כך אפשר להפוך רשויות מקומיות לדיגיטליות גם אם אין להן מנמ"ר

"להרבה רשויות בגליל המערבי אין טכנאים, שלא לדבר על מנמ"רים, ולמרות זאת, הן מתקדמות במתן שירותים דיגיטליים", כך אמר טל כהן, מנהל אגף תכנון, אסטרטגיה וחדשנות באשכול ישובים זה. כיצד זה מתבצע? על כך הוא מסביר בראיון לאנשים ומחשבים.

אשכול הגליל המערבי משותף ל-12 רשויות מהאזור. שמונה מהן בחרו בחברת אופק חדש, שמינתה מנמ"ר משותף לכולן, שתפקידיו הם לשפר את הפעילות הטכנולוגיות של כל רשות בנפרד ולצד זאת לבצע פרויקטים רוחביים, כגון ערים חכמות והטמעת יכולות התאוששות מאסון.

תקציב הפרויקט לא גבוה במיוחד – שלושה מיליון שקלים לשנתיים, כאשר המימון מגיע מהרשויות עצמן, וכן מגורמים ממשלתיים – מנהל הפיתוח במשרד הפנים וישראל דיגיטלית.

כהן פירט על הפעילות הטכנולוגית שנעשית באשכול הגליל המערבי. הוא אמר כי "צוות הערים החכמות שלנו מונה נציגים מכל הרשויות ובראשו עומד נבחר ציבור – ראש עיריית מעלות תרשיחא, ארקדי פומרנץ. תחום ה-IT נכנס בתחילה כחלק מפרויקט זה". לדבריו, "הפעולה הראשונה שביצענו הייתה התייעלות אנרגטית באמצעות החלפה של תאורת רחובות לתאורת LED, בשילוב טכנולוגיה ישראלית חדשה של געש, שמאפשרת שליטה על הפנסים באמצעות Wi-Fi שמופעל ללא צורך במרכזיה. כל הפנסים מחוברים ביניהם ויוצרים רשת אלחוטית".

תקשורת, אבטחת מידע ואאוטלוק

מודל האשכולות מקובל בעולם ומאפשר לרשויות להתייעל כלכלית, לשפר את השירותים הקיימים שלהן ולפתח שירותים חדשים בתחומים רבים, ובהם סביבה, ספורט, תרבות ועוד – לרבות בהתבסס על הטכנולוגיה וה-IT. מטה ישראל דיגיטלית ומשרד הפנים זיהו את האשכולות הפרוסים ברחבי הארץ כמגזר שבו ניתן לבצע השקעות שישפיעו על פני מרחב שלם. כחלק מזה, בוצע סקר במטרה לאבחן את הבעיות ו-"התגלה שהבעיה המרכזית היא שהרבה מאוד מהרשויות אצלנו נמצאות בפער גדול מבחינה טכנולוגית לעומת אחרות. לכן, החלטנו להקים פרויקט שייתן לרשויות שירותי מנהל מערכות מידע ושירותי IT. ברוב הרשויות לא היה מנמ"ר ואפילו לא טכנאים. לא היה מישהו שחשב אסטרטגית לאן הארגון הולך ולא היה מי שניסה יחד עם ראש הרשות להבין איפה הוא רוצה להיות בעוד חמש שנים מהיום", אמר כהן.

"מתוך ההבנות האלה יצאנו במכרז על מנת למצוא חברה חיצונית שתיתן שירותים של טכנאים, מנהלי רשתות, מוקד תמיכה טכנית ומנמ"ר שילווה את הרשויות. אופק חדש היא זו שזכתה במכרז ומינתה מנמ"ר, דניאל טבלינסקי שמו, שעובר בין הרשויות, ממפה את הבעיות שיש לכל רשות ומנסה לפתור אותן. הנושאים שנמצאים בעדיפות הם: התאוששות מאסון ורציפות תפקודית, וכן איומי סייבר", ציין.

דניאל טבלינסקי, המנמ"ר המשותף לרשויות המקומיות באשכול הגליל המערבי. צילום פרטי

כך, דיווח כהן, "לפני כשבוע סיימנו הטמעה של Office 365 במעילייה. קודם לכן, ראש הרשות, המנכ"ל והגזבר השתמשו במיילים פרטיים וכשמישהו מהם התחלף, כל הידע שנצבר היה אובד. העברנו אותם לשימוש באאוטלוק ובענן הקבצים של מיקרוסופט, ובימים אלה אנחנו בונים שרתים שישמשו את הרציפות התפקודית במקרה אסון".

"לעומת זאת", הוסיף, "יש רשויות חזקות יותר, כמו כפר ורדים והמועצה האזורית מטה אשר, שצרכו לאורך השנים שירותים מתקדמים מחברות, אבל הייתה חסרה להן דמות של מנמ"ר. עבורן בנינו מערכת לניהול מידע, שמאפשרת להם להסתכל על התושב כלקוח, עם קשר למחלקות מרובות ואפשרות לקבל שירותים רבים דרך המחשב, כגון אישורי תושב, ארנונה, רישום למוסדות חינוך ואפילו נתמכי רווחה".

מה עם אבטחת המידע?
"דו"ח מבקר המדינה קבע כי הרשויות המקומיות אינן מוכנות למקרי חירום, כולל בהיבטי הרציפות הארגונית במקרי חירום והטיפול בתקלות מחשוב. המנמ"ר המשותף הכין תכנית אסטרטגית לאבטחת מידע לכל רשות ואנחנו נמצאים כיום בתהליך התקצוב, כאשר עליו לעבור גזבר גזבר. הוצאנו נוהל אבטחת מידע שמסביר את אחריות עובדי הרשויות למניעת אירועי סייבר ואנחנו מבצעים הדרכות. בנוסף, העברנו את הרשויות ממרכזיות בטכנולוגיה ותיקה, שדורשות תשלום לבזק למרכזיית IP אחת. רק זה הביא לחסכון של אלפי שקלים בחודש לכל רשות בתשתיות התקשורת.

כך, במועצה האזורית מעלה יוסף, שנמצאת על קו הגבול עם לבנון, הקמנו חוות שרתים חדשה וגיבוי במקום בטוח, כדי שבמקרה של מלחמה הכוללת נפילת טילים ניתן יהיה להקים חמ"ל בקלות ולאפשר פעילות רצופה של הרשות גם בזמן חירום".

מדובר בניסיון ראשון בישראל למנות מנמ"ר משותף לרשויות מקומיות קטנות, שאם הוא יוכתר בהצלחה, שווה לבחון את ביצועו גם ברשויות אחרות. בינתיים, הסימנים חיוביים. כדאי לעקוב אחרי הנושא.