"האקזיט הוא כבר לא כל כך חלום; מצוקת כוח האדם תגבר"

שוק ההיי-טק הישראלי ממשיך להיות תזזיתי גם עם תומו של הרבעון הראשון של 2019: מספר החברות הרב לאומיות שפועלות כאן בעלייה – ולא רק חברות מארצות הברית ומאירופה, הגיוסים בסבבים הראשונים בירידה (מעיד על כך דו"ח שפורסם היום), ובתקופה האחרונה רואים יותר ויותר חדי קרן תוצרת כחול לבן – חברות שרוצות להגיע לשווי של מיליארד דולר כדי לצאת להנפקה בבורסה. בעיקר בנסדא"ק, למגינת לבם של ראשי הבורסה בתל אביב.

שוחחתי עם רותם דולב, דירקטורית בחטיבת הייעוץ האסטרטגי ומובילת מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל, על המגמות הבולטות כיום בשוק ההיי-טק הישראלי. "אחד הדברים המעניינים הוא השינוי במבנה של השוק", אמרה. "אם לפני עשור ויותר פעלו בישראל הרבה חברות בינוניות ומספר מצומצם של חברות גדולות ורב לאומיות, אלה האחרונות גילו את ישראל בענק ומספרן הולך וגדל. כיום יש 370 חברות היי-טק וטכנולוגיה שמפעילות מרכזי פיתוח בארץ. רוב המרכזים האלה התחילו ברכישות. מעטות החברות שהחליטו להקים כאן מרכז ללא קשר לרכישה. עבור רוב החברות האמריקניות, מרכז הפיתוח הישראלי הוא המוביל שלהן מחוץ לארצות הברית".

"דבר נוסף שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא שישראל היא שוק שבו בולטות לא רק חברות רב לאומיות אמריקניות (לצד המקומיות – י"ה), כי אם יותר ויותר חברות מהמזרח", ציינה. "בניגוד לאמריקניות, שאחת המטרות שלהן בהשתקעות בישראל היא חיפוש כוח אדם זול יותר, החברות מהמזרח באות לחפש כאן חדשנות נטו. ראוי לציין שאלה לא רק חברות טכנולוגיה, אלא גם חברות ביטוח, בנקים וקמעונות".

האם חדי הקרן יהיו הצ'ק פוינטים הבאים?

מגמה נוספת שמנתה דולב היא חדי הקרן. המגמה הזאת מנוגדת במשהו לחלום האקזיט הישראלי, שנראה שהוא עוד שם, אבל הוא מתקצר, או בעל תדירות נמוכה יותר. "בעבר, השיח היה על אקזיטים ולא על חדי קרן. בשנים האחרונות, מספר החברות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ולא נרכשו הולך ועולה", אמרה. "המגמה הזאת היא משמעותית ומביאה חברות ישראליות להתמודדות מול דברים שהן לא התמודדו אתם בעבר, כמו איך משמרים צמיחה וכיצד חודרים לשווקים נוספים".

הכל טוב ויפה, אבל החברות האלה לא גדולות ומספרן של ספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי הולך ויורד.
"נכון שיש בעיה ושנוצר ואקום, אבל החברות חדות הקרן שיצאו להנפקה (IPO) יכולות להתפתח להיות חברות כאלה. הן יכולות להיות ה-NICE והצ'ק פוינט הבאות".

"ככל שהענפים יותר בשלים, כך יש קושי לגייס ולחדש"

הכישלונות של סטארט-אפים רבים וההבנה שיותר ויותר קשה להקים חברות הזנק ובכלל – לחדש, הביאה לירידה בהשקעות בסבבים הראשונים, ובפרט בשלב ה-Seed, שהסכומים שהושקעו במהלכו צנחו ברבעון הראשון של השנה בכמעט 50% לעומת הרבעון המקביל ב-2018. "ככל שהענפים יותר בשלים, כך יש קושי לגייס ולחדש", אמרה דולב. "המגמה הזו גם מראה שהמשקיעים מחפשים חברות שכבר עשו בדיקת היתכנות, שכבר יש להן הוכחות מסוימות בשטח, כדי להוריד את רמת הסיכון".

הנתונים מעידים על עלייה במספר הסטארט-אפים שנסגרים, בעוד שמספר החברות שנפתחות נשאר פחות או יותר אותו הדבר. ממה זה נובע?
"זאת תופעה כלל עולמית. בישראל יש לה כמה הסברים: ראשית, כפי שאמרתי, העובדה שנהיה יותר ויותר קשה לחדש, לפחות בחלק מהענפים. הסבר שני הוא שהחברות הענקיות הולכות ומתעצמות, ונוגעות ביותר ויותר תחומים – ומאוד קשה להתחרות בהן, בעיקר בכמות הדטה שיש להן וביכולתן להביא את הצרכנים ואת נותני השירות. כתוצאה מכך, שוק ה-B2C בישראל נמצא בדעיכה, הוא כמעט שלא קיים כשזה נוגע לחברות ישראליות".

לעומת זאת, ציינה דולב, "ישראל שולטת במוצרים לארגונים. מספר החברות שמציעות מוצרי B2B הולך וגדל, ההשקעות בהן הולכות וגדלות, ויש יותר רכישות של חברות כאלה".

יש מגזרים שנתפסים כיותר זהירים בעבודה מול סטארט-אפים, כמו הבנקים. האם זה עדיין קיים?
"כן, אם כי פחות ארגונים מפחדים מסטארט-אפים ויותר ארגונים מבינים שצריכים לאמץ אותם, כולל בנקים. בהקשר הזה, ובכלל, יש מגמה של 'מיזוגים ורכישת משבשים', אפשר לומר שמיזוגים ורכישות הם המו"פ החדש".

למה הכוונה?
"הכוונה היא לכך שהרבה גופים מסורתיים מבינים שעליהם לבצע 'שיבוש' טכנולוגי ולהביא חדשנות. הם עושים זאת באמצעות מיזוגים ורכישות, כי הם רוצים להביא את המוצרים לשוק יותר במהירות ומבינים שאין להם את היכולת לעשות זאת לבד. זוהי מגמה כלל עולמית – למשל אצל ענקיות כמו אלפבית, אינטל ומיקרוסופט, שיש לה אחיזה גם בישראל".

עד כה התייחסנו לשלל מגמות, אבל לא לאחת הצרות הבולטות של ההיי-טק הישראלי: המחסור בכוח אדם. מה זה עושה לענף?
"יש חוסר במהנדסים ובמדעני נתונים, והמגמה הזאת תעלה בשנים הקרובות. כתוצאה מכך, נוצרת תחרות קשה על כוח האדם, שמובילה לכך שענקיות טכנולוגיה מוכנות לשלם משכורות שלא ידענו בעבר, כדי להשיג את ההון האנושי האיכותי ביותר. עקב כך, השוק הישראלי פחות תחרותי והאטרקטיביות שלו עלולה להיפגע. הדבר מוביל גם לכך שחברות ישראליות מתקשות בלגייס כוח אדם ופונות למיקור-חוץ במזרח אירופה. זה עלול לעצב את התעשייה שלנו בעתיד – לרעה מבחינת ההון האנושי הישראלי".