מד"א: כך ה-IT מציל חיים

"מערכת השליטה והבקרה שנבנתה במגן דוד אדום היא מערכת להצלת חיים מיוחדת והטובה ביותר הקיימת בעולם", כך אמר גיל וייזר, יו"ר ידידי מד"א בישראל.

וייזר דיבר בפתח מפגש של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים. חברי הפורום ביקרו היום (ד') במוקד המבצעי של מגן דוד אדום בקריית אונו. את המפגש הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה.

עידו רוזנבלט, מנמ"ר מד"א. צילום: פלי הנמר

עידו רוזנבלט, מנמ"ר מד"א, אמר בפתח דבריו כי הארגון הוקם ב-1930, לטובת היישוב העברי במנדט הבריטי. "מדובר בארגון לא ממשלתי, שאינו מתוקצב על ידי המדינה – היא רוכשת ממנו שירותים. מאז 1950, הארגון פועל לפי חוק, במסגרתו הוא מספק שירותי עזרה ראשונה, מהווה שירות עזר לצה"ל ומשמש כגוף לאגירת דם, פלזמה ומוצרי לוואי. עד 1979, עבדנו באופן מבוזר, של הרבה תחנות קטנות, ללא הנהלה ארצית ותיאום ביניהן. ב-1991, הארגון עבר תוכנית הבראה וחולק ל-11 מרחבים".

מאז 2006, ציין, "הארגון חבר בצלב האדום העולמי, למרות התנגדות של חלק מהארגונים המקבילים לנו בארצות ערב. הארגון העולמי מפיק מהחברות שלנו ערך רב, כי אנו ארגון המספק שירותי רפואה בחירום, EMS. מטרתנו לספק שירות באופן שוויוני במרכז ובפריפריה, וזה מאתגר".

הוא ציין כי למד"א יש 1,165 רכבי הצלה, אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ, וכן 580 אופנועים, המוזנקים לטובת הגעה מהירה לשטח – לפני הגעת האמבולנסים. זאת, לצד שני מסוקים, המסייעים לפינוי פצועים ממקומות מרוחקים, דוגמת ים המלח, בתוך דקות ולא שעות.

אפליקציית מד"א שלי. צילום: פלי הנמר

"לנהל את האירועים – ולא שהם ינהלו אותנו"

מערכת השו"ב, אמר רוזנבלט, "לא נולדה מתוך תכנית עסקית של תכנון ארוך טווח, אלא בצורה 'ישראלית', 'תוך כדי הליכה'. נקודת המפנה הייתה מלחמת לבנון השניה, בה קיבלנו ציון לשבח ממבקר המדינה דאז, שאמר שאנו עושים הרבה מעבר ממה שנדרשנו לעשות. כך, במהלך המלחמה, בוואדי ניסנס שבחיפה היו 41 נפילות של טילים, ופעלנו בשמונה זירות שהיו בהן נפגעים. למרות שתפקדנו היטב, מצאנו עצמנו בזירות עם כאוס, בחוסר הבנה של אירועים, שהם אלה שהובילו אותנו – ולא אנו שלטנו באירועים ובניהולם. המלחמה הייתה הטריגר לפיתוח המערכת, שעלתה לאוויר שלוש שנים לאחר מכן".

רוזנבלט ציין כי "ב-2008 הקמנו את המוקד הלאומי המשולב, שבמקור נועד לענות על הצורך באספקת חובשים ושירות רפואי למוסדות לימוד, במקום האחיות שהיו בבתי הספר עד אז. בחלוף כמה חודשים הרחבנו את התפיסה לגביו והוא הפך למוקד בצורה בה הוא פועל כיום".

מסך השליטה והבקרה הארצי. צילום: פלי הנמר

תפיסה שונה לשו"ב

"המוקד הלאומי המשולב מסייע לנו לשלוט על מה שקורה בשטח", אמר רוזנבלט. "אנו יודעים מה קורה עם כל איש צוות של מד"א, בכל רגע נתון, ואנו יכולים לקבל מידע ולתת לו הנחיות". לדבריו, העבודה בצורה ארצית, עם שליטה מרכזית, מספקת נראות ושקיפות, ומסייעת לניהול השו"ב. "הכול שקוף לכולם – כולם רואים מה קורה וכולם יכולים להשתמש במשאב הנקרא אמבולנס. זה משאב של כל הארגון – ולא של מרחב".

"כמה חודשים לאחר המלחמה", אמר, "הקמנו את המוקד עם תוכנה פרי פיתוח שלנו, והוא היווה את היסוד לבניית מערכת השו"ב. המערכת קמה בשל אילוצים, אבל פתחה בפנינו הזדמנויות: נולדה הבנה שניתן לפתח לבד מערכת שו"ב בעלת תפיסה שונה".

לדבריו, נציגי מוקד השירות הם חובשים או פרמדיקים, שבחלק מהמשמרות עובדים בשטח ובחלקן האחר נמצאים במוקד. "כך הם יכולים לתת מענה טוב יותר, בשל נסיונם", אמר, "במוקד נוצר מידע איכותי, המספק נתונים כגון מהות האירוע, מספר הנפגעים, מיקום הזירה – או האם יש כמה זירות ועוד".

בעקבות מבצע צוק איתן, ציין, "המוקד עבר לפעול במקום ממוגן ומחופה, תחת האדמה. בנינו את המתקן בפחות מחצי שנה, והסתייענו בשלוש חברות תקשורת לקבירת ארונות התשתית בשלוש נקודות שונות – תחת האדמה. הבנו כי הארגון נדרש לשרידות. כך, המוקד עובר לפעול ממצב של שגרה למצב חירום, בזמן קצר ביותר – סוגרים את דלתות הברזל וזהו".

"היינו הראשונים בעולם", אמר רוזנבלט, "העושים שיתוף מידע בעזרת טלפון חכם. כך, אנו מגיבים לאירועים מהר יותר. אנו רוצים להבין את מהות האירוע ולהגיע הכי מהר שניתן. בארה"ב יש כ-6,000 מוקדים, שאינם מדברים זה עם זה, ולהם תפיסות הפעלה שונות. בישראל יש שלושה מוקדים. ה-SLA בין המוקדים עומד על עשר שניות. אנו עובדים עם מערכת אחת, הנותנת מענה מהיר ומדברת עם מוקדים אחרים. קבועי הזמן שלנו מאד קצרים ויש לנו הרבה אוטומציה. ההבדל בין 'דחוף' ל'לא דחוף' בעולם שלנו הוא משמעותי. יצרנו ממשקי עבודה בינינו ובין מוקדי המשטרה, כיבוי אש ובאחרונה בנינו יכולת להעברת מערכת שוע"ל של פיקוד העורף. המטרה היא לייצר תמונה מלאה של האירוע. המערכת שלנו נועדה לתת מענה למצבי קיצון, עם עבודה ב'פיקים', שיאים, בעת אירועי חירום גדולים, כשכל המידע מסונכרן בזמן אמת. המערכת עובדת גם עם אפליקציית 'שתף מיקום' של ווטסאפ, כשבמקביל לאיתור המיקום מתחיל הליך שיגור רכבי ההצלה. הצלת חיים וקיצור זמני התגובה הם יעדים מחשובים עבורנו, לצד שיפור איכות החיים בשל קיצור הזמנים".

"אנו נוטלים חלק בהרבה משלחות סיוע לחירום והצלה של הצלב האדום", סיכם רוזנבלט, "בנינו מערכת שו"ב שמתאימה לצרכינו. ערכנו סדנאות לארגוני חירום והצלה בישראל – כיבוי אש ומשטרה, וכן לארגוני EMS בעולם".