בעולם היזמות, תל אביב ויפו רחוקות שנות אור זו מזו; כך זה ישתנה

"המשימה שלנו היא להנגיש יזמות בפריפריה הגאורפית והחברתית של ישראל, במטרה לייצר מובילות חברתית ולחבר בין אומת הסטארט-אפ. שמתמקדת באוכלוסייה ובמיקום מסוימים, בעיקר בתל אביב רבתי, לבין אוכלוסיות מגוונות יותר. אנו עובדים עם החברה הערבית, החרדית, פריפריה גיאוגרפית כמו לוד, אופקים, העיר התחתית של חיפה ועוד. כיום, לפי כל הנתונים, רק 8% מקרב האוכלוסיה בישראל שייכים לסטארט-אפ ניישן, ורק 15% הם בעלי נגיעה כלשהי ברמת ה-'מכירים מישהו שעובד בהיי-טק'. המטרה שלנו היא להיות חלק מוביל בתהליך השינוי של הנתונים הללו, להפוך זאת ל-100%", כך אמרו חולוד עיוטי ואריאלה רוזן, מנכ"ליות משותפות של ארגון פרזנטנס.

יצוין כי עם מינויין באחרונה של עיוטי ורוזן, פרזנטנס הפך באחרונה לארגון היזמות הראשון בארץ המנוהל על ידי שתי נשים – ערביה ויהודיה.

"הנתונים לא טובים. סקר שערכנו העלה כי 60% לא מכיר ולא מישהו שעובד בהיי-טק או בעל היכרות מינימלית. משם נולדה תכנית 'מייד אין' שיזמנו. המדובר לא רק בקידום אקסלרטור מיוחד לאוכלוסיה זו, אלא מתן מענה לצורך הרבה יותר עמוק כמו להכיר לה את המושגים של עולם היזמות, עד כדי מה זה היי-טק, למשל. כשהתחלנו בפרויקט ביפו עשינו סקר והבנו שאלה שנמצאים מסביב למרכזי ההיי-טק והיזמות, כמו תל אביב או עמק הסיליקון, הם למעשה האנשים הכי פחות מעורבים בכך. כך גם ביפו", אמרו.

לדברי עיוטי, "בניגוד לסטיגמה, מדובר כן בסטארט-אפיסטים. ישנה חוסר הבנה שלעבוד לא חייב להיות רק שליח או מוסכניק. ההיכרות עם העולם החדש לא קיימת במקומות כאלו ואנו כאן כדי לשנות זאת. דיברנו עם בעלי עסקים, מובילי דעה, מנהלי בתי ספר ואפילו אנשי דת ביפו, שייח'ים ורצינו להבין למה אין יזמות ביפו? מה חסר לבני נוער על מנת לפתחם בתחום? יש המון שכונות פשע, התדרדרות לסמים. הרבה דברים רעים ובתי ספר. מחנכים עובדים קשה כדי כדי שתלמיד יסיים תיכון אבל אין מעבר. אם מזהים חמישה תלמידים מצטיינים, בהם יושקעו המשאבים הנתונים עצובים, 40% נושרים. מהנותרים, רק 60% מקבלי בגרות. יש עבודה זמינה בכל רגע נתון בתל אביב מחר אוכל להיות שליח או כטבח עם משכורת מספקת אבל זה מייצר מעגל שלא יוצאים ממנו".

סדנאות חדשנות במסגרת בית הספר

במסגרת פעילויותיו, הארגון מוביל מודלים חדשניים לקידום אקו-סיסטם יזמי ותכניות יזמות בקרב קהילות מגוונות. בבסיס פעילותו של הארגון עומדת התפיסה לפיה יזמות היא כלי הכרחי להעצמה אישית, מקומית וכלכלית ובכך מצמצמת פערים חברתיים וכלכליים, מאפשרת מוביליות חברתית ומייצרת צמיחה והכללה חברתית. בין התכניות שהוביל הארגון ניתן למנות את המאיץ הראשון ליזמות חברתית, המאיץ הראשון ליזמות טכנולוגית בחברה הערבית, המאיץ הראשון לנשים בחברה החרדית והמאיץ הראשון מסוגו בעולם לטכנולוגיה מסייעת – פתרונות עבור אנשים עם מוגבלות. עד היום, הוביל הארגון 50 תכניות יזמות ואקסלרטורים עם מעל 900 בוגרים ו 550 וסטארט-אפים ומיזמים שהושקו, ומאות מיליוני שקלים שהושקעו בהם.

כמו כן במסגרת פעילות הארגון מתקיימות בבתי ספר סדנאות חדשנות בזמן הלימודים במטרה לקדמם לפתח מיזם משלהם וכן נערכים לתלמידים סיורים בחברות ההיי-טק המובילות בישראל, ביניהן פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל, Wix ואחרות, המשתפות פעולה עם הארגון.

לדברי עיוטי, "ההשפעה מאוד משמעותית. יש לנו תלמידת חמש יחידות במתמטיקה, שהשתתפה במחזור הראשון של התכנית ובעקבות זאת הביעה את הרצון לעבוד בהיי-טק", אמרה. כיום ישנם 1,500 בוגרים לתכנית ביפו והיא צפויה להתפתח לבתי ספר נוספים, ביניהם בחיפה ובירושלים. כמו כן, תלמידים רבים בפרויקט פיתחו מיזמים, שנמצאים בשלבי פיתוח והתקדמות שונים.

רוזן הוסיפה ואמרה כי "בירושלים, השאיפה היא להתמקד גם במזרח העיר. במהלך גיוס כספים נעשה שיתוף פעולה עם עיריית ירושלים. בחיפה הצלחנו לבצע פיילוט, דומה לזה שנערך ביפו, והפרויקט יתחיל עם בתי ספר מגוונים, כמו בתי ספר דתיים וערבים. אנחנו מתכוונים להמשיך עם הפרויקט לערים נוספות, בסיוע עיריות שונות ברחבי הארץ".

בוגרי תכניות היזמות של הארגון יזמו ופיתחו בעשור האחרון מגוון רחב של אפליקציות, קהילות, עמותות ומיזמים התומכים באוכלוסיות שונות ומייצרים שינוי חברתי, צמיחה וצמצום פערים חברתיים. בין הפרויקטים המרכזיים של הארגון ניתן למצוא את קהילת מאמזון, המפגישה בין אימהות; הסטארט-אפ Innosphere, שפיתח קסדה המסייעת בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז כתחליף לריטלין; פיתוח חדשני לפיזיותרפיה ושיקום דרך גיימינג; מיזם המקדם מוגנות מינית בחברה הדתית והחרדית ("לתת פה"); ואפליקציה המנגישה סמארטפונים וטאבלטים לאנשים עם מוגבלויות בשם Sesame.