"נחוצות עוד ועוד יוזמות טכנולוגיות להגנה על מדינות"
"יש בישראל חברות רבות שמפתחות טכנולוגיה להגנת המולדת", אמר ד"ר איתן יודלביץ', מנכ"ל הקרן הישראלית-אמריקנית, שהוציאה באחרונה קול קורא לחברות ישראליות שעוסקות בטכנולוגיות להגנת המולדת להציע הצעות
אחת הקרנות הבולטות בעולם ההון-סיכון הישראלי היא קרן בירד. בין הסיבות לכך נמצא הוותק שלה: היא הוקמה לפני 42 שנים והיא הקרן הדו-לאומית הראשונה בארץ. מטרתה היא לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקניות. בעקבות בירד הוקמו קרנות דומות, שפועלות להידוק קשרי ההיי-טק בין ישראל למדינות אחרות – בריטניה, קנדה, איטליה, גרמניה ועוד – והן מתבססות על המודל שלה.
לאורך שנות חייה אישרה קרן בירד מימון ליותר מ-950 יזמויות והשקיעה בהן מעל ל-350 מיליון דולר. היא מעניקה לכל אחד מהמיזמים מימון של עד 50% מההשקעה. לפני מספר שבועות יצאה הקרן בקול קורא ליזמים ישראליים על מנת שיציעו פרויקטים בתחום ביטחון המולדת, כדי ליצור שיתופי פעולה בינם לבין עמיתיהם בארצות הברית, ולקצר להם את הדרך לשוק האמריקני (ולהפך).
ד"ר איתן יודלביץ', מנכ"ל קרן בירד, אמר כי "כדי להרחיב את הפעילות ואת ההון שלנו, הקמנו ב-2009 הקמנו את בירד אנרג'י וב-2016 הקמנו את Bird first responders, שמיועדת לפיתוח פתרונות חדשניים עבור ארגונים שנותנים סעד מידי בזמן אסון – כמו לוחמי האש, משטרות וארגוני רפואה והצלה. השנה הרחבנו את תחומי קרן זו ושמה הוא Bird Homeland Security. היא כוללת כעת תחומים כגון הגנת גבולות הים והיבשה של מדינות, לוחמה נגד פשיעת סייבר, ערים בטוחות ועוד. אלה תחומים בוערים, ונחוצות עוד ועוד יוזמות טכנולוגיות כדי להגן על מדינות. לקרן המקורית היו שני מיליון דולר ויש צפי לגידול לארבעה מיליון דולר לשנה. היא מופעלת בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת המולדת של ארצות הברית למשרד לביטחון פנים בישראל".
האם יש כבר היענות?
"התחילה היענות ובהתבסס על מה שהיה בשנים הקודמות, אנחנו מאמינים שההיענות תהיה רבה, שכן יש בישראל חברות רבות וטובות שמפתחות טכנולוגיות להגנת המולדת".
הקול הקורא יביא אליכם יזמים ישראליים, אבל מי יביא את היזמים האמריקניים?
"אנחנו ארגון שהוא מאוד פרו-אקטיבי – אנחנו לא מחכים שיבואו אלינו, אלא פונים למועמדים הפוטנציאליים. בארצות הברית אנחנו פועלים באמצעות הנציגים שלנו במשרדים בניו-ג'רזי ובעמק הסיליקון, ואני נוסע לשם לעתים תכופות, כדי לאתר חברות ולעשות מאץ' מייקינג. אנחנו גם נעזרים בלשכות המסחר ובארגונים אחרים ברחבי ארצות הברית שפועלים למען אותה מטרה: חיבור של חברות משתי המדינות. כמו כן, יש שיתוף פעולה נרחב עם הנספחים המסחריים של ישראל בארצות הברית. למשל, ביוסטון יש נציגות מטעם משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה. בשבוע שעבר הייתי שם והצגנו יחד את ההזדמנויות שיש לחברות אמריקניות, כולל ב-Bird Energy".
כיצד אתה רואה את ההתפתחות העתידית של הקרן?
"הבסיס של הקרן הוא 110 מיליון הדולרים שהושקעו ב-1977 וב-1984. לפיכך, הדרך להמשיך ולהגדיל אותה היא באמצעות קרנות משנה ייעודיות, כמו זה שהקמנו ב-2009 לנושא האנרגיה וזו שהקמנו ב-2016, שכעת הרחבנו את פעילותה לנושא הגנת המולדת. יש מרחב רב להקמת קרנות משנה בנושאים שונים, כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיות תחבורה, בכלל זה מכוניות אוטונומיות, ייצור מתקדם, בינה מלאכותית, שנכנסת לכל תחום, ועוד. מדובר בתכנית עתידית מאוד ארוכת טווח. בשנים הבאות אני מעריך שנוכל להקים עוד קרן נלווית או שתיים. מה גם שיזמים בתחומים כמו הגנת המולדת והאנרגיה יכולים להגיש בקשות מימון גם לקרנות הנלוות וגם לקרן הראשית. בנוסף, בתחום האנרגיה צפויה הרחבה משמעותית מאוד של היקף שיתוף הפעולה, בנושאים כגון גז טבעי ואחסון אנרגיה, וכן בתחומים כמו מים וסייבר".
תגובות
(0)