בחירות 2019: מה מציעות המפלגות להיי-טק הישראלי?

נפתלי בנט הוא הפוליטיקאי שהכי שכנע בכירים רבים בהיי-טק הישראלי, שהשתתפו בכנס שערך הערב (ב') IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. בנט, ממפלגת הימין החדש, היה אחד משורה של פוליטיקאים שהגיעו לבניין הבורסה בתל אביב כדי לשטוח את משנתם בעניינים הבוערים שנוגעים לענף, לקראת הבחירות הקרבות, וקיבל 48%. למקום השני, הרחק מאחור, הגיעה ח"כ סתיו שפיר ממפלגת העבודה עם 16%, כשאחריה ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו (11%), ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד (9%), שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון מחוסן לישראל ושר הכלכלה הנוכחי, אלי כהן מכולנו (7% כל אחד), וח"כ תמר זנדברג, יו"רית מרצ, שהשתרכה מאחור עם 2% בלבד. הח"כים בצלאל סמוטריץ', עופר שלח ואיימן עודה שהוזמנו לא הגיעו, וכך גם לא דדי פרלמוטר, המצטרף החדש למפלגתה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס.

המנחים, רינה מצליח מחדשות ערוץ 12 ובעיקר ארז צור, יו"ר משותף של האיגוד, העלו על השולחן סוגיות מרכזיות לענף כגון המחסור בכוח אדם, ההתערבות הממשלתית והצורך בהעסקה של בני מגזרים רבים יותר בתעשיית ההיי-טק.

מימין: קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, והפוליטיקאי שהכי שכנע את המשתתפים – שר החינוך, נפתלי בנט. צילום: ניר שמול

נציגי הקואליציה דיברו, מטבע הדברים, על מה שעשו למען הענף, אבל גם על מה שעוד צריך לעשות. בלט סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שעורר את זעמם של חלק מהנוכחים כשטען ש-"תעשיית ההיי-טק לא סובלת מחוסר מימון, היא לא צריכה עוד מימון ממשלתי". זאת, למרות הנתונים שמראים שבעוד שההשקעה של התעשייה במו"פ גבוהה יחסית ועומדת על 4.3% מהתל"ג, ההשקעה הממשלתית מגיעה ל-0.65 מהתל"ג בלבד – המקום ה-19 בעולם. הוא גם לא רואה פסול בתקציב הנמוך של ההיי-טק – 1.6 מיליארד שקלים – ובחלקו הקטן מאוד מתקציב המדינה, שעומד על מאות מיליארדי שקלים בשנה.

כהן לא נענה לקריאה של הנוכחים לממשלה לעודד את המוסדיים להשקיע יותר בהיי-טק ולאזן במקצת את הנתונים, שלפיהם 96% מההשקעות בענף מגיעים ממקורות זרים ורק 4% מהשקעות מקומיות. כמו כן, הוא קרא לנתב את הכספים של רשות החדשנות לסטארט-אפים "מסוכנים", שבתעשייה לא משקיעים בהם, ולחברות בשלב הסיד, וכן לעודד את התעסוקה של המגזר החרדי בענף.

"יותר מ-60% מתקציב רשות החדשנות – בזבוז"

שר הכלכלה, אלי כהן, פירט את פעילות משרדו ובעיקר את זו של רשות החדשנות. הוא הבטיח לא להוסיף רגולציה ובירוקרטיה על ההיי-טק – אלא להמשיך ולצמצם אותן, בהמשך למה שעשה בארבע שנותיו במשרד. "עשינו שינוי גדול ויש לנו מטרות ברורות להמשך: הגדלת מספר המועסקים בהיי-טק, התרחבות לפריפריה וטיפול בנגיסה של החברות הרב לאומיות בסטארט-אפים מבחינת כוח האדם", אמר.

שר הכלכלה, אלי כהן, והמנחים, רינה מצליח וארז צור, יו"ר משותף של IATI. צילום: ניר שמול

השר כהן כינה את ההיי-טק הישראלי "מכונית חדשה שכמעט שאין לה דלק. הוא מהווה 9% מהשוק ותורם 45% לייצוא". כדי להגדיל את מספר המועסקים בענף הוא קרא "לפתוח עוד טכניון בדרום, אבל לא להסתמך רק על בוגרי הטכניון ו-8200". הוא ציין את התכנית של משרד הכלכלה, שבמסגרתה יועברו 400 מיליון שקלים לפיתוח ההיי-טק בפריפריה, והשקעות שביצעה הממשלה לעידוד הענף באזורים אלה, כמו המענק שניתן לאינטל כנגד השקעתה במפעל שלה בקריית גת. כמו כן, הוא ציין את התכנית של משרד הכלכלה להכשרת 20 אלף מועסקים בשנה בתחומים שונים, כולל בהיי-טק. עם זאת, הוא אמר כי מיליארד מתוך 1.6 מיליארד השקלים המוקצבים לרשות החדשנות "היו בזבוז. היו הרבה חברות מהתעשייה המסורתית שקיבלו כסף, והוא צריך ללכת לסטארט-אפים".

"צריך להעלות את הרף באופקים, בכפר חב"ד ובתל אביב"

הפוליטיקאי היחיד שהשתתף בכנס וגם הגיע מההיי-טק הוא שר החינוך, נפתלי בנט, שהיה בין מקימי סאיוטה, שנמכרה ל-RSA תמורת 145 מיליון דולר. שר החינוך ציין את התכנית ללימודי חמש יחידות במקצועות המדעיים, ובפרט במתמטיקה – הפעילות המרכזית שעשה כדי לצמצם את המחסור במועסקים בענף. לדבריו, "המחסור במהנדסים בהיי-טק נובע מהדעיכה שהייתה לאורך השנים בלימודי המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי החיים. הצלחנו לשנות את זה, אבל זה עדיין לא מספיק – צריך להעלות את הרף גם באופקים, גם בכפר חב"ד וגם בתל אביב".

"לטווח הקצר", הוסיף, "שיניתי את התמריצים לאוניברסיטאות, ובפעם הראשונה הורדנו דרמטית את מספר הסטודנטים למשפטים והזנקנו את מספר הסטודנטים להנדסה, כי צריך פחות עורכי דין ויותר מהנדסים".

בנט ציין מספר צעדים נוספים שהממשלה יכולה לעשות כדי לשפר את מצב ההיי-טק הישראלי: לאפשר באופן חופשי יותר לאנשי היי-טק מהעולם לעבוד בישראל; לייצר צינור בין הכסף להיי-טק, שיאפשר יותר השקעות בענף; ולהקטין את הרגולציה.

"הממשלה צריכה להפריע פחות"

עמדה דומה הביע ח"כ אמיר אוחנה. "אני רוצה לראות את הממשלה מפריעה פחות, עם פחות בירוקרטיה וחסמים, ויותר כלכלה קפיטליסטית. אחד התנאים לכך הוא שוק עבודה פתוח, והשוק הישראלי אינו כזה. הממשלה הנוכחית פועלת כדי לעשות את זה. עדיין לא הגענו לנחלה, אבל הכיוון חיובי".

כחבר ועדת החוץ והביטחון, המנחים שאלו את ח"כ אוחנה על הקשרים שבין מערכת הביטחון לתעשיית הטכנולוגיה האזרחית. "השורשים של ההיי-טק הישראלי הגיעו מגופי הביטחון. זה התחיל עוד בפרויקט הלביא, שאמנם לא יצא אל הפועל אבל פלט לשוק הרבה אנשים בעלי ידע נרחב בפיתוח ובטכנולוגיה. אני רואה בוועדת החוץ והביטחון את הקשר בין הפיתוחים הטכנולוגיים הצבאיים והאזרחיים", אמר.

משה (בוגי) יעלון, לשעבר שר הביטחון. צילום: ניב קנטור

מה חושבים באופוזיציה?

לצד הח"כים והשרים מהקואליציה דיברו באירוע גם כמה מהאופוזיציה, או לפחות ממפלגות שקוראות תיגר על ממשלת הליכוד. משה (בוגי) יעלון ממפלגתו של בני גנץ דיבר על הסייבר וציין את תכנית מגשימים שהגה כשכיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו, "כדי לקדם את אנשי הפריפריה לתעשיית הסייבר". עם זאת, ככלל, אמר, "לא עשינו די בפיתוח ההון האנושי להיי-טק".

תמר זנדברג, יו"רית מרצ, הזהירה שכמו תעשיות אחרות (למשל החקלאות), גם ענף ההיי-טק עלול להרגיש בעתיד את "תוצאות המצב הפוליטי", כלשונה, ובמילים אחרות – ה-BDS. היא אף קראה לשלב יותר נשים, ערבים וחרדים בהיי-טק – על ידי טיפול בחסמים העומדים בפניהם, כמו שעות העבודה והצורך לאזן בינה לבין המשפחה.

ח"כ סתיו שפיר והמנחים, רינה מצליח וארז צור. צילום: ניר שמול

ח"כ סתיו שפיר ממפלגת העבודה תלתה את הפערים ואת תת הייצוג בהיי-טק של אוכלוסיות מסוימות בכך ש-"המדינה נתקעה מבחינת מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות, ויש לנו את האפשרות לשנות את זה, בשילוב כוחות בין המגזרים הפרטי והציבורי. שילוב כוחות דומה הוא זה שבנה את אומת הסטארט-אפ בשנות ה-90".

"מערכת החינוך תקועה כבר שנים ולא מתאימה לאומת הסטארט-אפ. היא זקוקה לאינספור חידושים, ועליה לשאוב השראה מאומת הסטארט-אפ ולתת לתלמידים יותר כלים כדי לחקור וללמוד", הוסיפה.

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו דיבר על התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שמעניק לעובד את הזכות לסרב לעבוד בשבת – מה שלדבריו פוגע בהיי-טק. כמו כן, הוא קרא להעצים את בתי הספר המקצועיים ולהכשיר עוד כוח אדם להיי-טק הישראלי.