מהם האתגרים וההזדמנויות במהפכת התיירות הדיגיטלית?

זהו חלקו השני של סיקור הרב-שיח שאירחה מערכת אנשים ומחשבים בנושא האתגרים וההזדמנויות של עולם התיירות בעידן הדיגיטלי.

לאור העלייה העולמית בהיקפי התיירות, נוצרו הזדמנויות רבות לאופטימיזציה ומיצוי הפוטנציאל הקיים בתחום באמצעות טכנולוגיות חדשניות. הדיגיטליזציה הכובשת בהדרגה את ענף התיירות, מציגה שימושים רבים המסייעים לתייר המודרני למקסם את הטיול שלו בנוחות ובהינף אצבע על מסך הסמארטפון. אופן בחירת היעדים, רכישת החופשה, איתור מקום הלינה, השכרת הרכב, שימוש במוניות, כלי תעופה ונמלים, כל אלו עברו דיגיטליזציה ושינו את המציאות בתחום. כיום, יותר מתמיד, הצרכנים רואים בדיגיטל כיועץ האישי שלהם לענייני החופשה, ומותגי התיירות השונים מתאימים את הנכסים הדיגיטליים שלהם ואת הפעילות השיווקית לצרכן בעידן הדיגיטלי החדש. בצד זה, כמות המתווכים בין הצרכן לספק ירדה משמעותית. בזכות הדיגיטליזציה, מכשולים שהיו כמעט בלתי עבירים, כמו פערי שפה ותרגום או תורים ארוכים בנמלי – כיום נעלמים. הדיגיטל מלווה את צרכני התיירות בכל שלב של החופשה – מהרגע בו הם מתחילים לחלום על החופש, ועד הרגע שהם ממלאים חוות דעת על המלון בו שהו. אין ספק, עולם התיירות נהנה מאוקיינוס כחול של טכנולוגיות אשר ניתן להטמיע בשלל תחומים מעצם היותו רב-גוני, והסטארט אפ ניישן נענה לאתגר.

ד"ר נעם קוריאט, המוביל את נושא החדשנות במשרד התיירות, סיפק תובנות על מורכבות המעבר לדיגיטל עבור חברות התיירות. "טרנספורמציה דיגיטלית זה לא מעבר מאוף-ליין לאון ליין. היא מצריכה לכתוב את הסיפור העסקי של העסק בשפה חדשה", אמר.

ד"ר קוריאט מנה את הטרנדים הטכנולוגיים הבולטים הרלוונטיים לתעשיית התיירות. "במקום לדבר על Mobile First, צריך לדבר על AI First, הוא אמר. בעתיד הקרוב לא יהיו ממשקים ולא יהיו תפריטים באתרי התיירות. בסיוע טכנולוגיית AI, הלקוח יוכל לדבר ולבצע הזמנה קולית. המכשיר יבין את צרכיו של הלקוח ויתרגם לכדי ביצוע הזמנה, וזה עניין משמעותי עבור גופי תיירות גדולים. ברגע שהלקוח יוכל לדבר לאפליקציה והמערכת תעשה את הכל לבד, כמו לדוגמה ביצוע צ'ק אין בבית המלון, זה מייתר את כוח האדם בצורה משמעותית. אנו נראה בענף התיירות יותר ויותר שימוש ברובוטים שעושים פעילויות פיסיות במקום בני אדם. בשדות תעופה, במלונות וכדומה", הוא פירט. "טרנד חזק נוסף הוא User Simplicity . הרעיון הוא שהמערכת תעבוד בשביל הלקוח ולא הלקוח בשביל המערכת. המערכת תזהה מי הלקוח, מה הטעמים, הצרכים וההעדפות שלו ותיתן לו מידע רלוונטי ומתאים עבורו במקום להציף אותו במידע".

נושא מרכזי נוסף, ציין ד"ר קוריאט, הוא השימוש בדטה- לצורך אופטימיזציה. יש המון דטה בעולם התיירות, שאינו מנוצל בצורה אופטימלית. השימוש במידע, יעזור לעוסקים בענף להביא ללקוחות את המוצר הנכון". לדבריו, "ישראל היא שחקן משמעותי בטרוול-טק, ויש כאן קהילת סטארט-אפים מאוד מפותחת. רק לאחרונה זכה הסטארט-אפ הישראלי Refundit במקום הראשון בתחרות של ארגון התיירות העולמית (UNWTO), מבין 3,000 חברות", הוא ציין. מבחינה אסטרטגית, הוסיף, "תפיסת משרד התיירות היא שזה אינו תפקידנו "לעשות טכנולוגיה" בתיירות, אבל תפקידנו לא להפריע לשוק וגם לעזור לו". לכן, לדבריו, "המשרד עשה הרבה פעולות: לקחנו תשתיות שלנו במידע והנגשנו אותו עם קוד פתוח לתעשיית התיירות. יש במאגר 35,000 פרטי מידע, כמו למשל כל החנויות שמחזירות מע"מ . זה חשוף כ API ואפשר להתחבר בקלות. המאגר מתורגם ל 11 שפות, כולל לשפה הסינית, ומשמש את הסטארט-אפים לצרכיהם".

"ישראל היא בהחלט מעצמת טרוול-טק"

מיכאל בן אהרון, מנהל ITTS. צילום: יניב פאר

מי שחיזק את דבריו של ד"ר קוריאט לגבי הדומיננטיות של ישראל בתחום הטרוול-טק היה מיכאל בן אהרון, המנהל ביחד עם עמיתו איתי גרין את ITTS– קהילת חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום, המונה כיום כבר למעלה מ 300 חברים בקבוצת ווטסאפ משותפת וקולנית. "ישראל היא בהחלט מעצמת טרוול-טק", ציין בן-אהרון. "המיזמים הישראליים מציעים פתרונות בכל הוורטיקלים של עולם התיירות", הוא פירט. "כך, לדוגמה, בעולם המלונאות, דירוג חוות הדעת וציוני הגולשים משפיע על הענף כולו, כמו בדגם של אתר Booking שאף פתח מרכז חדשנות בישראל. במענה לצורך זה הנובע מהשוק, יש לא מעט סטארט-אפים בארץ אשר עוסקים בשיפור הדירוג של מלונות. אנו אומרים למי שמחפש חדשנות בעולם התיירות- תבואו לישראל ותמצאו אותה כאן".

קהילת ITTS, סיפר בן-אהרון, קמה לפני שנתיים על ידי גרין, אשר ניהל בזמנו את החדשנות של אמדאוס בישראל. כשסיים את עבודתו באמדאוס, פתח קבוצת ווטסאפ שצמחה במהרה לקבוצה של קרוב ל-400 יזמים בתחום. בקבוצה חברים סטארט אפיסטים שהקימו מיזם בתחום הטרוול, בצד כאלו שהקימו מיזם בתחומים נושקים כמו המסחר האלקטרוני ועשו "שיפט" לעולם התיירות. בערך בכל שלוש שנים כמות הסטארט אפים בתחום מכפילה את עצמה", אמר. "ITTS פועל לאגד במקום אחד את כל היזמים ולייצר שיתופי פעולה עסקיים, ומארגן משלחות וחשיפה גלובאלית עבור החברות. הפעילות מלמדת אותנו, אמר, "שבקרב חברות גדולות רבות יש כיום בשלות לאימוץ טכנולוגיות יותר מבעבר. יש צורך "לשנות את הסוויץ'", סיכם, "מדובר בתהליך ארוך במהלכו לומדות החברות שהן לא צריכות להשקיע בפיתוח פנימי, אלא לפנות לסטארט אפ שיספק את הפתרונות ויתאים את עצמו לחברה- דווקא בעודו צעיר".