מכרז הבנקים הדיגיטליים ממשיך לדשדש: האוצר דחה אותו בחודש

המכרז שאותו יזם שר האוצר, משה כחלון, להקמת לשכת שירות לשירותי IT עבור בנקים דיגיטליים וקטנים, כדי לצמצם את הריכוזיות בעולם הבנקאות, ממשיך לדשדש. באחרונה הודיע האוצר כי החליט לדחות את מועד הגשת המכרז בחודש, על רקע העובדה שהקבוצות שמגלות בו עניין עדיין יושבות על הגדר ומשאירות את ההחלטה האם להצטרף עד לרגע האחרון.

בין המתעניינות ניתן למנות קבוצה בראשות מריוס נכט, שהודיע לפני חצי שנה כי הוא מתעניין בהקמת בנק דיגיטלי. נכט גייס לשורותיו את היועץ לבנקאות דיגיטלית של פפר, גיל בר דעה. מנכ"ל אמן, בן פסטרנק, אמר לאנשים ומחשבים כי הקבוצה בוחנת את ההצעה להצטרף לקבוצה שלו. חברות נוספות שמגלות עניין במכרז הן מטריקס, נס-חילן ומוטורולה סולושנס. טלדור, שהתעניינה גם היא במכרז, נוטה כרגע שלא להשתתף – כך מסר המנכ"ל, נתי אברהמי. קבוצה נוספת שייתכן שתיקח חלק במכרז, אבל לא תיגש לבדה, היא אמנת באמצעות טסנת, שבוחנת שיתוף פעולה עם מוטורולה.

מריוס נכט. צילום: קובי קנטור ז"ל

לפני כחודשיים פורסמו כאן, באנשים ומחשבים, טענות שהעלו חלק ממשתתפי המכרז, על רקע סירוב האוצר להתחייב לתת את המענק של 200 מיליון שקלים לקבוצה שתעמוד בכל התנאים ותזכה בו.

פסטרנק אמר בשיחה עם אנשים ומחשבים שיש מספר סעיפים במכרז שמעלים תמיהות והקבוצה בוחנת אותם. "קראנו היטב את סעיפי המכרז. מעבר לסיכונים הלא מעטים, מתעוררות פה מספר שאלות", אמר. לדבריו, "התנאי הבסיסי להצלחת הרעיון של הקמת לשכת שירות לבנקים חדשים היא שיקום בישראל יותר מבנק דיגיטלי אחד, ואני לא מאמין שבמציאות הנוכחית של מדינת ישראל זה יקרה. לפיכך, בנק אחד שיזכה יספוג את כל העלויות של לשכת שירותי IT שהאוצר רוצה להקים, ואז היתרון של הורדת העלויות ייעלם, וזה נושא קריטי".

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. צילום: יח"צ

הנחת היסוד: קבוצה זרה תקים את הלשכה – עם אינטגרטור מקומי

משרד האוצר ובנק ישראל החלו בשנים האחרונות לפעול להגברת התחרות במגזר הבנקאי ולהפחתת החסמים לכניסת בנקים חדשים. זאת, מאחר שמאז שנות ה-70 לא קם בנק חדש בישראל.

ניסיונות קודמים להקמת בנקים חדשים, שנעשו בתחילת שנות ה-2000, לא צלחו, בעיקר בגלל העלות הגבוהה של הקמת מערכות מחשוב ותשתיות שעליהן עתיד להיות מבוסס הבנק ותנאי סף הוניים בלתי סבירים.

לאור זאת, העלה השר כחלון לפני כשנתיים את הרעיון להקים לשכת שירות מרכזית, שתיתן את כל שירותי המחשוב לבנקים חדשים, כמו גם לבנקים קטנים, מתוך הנחה שבמרבית הבנקים התשתיות זהות ובאלה הגדולים יש מאות עובדי מחשוב שמתחזקים רק את המחשבים שלהם.

הנחת היסוד במכרז זה היא שהקמת הלשכה תיעשה על ידי אחת מהחברות הבינלאומיות שמתמחות בהקמת מערכות ליבה, כמו טאטא ההודית, שביצעה את פרויקט בנק יהב, וחברות נוספות, שחלקן התמודדו על מכרז דומה בבנק אגוד – מכרז שבסופו של דבר נעצר בעקבות מכירת הבנק.

הכלל שנקבע הוא שלצד החברה הזרה יהיה אינטגרטור מקומי, מטעמי רגולציה ושמירה על הסודיות הבנקאית.

על פי מסמך הכללים שנמסר לספקים המתעניינים במכרז, תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא הסכם התקשרות בין ספק שירותי המחשוב לבין בנק חדש או קיים (ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל) אחד לפחות.
כמו כן, לפי המסמך, הספק הזוכה יספק מוצר תוכנה המפותח ומנוהל גנרית, וייעודו של המוצר הוא מחשוב מוצרים ותהליכים בנקאיים. בנוסף, על הספק יהיה להתאים את מוצר הליבה לסביבה עסקית ספציפית, לכל מדינה (בהנחה שבמכרז יהיה גורם זר).

באוצר לא מסתירים את הדאגה ממיעוט הקבוצות שייגשו למכרז, אולם שומרים על אופטימיות. יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים ויו"ר הצוות המקצועי שגיבש את המכרז, אמר כי "במהלך השימועים שקיימנו נחשפנו למספר קבוצות רציניות המעוניינות להקים בנק חדש בישראל. בנוסף, הביעו בו התעניינות מספר אגודות אשראי וספקי מחשוב – מהגדולים בעולם ועד לספקים חדשים בעלי טכנולוגיות מתקדמות".

לדבריו, "כניסת גופים פיננסיים חדשים צפויה להגדיל את התחרות בשוק הבנקאות וכפועל יוצא מכך להפחית מחירים, להוזיל עמלות, להגביר את הפריון בענף ולעודד הנגשה של שירותים פיננסיים, בעיקר למשקי בית ולעסקים קטנים או בינוניים. צעד זה הינו המשך לסדרה של צעדים שמוביל משרד האוצר, יחד עם בנק ישראל, למען הגברת התחרות במערכת הפיננסית".