"יש חשיבות לשת"פ בין האקדמיה לתעשייה – לקידום הערים החכמות"

מרכז בר אילן לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן ערך בשבוע שעבר כנס ראשון מסוגו שעסק בשיתוף פעולה בין האקדמיה, הממשל המקומי והתעשייה לפיתוח העיר החכמה. ד"ר איל יניב, ראש המרכז וראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה, סבור שיש חשיבות רבה ליצירת שיתוף פעולה שכזה, במטרה לקדם את האקו-סיסטם של הערים החכמות.

במפגש השתתפו למעלה מ-100 אנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות, נציגי רשויות מקומיות, מנהלים בחברות טכנולוגיות ויועצים. מטרת המפגש, אמר יניב, הייתה להציב שאלות שמעסיקות את בעלי העניין השונים.

בהרצאתו סיפר יניב כי המרכז לערים חכמות הוקם לפני שלוש שנים, במסגרת בית הספר למינהל עסקים בבר אילן, והוא אחד מ-12 מרכזי אימפקט (השפעה) שהאוניברסיטה הקימה על מנת לחזק את הקשר שבין הפעילות האקדמית לקהילה. "המטרה שלנו היא לשתף חוקרים מתחומים שונים שיגעו בעולמות הרבים שהעיר החכמה מטפלת בהם", אמר.

המרכז פועל בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות רבות, ובראשן שבע הרשויות שמסביב לאוניברסיטת בר אילן – רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, קריית אונו, גבעת שמואל וגני תקווה, והוא מבצע איתן פרויקטים שונים בתחום העיר החכמה. "כמו כן", אמר יניב, "אנחנו מעודדים שיתוף פעולה עם התעשייה שיש לה נגיעה לעיר החכמה ועם סטארט-אפים, שמוזמנים להטמיע בקמפוס פתרונות שונים כדי לבצע הוכחת יכולת. אנחנו מעמידים לרשותם את התשתיות". אחד הפרויקטים המעניינים הוא הצבת אוטובוס אוטונומי שינוע ברחבי הקמפוס, כשירות פנימי לכל באי האוניברסיטה.

"המציאות היא שיש יותר שאלות מתשובות"

בדבריו התייחס יניב לעיר החכמה על היבטיה השונים. "עיר חכמה פירושה שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת כדי לשפר את איכות החיים של תושבי הערים", אמר ."המציאות היא שיש יותר שאלות מתשובות. דיון על עיר חכמה הוא למעשה דיון במעטפת אחת, שכוללת את המרכיבים הבאים: טכנולוגיה חכמה, עיר חכמה וקהילה חכמה".

הוא מנה את הנושאים המרכזיים למסגרת הדיון המחקרי שהמרכז שואף לקיים ביחד עם אנשי אקדמיה נוספים, כמו גם עם התעשייה והרשויות: תחבורה חכמה, משפט ורגולציה, טכנולוגיות עתידיות, וסביבה וקיימות.

בהמשך הרצאתו הציג יניב שאלות מחקר אפשריות: באיזו מידה התשתיות הקיימות ברשויות ערוכות להטמעת פתרונות עיר חכמה? ואיזו תשתית דרושה לכל טכנולוגיה כדי שניתן יהיה להטמיעה? כמו כן, הוא התייחס לנושאים כמו שילוב הדור החמישי בתחומים כגון תחבורה, רפואה ושירותים לאזרחים, מידת האמון שניתן לתת במערכות בינה מלאכותית ואיתור צרכים לא מסופקים.

מהן טכנולוגיות העיר החכמה שעתידות לשנות את חיינו?

ד"ר יניב הציג בפני המשתתפים את הטכנולוגיות העתידיות שאמורות לשנות את חיינו וקשורות בערים החכמות: רכב אוטונומי והתניידות חכמה, מערכות פינוי אשפה, אנרגיה חלופית ואפשרויות ייצור עצמי, בינה מלאכותית בקבלת החלטות, רפואה מרחוק ורפואה מותאמת אישית, תכנון עירוני מתקדם ודינמי, ומערכות החירום. "הדברים האלה יביאו לנו פתרונות כמו מדרכות חכמות, שימוש ברחפנים, תחבורה עילית, רפואה מרחוק, מציאות מדומה ורבודה, רובוטים ומסכים לבישים", אמר יניב.

כדי לטפל בכל הנושאים האלה, הציג יניב בפני המשתתפים את ההצעות לתחומי המחקר: התנהגות צרכנית, שיווק ומיתוג, יזמות אורבנית, כלכלה ומימון, ביג דטה ומערכות לומדות.

אחד הנושאים הנפוצים והמעניינים כשמדברים על ערים חכמות הוא שיתוף התושבים. במסגרת זו נעשים מחקרים לגבי מה חושבים או יודעים התושבים על העיר החכמה, האם הם שמעו בכלל על המושג הזה והאם היותה של עיר חכמה מהווה שיקול בבחירת מקום מגורים.

דרור מרגלית, סגן לטכנולוגיות במטה ישראל דיגיטלית. צילום: ניב קנטור

"חלק ניכר מהרשויות המקומיות עדיין פועלות ללא מערכות מחשוב"

דובר נוסף במפגש היה דרור מרגלית, סגן לטכנולוגיה במטה ישראל דיגיטלית. הוא סיפר על חבלי הלידה של המטה, שהוקם מתוך מטרה לצמצם את הפערים הדיגיטליים שקיימים בין הרשויות המקומיות בכל מה שקשור למחשוב ולטכנולוגיה. "זהו מסע ארוך שעדיין לא הסתיים", אמר מרגלית. "מתוך 265 רשויות מקומיות שיש בישראל, חלק ניכר עדיין פועלות ללא מערכות מחשוב ומידע".

הוא סיפר על תכניות שמומשו במטה בארבע השנים האחרונות, שבמסגרתן מקבלות רשויות מענקים למימון פרויקטי מחשוב, בגובה של עד שלושה מיליון שקלים כל אחת. זאת, ב-13 אזורים גאוגרפיים שהממשלה בחרה.

מרגלית אמר כי המטה עובד בשיתוף פעולה עם המרכז בבר אילן ועם גופים נוספים שפועלים בתחום. "יש על הפרק פיילוטים שעיקרם שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות, כי חשוב שרשויות חזקות יסייעו לחלשות יותר", ציין.

דוברים נוספים בכנס היו ד"ר יובל הדס, סגן ראש המחלקה לניהול באוניברסיטת בר אילן, שדיבר על אתגרי התחבורה בעיר החכמה, הפרופסורים אורן פז ויובל פלדמן, שעסקו בהיבטי משפט ורגולציה, וד"ר אורית רותם מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, שדיברה על היבטי איכות סביבה וקיימות בערים חכמות.