המבקר: כפילויות ובזבוז כספים במכרזים ממשלתיים בתחום התקשוב

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתריע בדו"ח השנתי שלו, שפורסם היום (ב'), על ליקויים בדרכי ההתקשרות של הממשלה עם חברות חיצוניות בתחום התקשוב. המבקר כותב כי היקף ההתקשרויות של הממשלה עם גורמים חיצוניים מגיע ל-3.5 מיליארד שקלים בכל שנה, אולם רק חלק קטן מהן נעשה באמצעות מכרזים מרכזיים, דרך החשב הכללי במשרד האוצר, ואילו היתר נעשה על ידי המשרדים עצמם. בהעדר מערכת מכרזים מרכזית שמנהלת אותם, משרדי ממשלה רבים, חלקם קטנים, לא נהנים מהתוצאות של המכרזים שניהלו משרדים גדולים יותר.

בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2014 נקבע כי לצורך מתן סמכויות, כלים ומשאבים בידי התקשוב הממשלתי למימוש תפקידיו, על החשב הכללי והממונה על התקשוב הממשלתי להכין תכניות עבודה שנתיות משותפות בנושא רכש מרכזי בתחום פעילות התקשוב הממשלתי. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018, כשלוש שנים וחצי לאחר כניסת החלטת הממשלה האמורה לתוקף – הדבר טרם בוצע ותכנית שכזאת עדיין לא הוכנה.

עוד נכתב בפרק זה כי לא נמצא תיעוד לכך שמינהל הרכש דירג לפי סדר עדיפויות את המכרזים המרכזיים שתכנן לפרסם, וכל זאת בהתאם לאמות מידה שקבע ועל פי הצרכים העדכניים של המשרדים.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום: ניב קנטור

ליקוי נוסף נמצא בתפעול מערכת ה-CRM של מינהל הרכש. על פי הדו"ח, חלק מהמנמ"רים הממשלתיים לא שולחים את בקשותיהם הרלוונטיות למינהל באמצעות מערכת זו, אלא ישירות לדואר האלקטרוני של אחד מהעובדים במינהל. בקשות אלה לא מוזנות למערכת ה-CRM לאחר קבלתן, ובכך נפגע שיתוף המידע המקצועי של המינהל.

הביקורת מעלה ש-87% מהמנמ"רים הממשלתיים (שהשיבו על שאלון שהמבקר שאל אותם) הצביעו על העדר מכרזים מרכזיים או הסכמי מחירים מרביים בשורה של תחומי התקשרות. למרות זאת, חלק גדול מהם לא מעלה לפני מינהל הרכש את הצורך במכרזים אלה, על אף נחיצותם בעיניהם.

חלק מהמנמ"רים ציינו בתשובה לשאלון שבהעדר מכרז מרכזי, הם יזמו הליך רכש עצמאי. ואולם, בהתקשרויות נפרדות של יחידות ממשלתיות לגבי אותה מערכת נפגע היתרון לגודל של הממשלה, הן מבחינת כוח הקנייה והן מבחינת איגום המשאבים והחיסכון בעלויות התפעול.

המלצות המבקר

שפירא ממליץ שכדי למצות את יתרון הגודל של הממשלה בכוח הקנייה ובאיגום המשאבים, חיוני שהחשב הכללי במשרד האוצר ורשות התקשוב יגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם. זאת, על אף שהמבקר מציין שבשנים קודמות, ראשי רשות התקשוב דרשו יותר מפעם אחת מהחשב הכללי להקים מנגנון של מכרזים מרכזיים ולקיים מכרזי רוחב רבים יותר. כך, למשל, מאוגוסט 2018 ועד היום לא פרסם מינהל הרכש כל מכרז שהוא בנושא פיתוח מערכות מידע על אף שהיה צורך בכך.
"כדי לייעל ולקצר את תהליך ההתקשרות בתחום התקשוב במשרדים ולקדם את החדשנות במגזר הממשלתי, ונוכח הבקשות החוזרות והנשנות של רשות התקשוב, עוד מ-2016, לדון בצורך בתיקון תקנות חובת המכרזים והוראות תכ"ם בתחום התקשוב, על החשכ"ל לקדם את בחינת הנושא ולהכריע בו. כמו כן, עליו לאפשר ולעודד פרסום של מכרזים המשותפים לכמה משרדים. אשר לרשות התקשוב, עליה לעודד שיתוף קוד תוכנה בין המשרד הממשלתי שפעל לפתח אותו ובין משרדים אחרים, כחלק ממדיניות הקוד הפתוח".

מרשות התקשוב נמסר בתגובה כי "בפועל יש שיתוף פעולה מלא בינינו לבין מינהל הרכש, שנותן מענה לצרכי המשרדים והמנמ"רים, ומאפשר ליחידות התקשוב במשרדים השונים לעשות במערכות הנרכשות שימוש".