אקטיביסט סעודי נוסף טוען שהותקף בסייבר על ידי NSO הישראלית

גהנם אלמסריר, פעיל זכויות אדם סעודי, הגולה בבריטניה, טוען כי הותקף בסייבר על ידי תוכנת פגסוס של חברת הריגול ההתקפי בסייבר הישראלית, NSO.

אלמסריר, החי בלונדון תחת הגנת המשטרה בבריטניה, שלח מכתב לשגרירות הסעודית בבריטניה, ובו טען כי היווה יעד למתקפה של רוגלה שהגיעה מסעודיה.

במכתב, שהגיע לידי הגארדיאן הבריטי, נטען כי פגסוס, התוכנה הידועה לשמצה, אשר מנצלת פגיעויות בגרסאות ישנות של ווטסאפ, כדי להתקין בסתר רוגלה על טלפונים ניידים – שימשה את התוקפים כדי לקבל גישה לטלפון שלו.

אלמסריר מתגורר בלונדון מאז 2003. יש לו יותר מ-40,000 עוקבים בטוויטר ויותר מ-230 מיליון צפיות בערוץ יו-טיוב שלו, שבו הוא נוהג באופן קבוע למתוח ביקורת משעשעת וסאטירית על משפחת המלוכה הסעודית.

במכתבו אמר אלמסריר כי קיבל הודעות טקסט חשודות ביוני 2018. מומחי סייבר עצמאיים ערכו מעקב אחר ההודעות, והם הצליחו לקשר אותן ל"מפעיל של פגסוס שממוקד בסעודיה". לפי המומחים, ההודעות החשודות קשורו למתקפה נפרדת שנערכה, על מבקר אחר של השלטון הסעודי.

על פי אלמסריר, עדויות וסימנים שהיו על שני מכשירי ה-iPhone שלו, יחד עם העובדה שהוא לחץ על הקישורים החשודים שנשלחו אליו, כמו גם השימוש הנרחב שעושה ערב הסעודית בתוכנת פגסוס – כל אלה מובילים למסקנה יחידה, לפיה סעודיה היא האחראית על משלוח ההודעות החשודות, שהביאו לכך שהמכשירים שלו נדבקו ברוגלה.

על פי הגרדיאן, "כמות גדולה של מידע פרטי של אלמסריר הייתה מאוחסת במכשירי הטלפון הניידים שלו… לרבות מידע על חייו האישיים, משפחתו, מערכות היחסים שלו, מצבו הבריאותי, הכספים שלו ועניינים פרטיים, הקשורים לעבודתו לקידום זכויות האדם בסעודיה".

מסייעת לממשלות לעקוב אחרי טלפונים ניידים

זה אינו המקרה הראשון שנטענות טענות לשימוש בפגסוס הישראלית על ידי השלטון הסעודי. בדצמבר 2018, עומר עבדול עזיז, פעיל חברתי סעודי המתגורר בקנדה, הגיש תביעה נגד NSO. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט בתל אביב, נטען כי NSO סייעה לממשל הסעודי בכך שהרוגלה שהושתלה בטלפון הנייד שלו שאבה מידע על שיחותיו עם העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח על ידי אנשי הממשל הסעודי באוקטובר 2018 בקונסוליה הסעודית באיסטנבול שבטורקיה.

בנובמבר האחרון פרסם עיתון הארץ כי חברת הסייבר הישראלית ניהלה בשנת 2017 מגעים עם סעודיה למכירת הרוגלה המאפשרת לעקוב אחר מכשירי טלפון סלולריים. במסגרת התביעה, ביקש עזיז לחייב את NSO לשלם פיצויי בסך 600 אלף שקלים, וכן שבית המשפט יוציא צו מניעה שיאסור על NSO למכור את הרוגלה שלה לסעודיה, כמו גם למשטרים אחרים, אשר בשל השימוש בה לרעה, הם מפרים חוקים בינלאומיים ופוגעים בזכויות אדם.

על פי עזיז, "המערכות של NSO שימשו לריגול אחרי השיחות וההודעות הרבות של התובע עם העיתונאי חאשוקג'י. גילוי התוכן של השיחות וההודעות בין השניים באמצעות הרוגלה של NSO היה בעל תרומה ממשית להחלטה לחסל את חאשוקג'י".

באוקטובר 2018 פורסם כי סוכני ביון סעודים ניצלו את הרוגלה של NSO כדי לעקוב אחר עזיז – כך לפי דו"ח של ארגון Citizen Lab שבאוניברסיטת טורונטועוד פורסם ב-2018 כי השלטון באיחוד האמירויות במפרץ משתמש ברוגלה של NSO כדי לעקוב אחר מתנגדי משטר. המעקב נעשה גם אחר סעד אל חרירי, ראש ממשלת לבנון, ופקידי ממשל בכירים בארצות ערב, אחד מנסיכי סעודיה, מנהיגי קטאר ועיתונאים מקטאר. המעקב הטלפוני נמשך יותר משנה.

לפי תביעות משפטיות נגד החברה הישראלית, המתקיימות בישראל ובקפריסין, ברוגלה לא נעשה שימוש כפי שהובטח, אלא היא נוצלה למעקב אחר יריבים פוליטיים מבית ומחוץ. את

אזרח קטארי ועיתונאים ופעילי זכויות אדם ממקסיקו, כולם קורבנות של מעקב וריגול של NSO. לפי המגזין פוריין פוליסי, המעקב של NSO נעשה על יותר מ-175 בני אדם בעולם, מאז 2016.

חברת הסייבר, המסייעת לממשלות לעקוב אחרי טלפונים ניידים, פיתחה מערכת למעקב אחר שיחות ונתונים ממכשירי סלולר, שמשמשת גופי ביטחון וממשלות. פגסוס, התוכנה שפותחה, מאפשרת לגופי ביטחון להשתלט על מכשירים ניידים באופן מלא: להקליט שיחות ולקבל גישה לתמונות, לסמסים, לתעבורת אינטרנט ולפעילות המשתמש ברשתות החברתיות, וכן לשלוט מרחוק במכשיר בצורה אקטיבית. ציוד ההאזנה שהחברה מפתחת מבוסס על סוסים טרויאניים ומשמש למטרות ריגול ומודיעין. הרוגלה של פגסוס נשארת חבויה והיא קלה לשימוש.

ביוני 2018 פורסם כי עורכי דין בכירים לזכויות אדם, עיתונאים ופעילים הנאבקים בשחיתות במקסיקו היו נתונים למעקב ברוגלת NSO, שנמכרה על ידי הממשלה המקומית. גם ממשלת פנמה רכשה את הרוגלה, והנשיא עשה בה שימוש נגד מתנגדים פוליטיים.

ב-NSO אומרים כל העת כי מוצריה "סייעו לממשלות למניעת פיגועי התאבדות, לעצירת ברוני סמים וסוחרים בנשים וסייעו בהשבת קורבנות חטיפה. החברה מספקת את הטכנולוגיה אך ורק לסוכנויות ממשלתיות מורשות למטרה הבלעדית של מאבק בפשע וטרור. על אף שהחברה אינה יכולה לאשר איזה גוף לקוח או אינו לקוח שלה, כל דבר שאינו קשור בחקירת ומניעת פשע וטרור ייחשב לשימוש לרעה של הטכנולוגיה וייחקר. החברה מתייחסת לשימוש לרעה במלוא הרצינות, ויש לה את הזכות לנתק את המערכת אם הדבר נדרש".