על גאווה בהיי-טק, גיוון תעסוקתי – ופונדקאות

"כדי לעבור את תהליך הפונדקאות, גרנו, בן זוגי ואני, שש שנים בסן פרנסיסקו. התהליך היה ארוך ויקר. רבים מחברינו עושים את דרכם במטוסים, כיוון שלא ניתן לבצע את התהליך בארץ, וחבל שזה המצב", כך אמר רפי מרגליות, בכיר בתעשיית ה-IT העולמית, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל אירועי הגאווה 2019.

"כאשר הבן השלישי נולד, חזרנו ארצה", אמר מרגליות. "הילדים מאוד גאים ומבסוטים מזה שיש להם שני אבות. הם חושבים שזה דבר מאוד מיוחד להיות משפחת בנים. הם גדלו מגיל אפס בידיעה שאין להם אימא. לימדנו אותם שכשהם רצים קדימה, נופלים ומקבלים מכה – ומישהו ניגש לשאול 'איפה אימא?', הם עונים: 'אין לי אימא, יש לי שני אבות'. לשמחתנו, הסביבה ישר מחייכת ומחבקת, כאשר שומעים משפט כזה מילד קטן. בדרך זו הם למדו שזה משהו ייחודי, שמייצר אמפטיה אצל הסביבה".

מרגליות, בן 45, חי בזוגיות זה 15 שנים. לו ולבן זוגו, זיו, מורה בתיכון, יש שלושה בנים, בגילאי 8, 10 ו-12. את דרכו בתעשייה החל מרגליות כשהיה סטודנט באינטל ישראל, שם שימש כמפתח תוכנה. ב-1998 הוא עבר למרקורי ביהוד. בעסקת ענק, הגדולה ביותר לשעתה (ב-2006), רכשה HP את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר. על בסיס הרכישה הקימה חברת הענק הגלובלית את עסקי התוכנה שלה בישראל ומרגליות התקדם בה. ב-2011 הוא מונה למנהל מו"פ בחטיבת התוכנה של HP העולמית, ועם פיצולה במחצית העשור הנוכחי מונה לסגן נשיא בכיר ב-HPE העולמית ולמנכ"ל מרכז הפיתוח של HPE תוכנה בישראל. החברה מכרה את עסקי התוכנה שלה למיקרופוקוס ומרגליות משמש בחברה כסגן נשיא בכיר וכמנכ"ל חטיבת Application Delivery Management.

במסגרת תפקידו אחראי מרגליות על יותר מ-1,000 עובדים, מתוכם מאות בישראל. לדבריו, מרכז הפיתוח בארץ מוביל פיתוח מוצרים בתחום ה-DevOps הארגוני. בנוסף, הוא עוסק בחזית הטכנולוגית בתחומי הסייבר, ה-IT ההיברידי והאנליטיקה החיזויית. החטיבה בראשותו של מרגליות אחראית לפיתוח שירותים ומוצרי תוכנה המשקפים מחזור שנתי של יותר ממיליארד דולר.

"תהליך היציאה מהארון לעולם לא נגמר"

"יצאתי מהארון בגיל 24", סיפר. "לא חוויתי אירועים על רקע נטייתי המינית, גם לא כאשר התחלתי את דרכי המקצועית בתור מתכנת זוטר בארגון. אבל יש אבל: בכל פעם שעברתי שינוי ארגוני או בכל פעם שהגיע מנהל חדש הייתי צריך לצאת מהארון שוב. תהליך היציאה מהארון לעולם לא נגמר. עליך לשוב ולספר מי אתה ומה אתה, כי ההנחה של הסביבה היא שאתה סטרייט, ואתה צריך להסביר שלא כך הדבר במקרה שלך. עד שאינך מספר, זה שמולך – מנהל, עובד מקביל או לקוח – לא יודע".

"האתגר בלצאת מהארון תמיד קיים, גם בעבודה – בכל סביבה: בארגון היי-טק או בארגון מכל מגזר תעשייתי אחר", ציין מרגליות. "בסופו של דבר, מדובר תמיד באנשים. כיום, בהרבה מקומות, כשאנשים פוגשים אדם שהוא הומו – אין להם בעיה עם זה. פעם המצב היה שונה. כשאנשים לא ידעו שאני הומו, עפו בדיחות הומופוביות סביבי. ברגע שסיפרתי מי אני – הבדיחות פסקו".

"נעשות פעולות רבות לגיוון תעסוקתי בהיי-טק"

מרגליות אמר כי "נעשות פעולות רבות לגיוון תעסוקתי בענף ההיי-טק. ארגונים מתחרים על כל עובד וחורטים על דגלם את הנושא. גיוון תעסוקתי מניב שיפור של התוצאות ותפוקה, מביא לעידוד היצירתיות ולהרחבת כמות העובדים הפוטנציאליים. אני מאמין שהענף יכול להיות מוביל דרך לעידוד גיוון תעסוקתי וקבלת האחר בארגונים שמרנים ומסורתיים יותר".

באשר לנעשה במיקרופוקוס בהקשר זה הוא אמר כי "אנחנו פועלים לגיוון תעסוקתי במובן הרחב, ובעזרת ארגון LGBTech חתמנו על מסמך לקידום גיוון תעסוקתי עבור הקהילה הגאה. בנוסף, אנחנו פועלים רבות לקידום נשים בהיי-טק, בין השאר בפעילות עם פרלמנט 51 – ארגון שקם לסייע לקידום שוויון הזדמנויות לנשים בעבודה. חתמנו על אמנת התחייבות לעמידה בסטנדרטים ולקידום נשים. כמו כן, אנחנו פועלים רבות לשילוב חרדים וערבים בחברה".

לסיכום, הוא ביקש לומר משהו על מצב הקהילה הלהט"בית במדינה. לדבריו, "ישראל הובילה במשך שנים רבות את המאבק לשוויון לקהילה הלהט"בית. צה"ל הוא אחד הצבאות המתקדמים בתחום. אני מקווה שהמדינה תמשיך בדרך חלוצית וחשובה זו, גם ולמרות גורמים פוליטיים, שמנסים להחזיר אותנו לימי התנ"ך".