל להתבצע – עוד בטרם הסתיים התכנון".

אלבז אמר עוד כי "התגברנו על השטפונות, כרינו תעלת ניקוז שטיפלה במאה אלף קוב. 'נכנסנו לנעלי' נתיבי ישראל ואנו היינו אלה שהקמנו את הגשר על כביש 90. ביצענו את הפרויקט במקביל למפעל הניקוז. עבדנו מול גופים רבים, ביניהם רת"א, רשות התעופה האזרחית, משרד הביטחון, רכבת ישראל ועיריית אילת. ניהלנו ממשקי עבודה מול 7 קבלנים באתר, ומול עמידה קשוחה של רשויות שונות".

"התגברנו על שינויים טכנולוגיים תוך כדי ביצוע", סיכם אלבז, "התגברנו על עודפי חפירה גדולים – היה לנו עודף של מיליון קוב. ניצלנו מים מליחים בשטח להידוק עבודות עפר. ניצלנו מאגרי מים כמאגרי קור. התגברנו על הפרעות מצד גדר צה"ל. עמדנו בפרויקט בכל דרישות ICAO ודרישות חוק הטיס. השדה קיבל כל אישורי האכלוס. חרגנו בפרויקט בהיבטי לו"ז ותקציב".