"ברקזיט? עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לחברות ישראליות להיכנס לבריטניה"

הברקזיט, שאמור לצאת לפועל בסוף החודש, מעלה חששות כיצד הוא ישפיע על הכלכלה הבריטית ועל הארגונים השונים שפועלים בבריטניה וסוחרים אתה. הדבר רלוונטי, כמובן, גם לחברות היי-טק, כולל ישראליות – הממלכה המאוחדת היא האב פורה של תעשיות כמו פינטק ובינה מלאכותית. על רקע זה מעניין לשמוע מכמה בריטיות שבקיאות היטב בתעשיית ההיי-טק במדינתן שדווקא עכשיו זה ה-זמן להגביר את הפעילות בבריטניה ואף להעביר חברות לשם.

השבוע עושה בישראל משלחת של 18 יזמיות ומנהלות טכנולוגיות מבריטניה, שבאו לחפש כאן שותפויות ועסקות. אתמול (ד') התאפשר להן לעשות זאת במסגרת אירוע שיוחד לפגישות B2B ושהופק על ידי אנשים ומחשבים. המשלחת מלווה על ידי נשות שגרירות בריטניה בישראל וכמה ארגונים, בהם Innovate UK – הזרוע של ממשלת הוד מלכותה לחדשנות; Enterprise Europe Network – גוף שמייעץ לארגונים שמעוניינים לעשות עסקים עם חברות SMB באירופה; ו-Diversity VC – ארגון בריטי שכשמו כן הוא, משקיע בחברות ששמות דגש על מגוון בכוח האדם שלהן.

שרה אל-האפני, מנהלת חדשנות בתחומי לימודי המכונה והדטה ב-Innovate UK. צילום: ניב קנטור

"לחברות ישראליות יש פתיחות רבה לאירופה בכלל ולבריטניה בפרט, והן מודעות לכך שאנחנו מהווים שער לקשרים כלכליים עם ארצות הברית ומקומות נוספים. זאת, בנוסף לקשרים הכלכליים הטובים שיש לבריטניה עם ישראל, כולל קרן בילטראלית להשקעות בחדשנות", אמרה שרה אל-האפני, מנהלת חדשנות בתחומי לימודי המכונה והדטה ב-Innovate UK.

היא, וכן המרואיינות האחרות לכתבה זו – פרנצ'סקה וונר, מנכ"לית ומייסדת Diversity VC, וסנדרה סטיינהאואר, יועצת ארגונית ב-Enterprise Europe Network – הסבירו מדוע כדאי לסטארט-אפים וחברות גדולות יותר מישראל לעבור לבריטניה, לפתוח שם סניף או "רק" לנהל קשרי מסחר אתה. הסיבה המרכזית, לדבריהן, היא שבריטניה היא אומה – או, אם תרצו, ממלכה – של סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, עם 1,000 חברות שעוסקות בתחום, והממשלה אף תומכת כספית בחברות שעוסקות בתחום. אפשר לומר שכמו שישראל היא מדינת סייבר, בריטניה היא אי של AI. יש לזה שורשים היסטוריים: אדה לוולייס וכמובן אלן טיורינג, שהפיתוחים שלהם הובילו למחשוב כמו שאנחנו מכירים אותו כיום בכלל ולבינה המלאכותית בפרט, הם בריטיים. סיבה נוספת היא המחקר האקדמי המתפתח בתחום באוניברסיטאות בבריטניה – "ולא רק באוקספורד ובקיימברידג'", לדבריהן.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

ואמנם, הממשלה בלונדון פועלת לחיזוק ההיי-טק בפריפריה של המדינה. לונדון היא אמנם האב של פינטק ומושכת את החברות הרב לאומיות הגדולות בטכנולוגיה באופן כללי, אבל גם בבלפסט, ברמינגהם, אדינבורו, שפילד, בריסטול ובעוד ערים מתפתחת תעשיית היי-טק, בתחומים כמו סייבר, רובוטיקה וכאמור – AI ודטה.

בתשובה לשאלה איך כדאי לחברות ישראליות שרוצות להגיע לבריטניה להתחיל הן מציינות כמה תכניות: אחת מהן היא ההסכם בין רשות החדשנות הישראלית ל-Innovation UK, שמאפשר הטבות לגופים ישראליים שמשקיעים בבריטניה ולהפך. אפשרות נוספת היא דרך השגרירות הבריטית בתל אביב, שמציעה את UK-Israel Tech Hub או המרכז לאקדמיה, למוסדות להשכלה גבוהה. ככלל, יש לציין שמאז כניסתו שם שגריר בריטניה בישראל, דיוויד קורי, דגש על נושא ההיי-טק ועל פיתוח הקשרים הטכנולוגיים בין שתי המדינות.

המשתתפות במפגש. צילום: ניב קנטור

"אפליה מזעזעת בין נשים לגברים בהיי-טק"

אחד הנושאים שמעסיקים בשנים האחרונות את תעשיית ההיי-טק – גם אם זה בחלק מהפעמים יותר ברמת הדיבורים מאשר ברמת המעשים – הוא המגוון. זה רלוונטי כמובן לכל ימות השנה, אבל על אחת כמה וכמה לקראת יום האישה הבינלאומי, שחל מחר (ו'). חברות רבות מבינות את היתרון העסקי, ו-ודאי החברתי, שבהעסקת עובדות ועובדים מכלל המגזרים והקבוצות באוכלוסייה. התחום מתפתח גם בבריטניה, חלק מזה בסיוע Diversity VC. "אנחנו אוספים מידע מה קורה בתעשיית ההיי-טק בבריטניה מבחינת מגוון ומסייעים לאנשים מציבורים שונים, שהגישה שלהם לענף מעטה יותר או לא קיימת בגלל הרקע שלהם. במקביל, אנחנו עוזרים לארגונים להיפתח לאוכלוסיות שונות", אמרה וונר.

"מה שקורה בעולם מהבחינה הזאת מזעזע", ציינה. "בבריטניה, למשל, ההשקעות הולכות רק ל-5% מהאוכלוסייה – צוותים שמורכבים כמעט רק מגברים, והרבה פוטנציאל מפוספס. קמנו במטרה לשנות את זה ולאזן קצת את התמונה. אנחנו רוצים לוודא שהטכנולוגיה ותעשיית הטכנולוגיה תהיינה נגישות ופתוחות לכולם".

פרנצ'סקה וונר, מנכ"לית ומייסדת Diversity VC. צילום: ניב קנטור

האם את רואה אפליה בין נשים לגברים בתעשיית ההיי-טק, לא רק בכל מה שקשור להשקעות?
"בהחלט – בעיקר בשכר ובחינוך. יש כל כך הרבה אתגרים וגבולות שמונעים מנשים מלהגיע בכלל לתעשייה – חוסר חינוך איך לדבר את השפה של השקעות, סטארט-אפים וחדשנות, והעובדה שנשים נוטות הרבה יותר להיות אלה שמגדלות את הילדים ואחראיות על הבית. נשים הן 51% מהאוכלוסייה ו-47% מכוח העבודה, אבל בהנהלת חברות טכנולוגיה הנתון יורד לחד ספרתי, וזה עגום".