"העובד האג'ילי הוא הומו-אדפטוס"

"אם ניקח אדם שחי בשנת 1500, ונקפיצו במכונת זמן לשנת 1750, הוא יתרשם מההתקדמות האנושית אבל יוכל להתמודד עימה; אולם אם ניקח מישהו מ-2750 ונקפיצו בזמן ל-2,000, יש סיכוי שהוא יתאבד בקפיצה, כי השינוי יהיה קשה לו לעיכול"'' אמר ליאור פרנקל, CPO ושותף ב-ג'ולט

ליאור פרנקל, CPO ושותף ב-ג'ולט.. צילום: ניב קנטור

"הבעיה של חלק מהעתידנים היא שהם טועים בחיזוי שלהם. בולט ביניהם לטובה הוא ריי קורצווייל, שחזה בבהירות תהליכים והתקדמויות טכנולוגיות רבים. על כל אחד ואחד לאמץ את החדשנות המקיפה אותו, על מנת להצליח בתפקידו", אמר ליאור פרנקל, CPO ושותף ב-ג'ולט.

פרנקל דיבר במליאה המרכזית בכנס Agile Israel 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספרקס, נערך אתמול (ג') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. הכנס נערך זו הפעם ה-12, תחת הכותרת All Together Now. את המליאה המרכזית הנחתה יעל גרוהמן-רבינוביץ', שותפה ומאמנת בכירה לאג'ייל, אג'יילספארקס.

פרנקל פתח את הרצאתו באגדה על ממציא משחק השחמט, שהוזמן אל קיסר סין. הקיסר שאל מה ירצה כאות תודה על המשחק. לממציא השחמט הייתה בקשה מוזרה ודי צנועה: "תן לי גרגרי אורז על משבצות לוח השחמט, כשבכל משבצת יש כמות כפולה של גרגרים מהקודמת לה".

הקיסר, שהתרגל לבקשות גדולות יותר, שאל אם זה כל מה שירצה והממציא השיב לו בצניעות שדי לו בגרגירי האורז שביקש. "כמה טיפש יכול אדם להיות…", חשב הקיסר והסכים לבקשתו.

פרנקל הסביר כי "הקיסר לא היה בעל ידע בסיסי במתמטיקה, ולכן לא זיהה בחישוביו שהכמות של האורז שתונח על לוח השחמט היא בלתי נתפסת וגדלה באופן אקספוננציאלי, ותעמוד על קילוגרם אורז במשבצת ה-15, טון אורז במשבצת ה-25, 1,000 טון במשבצת ה-35 וכו'".

העולם כיום, אמר פרנקל, "לא רק מתאפיין בשינויים טכנולוגיים רבים, אלא גם בקצב שינוי מהיר יותר. אם ניקח אדם שחי בשנת 1500, ונקפיצו במכונת זמן לשנת 1750, הוא יתרשם מההתקדמות האנושית, אבל יוכל להתמודד עימה. אולם אם ניקח מישהו מ-2750 ונקפיצו בזמן ל-2,000, יש סיכוי שהוא יתאבד בקפיצה ממגדלי עזריאלי, כי השינוי יהיה קשה לו לעיכול".

קחו לדוגמה, אמר פרנקל, "את כלל השינויים שחווינו מאז תחילת המיליניום ועד כיום, פרק זמן של פחות משני עשורים. בשנת 2000 לא היה WAZE או ג'ימייל, ה-Wi-Fi היה רע, האינטרנט רק הומצא וחיפשנו עבודה בלא לינקדאין. המון השתנה בשני עשורים". הוא ציטט את קורצווייל, שאמר בספרו "הסינגולריות קרובה", כי בתוך 20-25 שנים, דהיינו עד שנת 2035 ו–2040 , יוכל האדם לחיות כמה שנים שירצה וזאת הודות לננוטכנולוגיה, אשר תעצור ואף תדע להפוך את כיוונו של תהליך ההזדקנות, לרפא כמעט כל מחלה אנושית ואף לשפר את היכולות הביולוגיות האנושיות הרבה מעבר למה שהן כיום.

הצרכים ישתנו בשנים הקרובות

עוד ציין פרנקל את סטיוון-דיוויד ששון, מהנדס חשמל שהמציא את המצלמה הדיגיטלית הראשונה באיסטמן קודאק בשנות ה-70'. למרות חשיבותה של ההמצאה, הוא זכה לכתף קרה מהנהלת החברה, שנהנתה מהרווחים שבסרטי הצילום (פילמים).

"הדרך להתמודד עם הקצב האקספוננציאלי של השינויים כיום", סיכם פרנקל, "היא הבנה שהצרכים ישתנו בשנים הקרובות. יידרשו חשיבה אנליטית וחדשנות. ידרשו כישורים שלא נרכשים בבתי ספר. יושם דגש על למידה מבוססת אינטיליגנציה ריגשית, יצירתיות ומקוריות. כדי להצליח, על העובד האג'ילי להיות הומו אדפטוס, כזה המבין, מסתגל ומשתנה אל מול העולם המשתנה במהירות. עליו לקדם בברכה את השינויים, למרות החששות. הוא נדרש להשתפר תוך כדי מעגל משובים, עליו לספק תוצרים במהירות, לשנות את עצמו מהר יותר, ליפול ולא לפחד מכך – ולקום במהרה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים