"אם השד יברח מקטר ההיי-טק – נהרוס את הכלכלה הישראלית"

"אני לא אוהב את הביטוי 'שתי כלכלות', לגבי ההיי-טק ושאר המשק. כבר כיום אנו תומכים בלואו-טק ובתעשייה עם פריון נמוך. אנו רוצים להגדיל את הפריון על ידי מיכון, רובוטיקה ומוצרים ברמה גבוהה יותר. אני רוצה להביא את התעסוקה במדינה להיות בעלת הערך הגבוה, המשלמת את השכר הגבוה – ובכך להביא להקטנת פערים חברתיים. אם ניתן לשד לברוח מהקטר, אז נהרוס את הכלכלה והחברה הישראלית. אם נרתום את ההזדמנויות הטמונות בטכנולוגיות החדשות – נביא להקטנת הפערים ונרים את הכלכלה הישראלית", כך אמר ד"ר עמי אפלבאום, המדען ראשי במשרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות.

בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים אמר ד"ר אפלבאום כי "צריך להחמיא לממשלות ישראל, שכבר לפני 44 שנים היה להן חזון לקחת סכום כסף ולתת אותו למחקר ופיתוח. לשים כסף ציבורי למטרות אזרחיות, של המגזר הפרטי – זה לא מובן מאליו. לאורך השנים, הכספים מוצאים בצורה מקצועית, מכובדת ואף נקיה".

העולם השתנה, אמר ד"ר אפלבאום, "מהפכת הדטה והיכולת לייצר נתונים, לאוגרם, ולעבדם גרמה לשינוי מהפכני בכל אורחות חיינו. ממשלת ישראל הבינה שקצב השינויים מהיר מדי מכדי שהיא תוכל לעשות שינויים בתהליכים, והחליטה לשנות את חוק המדען הראשי – במקום שהוא יהיה כפוף לשר הכלכלה ותקציב הרשות יהיה תלוי בהנחיות הממשלה – הסמכויות הללו הועברו למועצת מנהלים".

"הרשות היא גוף סטטוטורי נפרד, ואני יו"ר המועצה – מתוקף היותי המדען הראשי. תחת המועצה בראשותי יש את רשות החדשנות, בראשות המנכ"ל, אהרון אהרון. המבנה החדש מעניק עוד גמישות לפעילות שלנו. אנו גוף המתכלל חדשנות, עם יתר משרדי הממשלה, שמייצר זמינות של הטכנולוגיות שבישראל – לטובת המשק והאזרח הישראלים. אנו, יחד עם משרדים אחרים, מוציאים קולות קוראים לתעשיה ואומרים: 'מה שפיתחתם – עשו תכנית פיילוט, ותקבלו כסף מרשות חדשנות והמשרד הרלוונטי. אנו עושים הערכה טכנולוגית, כספית ואז – היתכנות עסקית וטכנולוגית", הוא הוסיף.

תקציב של יותר מ-2 מיליארד שקלים

"מטרתי", אמר, "היא לבחון איך לשמר את המובילות הישראלית בחדשנות וטכנולוגיה. יש לי 1.6 מיליארד שקלים, אבל עלויות המהנדסים בישראל עלו בבין 25 ל-30% לפחות בשנתיים אחרונות. אז יש לי אותו כסף – לפחות מטרות. בנוסף, יש לי 500 מיליון שקלים מהאיחוד האירופאי. אלה, עם מאה מיליון שקלים ממשרדי הממשלה, מניבים יחד יותר משני מיליארד שקלים".

המלחמה בבירוקרטיה

"בירוקרטיה", אמר ד"ר אפלבאום, "היא הסיבה הראשונה לכך שחברות עוזבות את ישראל. סיבות נוספות הן מחסור בכוח אדם ועלויות גבוהות. אנו מעניקים תקציבים רק למי שהקניין הרוחני שלו בישראל. אנו עובדים צמוד עם גופים במשרד החינוך ובאקדמיה, על מנת להגדיל את מאגר כוח האדם הטכנולוגי. אני רוצים לתמרץ חברות בצמיחה שיפתחו שלוחת מו"פ בפריפריה – בגליל או בנגב, כדי למשוך את האוכלוסיה המקומית שם לעבוד. משרד הכלכלה משקיע 240 מיליון שקלים לקידום היוזמה. כך, הפריפריה באה מעמדה של כוח לא מעמדה נצרכת".

ד"ר עמי אפלבאום, המדען ראשי במשרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר

שדה פעילות נוסף, ציין ד"ר אפלבאום, "הוא לעקוף את הרגולציה, ולהביא יעילות למשרדי הממשלה. כך, בעולם הבריאות, אנו פועלים – יחד עם משרד הבריאות, ות"ת וישראלית דיגיטלית – להקמת בסיס נתונים לאומי, תחילה עם נתונים גנטיים, ולאחריו, כך אנו מקווים – גם נתונים קלינייים ואולי רקמות ונתונים פיסיולוגיים. ד"ר דורון בהר יעמוד בראש המיזם. בסיס נתונים זה יוכל לשמש את האקדמיה ואת גופי הבריאות למחקר – ואת התעשיה לפיתוח מוצרים. זה יביא למהפכה במיצוב ישראל כמובילה מדעית וטכנולוגית של רפואה אישית, דיגיטלית ומונעת. נקצר את משך קבלת הנתונים הרפואיים משלוש שנים – לשלושה חודשים. זה יביא לרווחת האזרחים, שירותי הבריאות וכמובן לטובת הכלכלה הישראלית".

בדאבוס, אמר, "נחתום על מזכר הבנות שיאפשר לישראל להצטרף לרשת של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הפורום הקים תת-פורום, בשם המרכז למהפכה התעשייתית 4.0, שדן ברגולציה של טכנולוגיות חדשניות, המתבססות על שיתוף פעולה בינלאומי. לישראל יתאפשר לקבל מידע רגולטורי מהמדינות החברות בפורום. לא נוכל לתקוף את כלל הנושאים, ולכן ישראל תערוך 2 או 3 פרויקטים מתוך התחומים שהוגדרו, ביניהם: בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ביג דטה, בלוקצ'יין, תחבורה חכמה, רחפנים IoT ועוד. מה שיותר חשוב, הוא שהתעשייה הישראלית תוכל לקבל את הרגולציה הנעשית בעולם ותתפור את פיתוחיה לפי הרגולציות בעולם. במקביל, הרגולטורים בארץ יידעו מה קורה בעולם".

"אין דבר כזה 'יותר מדי סטארט-אפים אפים', אבל יש דבר כזה פחות מדי חברות ישראליות גדלות", אמר יו"ר רשות החדשנות, "אנו צריכים ליצור את האקו-סיסטם לאפשר לזה לקרות – שיכלול תקציבים, רגולציות, יכולת לפיילוטים, כוח אדם ושיתופי פעולה בין משרדים. כל דולר 'שלי' הגדיל את הכלכלה הישראלית בסכום שבין 5 ל-8 דולרים. ישראל תשמור מובילות טכנולוגית – ולכן יש להשקיע הרבה כסף על טכנולוגיות עתידיות. אני רוצה שיותר חברות יהפכו לגדולות ואמיתיות וישפיעו על הכלכלה הישראלית".

"היקף המועסקים בהיי-טק עומד כיום על 8.3%", סיכם ד"ר אפלבאום, "אני שואף שבתוך עשור הנתון יוכפל. החדשנות היא המספקת חוסן לאומי. אם חפצי חיים אנחנו – על ישראל לשים את החדשנות כיעד אסטרטגי ברמה לאומית".