משואת הפריפריה: מקסין פסברג

פסברג, היחידה מבין מדליקי המשואות כאן שהדליקה משואה גם בטקס האמיתי בהר הרצל, יכולה הייתה בנקל להיות גם היא בין מדליקי משואת החלוציות. אלא שבעינינו, היא מתאימה יותר למשואת הפריפריה, מאחר שיחד אתה, ובחלק מהזמן אף בהובלתה, אינטל השתקעה במקומות כמו ירושלים וקריית גת, וסיפקה ועדיין מספקת אלפים רבים של מקומות עבודה מחוץ לאזורי ההיי-טק המרכזיים כתל אביב וערי השרון.

היא התחילה כמהנדסת ליתוגרפיות ב-Fab 8 – המפעל של החברה בבירה – והמשיכה כאחראית קשרי קהילה. באמצע שנות ה-90' היא הייתה בין מקימי מפעל Fab 18 של אינטל בקריית גת ולאחר שהוקם ניהלה את חטיבת ההנדסה בו – ובהמשך את המפעל כולו (בצוותא עם אלכס קורנהאוזר). במעלה הדרגות באינטל היא טיפסה להיות מנהלת המפעל הבולט של אינטל בישראל – Fab 28, גם הוא בקריית גת, סגנית נשיא עולמית ומנכ"לית אינטל ישראל. היא פרשה מתפקיד זה בשלהי 2016, אבל עדיין עובדת באינטל, כאחראית על המיזוג בינה לבין מובילאיי – החברה הירושלמית שהיא רכשה באקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית, בסך של 15.3 מיליארד דולר.

בפעולתה הוכיחה פסברג לא רק את החשיבות בהתברגותן של נשים רבות בתפקידי מפתח בהיי-טק הישראלי, אלא גם שהיי-טק לא חייב להיות רק במרכז, ושרצוי שהוא יהיה בכל הארץ ולכל שכבות הציבור.

עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר באבקום. צילום: פלי הנמר

מועמד נוסף: עימאד תלחמי -חברת הקול סנטרים באבקום (דלתכם בערבית בתוספת צליל היי-טקי בדמות הסיומת Com), שתלחמי מנהל אותה ויחד עם ד"ר יוסי ורדי היה ממקימיה, מעסיקה בעיקר נשים וממוקמת כמעט רק בפריפריה: בתפן, משגב, מגדל העמק, באר שבע ודליית אל כרמל. עם זאת, החברה לא ויתרה על המרכז ונמצאת גם בפתח תקווה. בנוסף, הוא הקים, יחד עם ד"ר אראל מרגלית וחמי פרס, את חממת תקווין, שמקדמת סטארט-אפים במגזר הערבי, כחלק מהחזון שלו שלפיו בני המיעוטים ותושבי הפריפריה צריכים להצטיין יותר מעמיתיהם היהודים במרכז.

לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.